מבקר המדינה: "רשות המים הביאה את המשק למשבר"

הפרק מסתיים בשורה של המלצות לרשות המים. בין היתר מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא ממליץ לרשות המים "לנהל את משק המים בצורה מושכלת באופן שיאפשר לגשר על הפער בין היצע לביקוש". כל כך ברור מאליו ומעורר תמהון על כך שקברניטי משק המים זקוקים למבקר המדינה כדי להבין כלל בסיסי זה.

במסגרת הביקורת, נבדקה התנהלות הרשות לפני בואו של מנהל רשות המים הנוכחי גיורא שחם שמונה ביוני 2017.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים", כותב המבקר ומוסיף "רשות המים מופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה. מממצאי הביקורת הנוכחית עולה כי במשך שנים ניהלה רשות המים את משק המים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גודל האחריות הכרוכה בכך".

במיוחד מצביע המבקר על היעדרה של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לניהול משק המים, עובדה שבגינה קיבלה רשות המים החלטות שהשפעתן ארוכת הטווח לא נבחנה ולא נשקלה, בדיעבד התברר כי הן היו הרות אסון וגרמו לגירעון של מיליארד מטר מעוקב במקורות המים הטבעיים.

באוקטובר 2010 אימצה הממשלה את המלצות ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס פרופסור דן ביין. בין היתר הורתה לשר האנרגיה דאז עוזי לנדאו, ולרשות המים להכין ולהגיש לאישור הממשלה תוכנית אב למשק המים. ב-2012 הכינה הרשות מסמך מדיניות כללי שבו נקבע כי תוכנית האב למשק המים תכלול רובד של מדיניות ורובד יישומי. במרץ 2013 ראש רשות המים דאז אלכסנדר קושניר העביר את המסמך לשר לנדאו וביקש כי הממשלה תאשר תוכנית אב בהקדם. אלא שאז התחלפו השרים וסילבן שלום החליף את לנדאו. באוגוסט 2013 התקיימה ישיבה עם שר האנרגיה סילבן שלום ובה דנו בתוכנית האב למשק המים, ומאז למעשה לא קרה דבר. 

הכנרת מתייבשת צילום: אפי שריר

רשות המים השיבה למבקר המדינה כי מסמך המדיניות שהכינה ב-2012 הוא תוכנית אב, אך המבקר דוחה טענה זו ומשיב כי אותו מסמך אינו כולל תוכנית יישום כך שאינו יכול להוות תחליף לתוכנית אב מסודרת. עוד כותב המבקר כי אישור תוכנית אב על ידי הממשלה היה מעניק לה תוקף מחייב ומונע שינויים.

לאורך 90 עמודי הפרק סוקר מבקר המדינה שורה של החלטות חפוזות שהתקבלו בהיעדרה של תוכנית אב מוסדרת והובילו אותנו לברוך אליו הגענו: עד שנת 2018 לא ננקטו צעדים לצמצום צריכת המים, מאז 2015 צריכת המים הביתית במגמת עלייה ובכל זאת לא ננקטו צעדים לעידוד חסכון במים; שבהחלטת הממשלה מ-2010 הוטל על הרשות לקבוע סדרי עדיפויות בצריכת המים, אך גם זאת היא לא עשתה; רשות המים הגדילה את הקצאת המים השפירים לחקלאות בכ-30% בממוצע בכל אחת מהשנים 2014 עד 2017, ללא תחשיבים התומכים בהחלטה. ההחלטה על הגדלת הקצאת המים לחקלאות התקבלה על אף שבשנים שקדמו לה החקלאים ניצלו מידי שנה פחות מ-80% מהמים שהוקצו להם; על פי הדו"ח רשות המים לא עמדה בהחלטה ממשלה מ-2008 לפיה עד שנת 2020 כושר ייצור המים המותפלים בשנה יהיה 750 מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב), שכן כיום הוא עומד על 600 מלמ"ק בלבד.

וחמור מכך, על פי המבקר רשות המים החליטה בנובמבר 2014 על דעת עצמה לצמצם את יעד ההתפלה ל-600 מלמ"ק ללא אישר הממשלה. כתוצאה מכך מאז 2013 ועד השנה רשות המים לא פעלה להגדלת כושר ייצור המים. בנוסף הרשות לא פעלה למציאת חלופות לאספקת מים כנדרש במהלך התקופה שבה לא פעל מתקן ההתפלה באשדוד במלוא התפוקה המתוכננת.

כל אלה הובילו לכך כי ב-2017 פרסמה הרשות תחזית לפיה השנה (2018) יהיה מחסור של 210 מלמ"ק, התחזית הזו הובילה להחלטה לצמצם את הפעולות לשיקום מאגי המים הטבעיים - במקור תוכנן להזרים אליהן 330 מלמ"ק, אך במקום זאת הוזרמו 50 מלמ"ק בלבד. כל זאת כאשר חסרים במאגרים מיליארד מטר מעוקב וב-2012 הממשלה הורתה לרשות לפעול לשיקומם.

נציין כי רק השנה, בעיכוב דרמטי הוחלט להגדיל את הפקת המים ממתקני התפלה לכמיליארד מטר מעוקב.

מרשות המים נמסר בתגובה לפרק זה בדו"ח: "רצף נדיר של 5 שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן. משק המים הישראלי עובד מתוך ראיה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת. תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמא למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח. תוכנית שנותנת מענה למצה הנדיר אליו נקלע האזור אושרה ע"י שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע".

כשלים בפיקוח ואסדרת איגוד המים לביוב

דו"ח המבקר כולל פרק נוסף הסוקר את איגודי ערים לביוב הכפופים לפיקוח רשות המים. על פי הדו"ח למרות שמאז 2009 כל סמכויות ניהול, פיקוח ואסדרת איגודי ערים לביוב עברו לרשות המים, היא עדיין לא פעלה לאסדרת שורת סוגיות מהותיות כגון מבנה ארגוני ושכר, דרכי העסקה ותנאי העסקה של עובדי האיגודים, עסקאות עם בעלי עניין, נסיעות לחו"ל, דיווח כספי מפורט, הגשת תוכניות השקעה רב שנתיות ודרכי הבקרה עליהן. מאז 2009 הרשות טרם מינתה יחידה שתפקח באופן שוטף על איגוד ערים, אופן התנהלות זו עלול לאפשר התנהלות לא תקינה ובזבוז כספי ציבור.  

מכון לטיהור שפכים בחיפה צילום: אתר איגוד ערים איזור חיפה - ביוב

המבקר מתאר שורה של עיכובים חמורים בפרויקטים של שדרוג והרחבה של מכוני טיהור שפכים: איחור של שנתיים וחצי בשדרוג מט"ש (מכון טיהור שפכים) איילון, עיכוב של 4.5 שנים בשדרוג מט"ש שער הנגב, ואיחור של שנה וחצי בשדרוג מט"ש דרום השרון המזרחי. עיכובים אלה עלולים לגורם לנזקים תברואתיים וסביבתיים לרבות זיהום נחלים וכמובן לפגיעה בקופה הציבורית. בנוסף, הם מעכבים מימוש של תוכניות בניה ענקיות בהיקף של 9,000 דירות בשדרות, טייבה, ג'לג'וליה וכפר ברא.

המבקר מציג שורה של דוגמאות הממחישות את הרפיסות של רשות המים בטיפול באיגודי המים לביוב: באיגוד ערים שער הנגב לא מונתה מעולם ועדת ביקורת, ואילו באיגוד ערים דרום השרון המזרחי היא מונתה בפברואר 2014, אך לא כונסה מעולם. לעומת זאת באיגוד ערים שער הנגב ודרום השרן המזרחי לא מינו מבקר פנים; איגוד ערים השרון המזרחי אין רישיון עסק מאז הקמות ב-2001, וכך גם שער הנגב. איגוד ערים איילון פעל ללא רישיון עסק מאז הקמתו ובמשך 20 שנה עד 2017.

מרשות המים נמסר בתגובה לפרק הדו"ח: "המט"שים שבאיגודים נמצאים בשלבי ביצוע סופיים של שדרוג והרחבה בחלקם (דרום השרון, שדרות-שער הנגב, איילן) (איגודן, חיפה) כל זאת הודות לפעילות רשות המים המקדמת צעדים משמעותיים לאישור תכניות פיתוח המט"שים, אסדרת התנהלות איגודי ערים, ובעיקר גיוס מענקים ואישורים תקציביים בגובה של מאות מיליוני שקלים לביצוע השקעות אלו על ידי איגודי הערים. בשל פעילות זו הותרו חסמי פיתוח לאלפי יח"ד ומספר המפגעים הסביבתיים צומצם עד מאוד. רשות המים יזמה רפורמה חשובה בעניין במסגרת תיקון חוק תאגידי המים והביוב- שמטרתו להקים חברות ביוב מרחביות, אשר עם הקמתן ניתן יהיה לפתור ולקדם באופן מיטבי את משטר הטיפול והזרמת הביוב האזורי והארצי. עם זאת, רשות המים לומדת את הערות המבקר ופועלת לתיקון הנדרש".

יו"ר שדולת המים בכנסת, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) הגיבה לפרסום: "אני מברכת על דו"ח המבקר שמעגן את האמירות ואת ההתרעות שאני משמיעה כבר תקופה ארוכה. היום כבר ברור שהבצורת היא לא הבעיה, אלא שהממשלה כשלה בניהול משק המים ולא פעלה ליישום תוכנית אב כוללת לניהול שקול של משבר הבצורת. ההתנהלות הלקויה הובילה לריקון מאגרי המים הטבעיים, היעדר היערכות להגברת ההתפלה, והיעדר מדיניות ניהול ביקושים לצרכנים. כעת, נדרש לעלות הילוך ולהגביר את הצעדים החיוביים עליהם החליטה הממשלה לאחרונה על מנת לשקם את משק המים לפני שתגיע עוד שנת בצורת ואנחנו נגיע להקצבת מים בברזים".