כחלון: "זו שנת בחירות. יש תחושה שהכל נפרץ, אבל לא נאפשר סחיטה של אגורה"

"יש האטה בגבייה, יש גרעון שזז, אני מאמין שהוא ייתכנס בסוף, אבל גם אם לא. מה יקרה? זה יעד גירעון. נגיד 3.1% זה 0.2% (מעל יעד הגרעון של 2.9%-ע"מ). מה הצעקה הגדולה? מה כל היום מתדרכים בתקשורת כאילו יש פה פשיטת רגל?", כך תקף היום שר האוצר משה כחלון את אגף התקציבים במשרדו ביום עיון של האגף בבנייני האומה. לדברי כחלון "אנחנו נמצאים בתקופת סיכומים, 3.5 שנים אני מכהן כשר אוצר איך שלא יהיה אנחנו הולכים לקראת בחירות אבל גם אם לא יהיו במרץ או אפריל, הם יהיו בנובמבר. זו שנת בחירות. יש לה את האופי שלה, הדפוס שלה. יש את התכונה או המחשבה שהכל מתפרק. שהכל מתדרדר, שהכל נפרץ, ואני רוצה לומר לכם שזה לא כך. עד היום לא פרצנו אפילו באגורה את המסגרות שקבענו. עמדנו ביעדי גרעון בצורה יוצאת דופן טובה, כשהיעדים היו 2.9% היינו בפועל עם 2.1% 2.3%". 

כחלון המשיך בביקורת כלפי אגף התקציבים, כאשר ברקע ניצבות הדרישות השונות מהממשלה - ממימון קרנות הפנסיה הוותיקות לאור אי העלאת גיל הפרישה לנשים ועד הגדלת המשכורות לשוטרים ב-7% עבור העדר ביטחון תעסוקתי. "תחושת הבחירות גורמת לכך שלפעמים אנשים מרשים לעצמם לא לעמוד בהתחייבויות, גם אנשי משרדנו. מה הקשר בין בחירות או תחושת בחירות להתחייבויות? אמרנו מילה? צריך לקיים אותה ולא להגיד 'נחכה לבחירות ואז אולי יהיה משהו אחר'. 3.5 שנים אני עומד בפרץ מול כל הדרישות, התחלנו עם אמיר לוי לרדד את הדרישות הקואליציוניות ועד התקציב האחרון עם שאול מרידור ושי באב"ד. הגענו למשרד הזה, מה שאנחנו מטפלים ביום יום זה משברים שקיבלנו אותם מוכנים. ואם נאלצנו, לא נאלצנו ,החלטנו להגיע ל-4.3 מיליארד שקל לנכים. מה לעשות? זה הגיע למשמרת שלנו, והיינו צריכים לפתור את זה. ומה לעשות כשמדינת ישראל הייתה צריכה 50-60 אלף יחידות דיור והמדינה בנתה 30 וכל שנה התווספו רק 30 אלף והביקושים יצרו עליות מחירים, אז נפל אצלנו, אז עושים מחיר למשתכן, ונותנים תמריצים ומשבר הסיעוד, ומשבר גמלאי המשטרה, קבלנו את זה מוכן. להגיד פריצה? זה התפקיד שלנו, לתת מענה."

כחלון הוסיף כי "יש לנו עוד גופים עם בעיות. לכן כל מי שחושב שיש פה התנהגות לא אחראית, אני אומר: אני אחראי, אני מוכן להתעמת עם כל אחד בנתונים אמיתיים"

כחלון. "אמרנו מילה? צריך לקיים אותה" צילום: עמית שעל

כחלון התייחס לדאגות בשוק מירידה בהכנסות המדינה ממסים ולכך שהשנה, בשונה מהשנים הקודמות לא היו הכנסות חד פעמיות מה שעלול להביא לחריגה בגרעון, ולביקורות שלטענתו מקורן באגף התקציבים וגילה אופטימיות "איפה רואים האטה? הצמיחה מתעדכנת ל-3.6%. אנחנו בסדר, לא לנסות לייצר משברים מלאכותיים, אין טעם, זה לא יעזור, חוץ מלייצר תחושה לא טובה. לא צריך כל הזמן להאכיל את העיתונאים בנתונים. לאורך 3.5 השנים מעולם לא פרצנו את המסגרות ועל זה חברות הדירוג מסתכלות, אם עמדת ביעדים שלך. כולנו יודעים שזה שפיצים, שזה פעולות טכניות שצריך לעשות. מכאן ולייצר אסון כלכלי אחרי שמעלים את הדירוג, אחרי שאנחנו מוערכים בכל העולם, גם מבחינה גלובלית, הצרפתים, השוויצרים, האמריקאים, מגיעים לכאן לשיתופי פעולה לעשות איתנו עסקים. אני לא מבין למה לעשות את זה. מי שעושה את זה עושה עוול למערכות".

כחלון התייחס שוב לעיתונות ואמר "לא יכול להיות שכותרת בעיתון תזעזע בניין ענק כמו שלנו, צריך לקרוא את העיתונים, את הפרשנויות, אבל לא לפחד. לא יכול להיות שכותרות העיתונאים הכלכליים יקבעו את סדר היום של משרד האוצר".

כחלון הדגיש כי "שמרנו על קו אחראי וגם כשיודיעו על בחירות, לא תהיה סחיטה של אגורה, לא נאפשר סחיטה של אגורה, מה שמגיע מגיע, ומה שאנחנו חושבים שצריך לתת ניתן. לא בחוקים פרטיים לא בחוקים ממשלתיים".

על הגדלת ההוצאות האזרחיות אמר כחלון "מה שעשינו זה צמצום פערים, השכבות החזקות לא צריכות את זה, החלשות צריכות. אפשר למתוח ביקורת על המגזר הציבורי, יש הרבה מה לשפר ולייעל, אבל מגזר ציבורי זה צמצום פערים. 15 מיליארד שקל למגזר הערבי ולדרוזים, וששינינו את השיטה. במקום להתחפר ולהתכנס ולהתכווץ ולהתחיל להבהל מהביקורות, אני הייתי גאה, הבאנו יותר מיטות, עובדים סוציאליים, העלנו את שכר המינימום."

מרידור: "המשק לא יוכל לשאת עוד על גבו הוצאות שאינן מגובות כלכלית"

"התקופה הנוכחית בה אנו מדווחים על מערכת פוליטית הרוחשת שמועות ותוכניות לבחירות, על אף שלא הוכרזו רשמית, אינה פשוטה לאגף ומתאפיינת בכך שהשחקנים הפוליטיים מתארגנים לקראתן. כמו בכלכלה, גם פה, לציפיות יש השלכה ישירה על הפעולות. אלה הם זמנים, שבהם עבודתנו מאותגרת יותר, אך תפקיד האגף - השמירה על הכללים הפיסקליים, ועל הקופה - מקבל משנה תוקף. אגף התקציבים יידע להתמודד בתקופות אלה, ויוכל להן גם בעתיד", כך אמר היום (ב') הממונה על התקציבים שאול מרידור ביום העיון.

הדברים נאמרו כשברקע מקדמים שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בימים אלו החלטה לתוספת של 7% לשכרם של השוטרים שתגרור קיצוץ של מעל מילארד שקל בשנה, כתוספת על היעדר ביטחון תעסוקתי לשוטרים, בניגוד לעמדות כלל הדרגים המקצועיים.

שאול מרידור. "קצב השינוי של סדר היום הכלכלי גדל" צילום: שאול גולן

לדברי מרידור "לפני שבוע נפתח מושב החורף של הכנסת. מושב זה, ברמה הכלכלית, עלול להיות נקודת הפיתול. המשק, שנמצא בתקופה טובה מאוד כבר שנים, לא יוכל לשאת עוד על גבו הוצאות שאינן מגובות באחריות כלכלית. עלינו לעמוד על המשמר, וביחד עם משרדי הממשלה, אני משוכנע שנוכל לאתגר".

מרידור התייחס למציאות החדשה איתה מתמודד היום האוצר, בה אין יותר הכנסות "חד-פעמיות" כתוצאה מאקזיטים או מבצעים שעושה רשות המסים: "הבשורות הטובות - המשק הישראלי נמצא במצב טוב, אולי הטוב אי פעם - החוב נמוך מאי פעם, ונושק ל-60% - חלקכם בוודאי זוכר איך בתחילת שנות ה-2000 כשהייתי צעיר מאד באגף היינו ביחס חוב של כ- 100% ושמו אותנו באותה השורה של ארגנטינה; אבטלה נמוכה מ-4% ושיעורי תעסוקה גבוהים; הצמיחה שלנו היא בקצב של 4.2% בחציון הראשון של השנה. והבשורות הרעות - כשהבשורות טובות, קל לכולם לאמץ קונספציה - המצב טוב וימשיך להיות טוב. למשל - הרבה אנשים מופתעים שאין הפתעות בהכנסות המדינה".

"אנחנו, הכלכלנים, בדרך כלל יודעים לנתח בצורה טובה מאוד משבר שקרה, את הסיבות שגרמו לו, את הדברים שאפשר וצריך היה לקדם ולמנוע על מנת שלא יתרחש, או כדי שנזקיו ימוזערו, ואפילו מה יש לעשות כדי למנוע את הישנותו. מעטים הכלכלנים שיודעים במדויק לחזות מהו המשבר הבא, ומתי יקרה. דבר אחד כולנו יודעים - הכלכלה יודעת עליות וירידות. אחד התפקידים המרכזיים של האגף במארג הממשלתי הישראלי, הוא למצות את התקופות הטובות ולהתכונן לרעות, וכשאלו מגיעות, לקצר אותן ולהמעיט מההשפעה הרעה שלהן על המשק".

מרידור התייחס במרומז לסכנה הנובעת מכך שפוליטיקאים רודפים אחרי כותרות במקום תיקון כשלים ואמר: "קצב השינוי של סדר היום הכלכלי גדל, אבל לא רק קצב הכותרות משתנה, והצורך לייצר עוד כותרת, נועזת יותר, גדולה יותר, מורכבת פחות, אלא גם המציאות משתנה - הכלכלה משנה את פניה כאן ובעולם, חברות ענק קמות, ותעשיות אחרות נעלמות, הנסיבות הפוליטיות הישראליות, הנסיבות העולמיות, השיקולים. וככלל, הבעיות שעל סדר היום מורכבות, רב ממדיות ודינמיות יותר מאי פעם".

מרידור התייחס לבעיות בשוק התקשורת ואיים במרומז על הניסיונות של הרשות השנייה למנוע את המיזוג שבוטל בין רשת לערוץ עשר: "ישנן גם פעמים בהן אנו (אגף תקציבים-ע"מ) עושים רפורמות, ולמשל מקימים רשויות שנועדו לוודא שהשוק יעבוד בצורה טובה. אם במקרה, רשויות אלה אינן עושות את עבודתן ומנסות, בין היתר, למנוע מהלכים חשובים למשק, תוך הכפשת גופים מקצועיים אחרים של הממשלה, לדוגמה בשוק הטלוויזיה, עלינו לשוב לנקודת המוצא, ולעשות את הנדרש על מנת שגופים אלה, או אחרים שיחליפו אותם, יראו שוב את טובת הכלל. המבנים שאנו בונים אינם המהות - הפיכת החיים במדינה לטובים יותר היא כן, ואנחנו נדע לעשות את התיקונים הנדרשים על מנת לוודא שכך יהיה."