"חוק היועצים המשפטיים מעורר קשיים. השינוי עלול לפגוע באמון הציבור"

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, ד"ר גור בליי, שיגר היום (א') חוות דעת אל חברי הוועדה שבה התריע מפני קשיים בחקיקת החוק למינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה באמצעות ועדות איתור, ולא כפי שקיים כיום באמצעות מכרז.

הוועדה תמשיך מחר (ב') בדיוניה בהצעת החוק. שרת המשפטים איילת שקד מבקשת להשלים את החקיקה של החוק בקריאה השנייה והשלישית עוד בטרם התפזרותה של הכנסת לפגרת הבחירות.

הצעה החוק מבקשת לאפשר לשר המכהן לבחור את היועץ המשפטי לפי הצעת ועדת האיתור ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לשר ולמנכ"ל המכהן מטעמו כמשרת אימון תהיה השפעה רבה על הרכב ועדת האיתור, כי בראשה יעמוד מנכ"ל המשרד, והוא שימנה נציג ציבור וכן איש אקדמיה בעל מומחיות בתחום המשפט ומינוי זה יעשה בהסכמה עם היועץ המשפטי לממשלה. כך יוצא ששלושה מבין חמשת חברי ועדת האיתור יהיו: המנכ"ל או כל שמונו על ידו.

כנסת ישראל (ארכיון). מתוך חוות הדעת של בליי: "מתן מעמד משמעותי לשר בהליך הבחירה של היועץ המשפטי עלול להפוך את היועץ המשפטי למי ש"חייב לשר" ולכן לפגוע ביכולתו לשומר כ"שומר סף" במשרד" צילום: שאטרסטוק

ד"ר בליי כתב כי, "שינוי מסוג זה מעלה שורה של קשיים שעל הוועדה לדון בהם. האחד - מתן מעמד משמעותי לשר בהליך הבחירה של היועץ המשפטי למשרד סוטה מן התפיסה, המקובלת בשירות הציבורי ולפיה השירות המיוחד, ובמיוחד הייעוץ המשפטי הוא א-פוליטי, מקצועי ממלכתי, ואינו מזוהה פוליטית עם מפלגה כזו או אחרת".

בליי הוסיף כי, "יש לתת את הדעת שההצעה אינה מתיישבת עם מסקנות צוות בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר שהמליץ לשמר את עצמאות הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה בנושאים מקצועיים וזאת תוך הקפדה על כפיפות מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה, ובאמצעות הליכי מינוי וסיום כהונה, שיבטיחו את עצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי".

בליי חושש ש"מתן מעמד משמעותי לשר בהליך הבחירה של היועץ המשפטי עלול להפוך את היועץ המשפטי למי ש"חייב לשר" ולכן לפגוע ביכולתו לשומר כ"שומר סף" במשרד. השינוי עלול לפגוע באימון הציבור באופי הנייטראלי של החלטות היועץ המשפטי וליצור רושם כי הן "צבועות" בגוון פוליטי ונובעות מזיקתו לשר שמינה אותו".

כמו כן בליי הוסיף כי לנוכח הכוונה לקצוב ליועץ המשפטי בכל משרד ממשלתי תקופת כהונה של שבע שנים, אזי כל שר חדש שיתמנה במשרד יאלץ לעבוד עם יועץ משפטי שמזוהה במידה כזו או אחרת עם קודמו בתפקיד - אשר אף עשוי להיות יריבו הפוליטי".

ובתוך כך, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ושני סגניו, פרופ' יובל שני ופרופ' ידידיה שטרן לעצור את החוק שאם יעבור - יפגע קשות באתוס השירות הציבורי, יפתח פתח לשחיתות שלטונית ויפקיר את האינטרס הציבורי.

פלסנר, שני ושטרן, מסבירים במכתב אל חברי ועדת החוקה שהצעת החוק תהפוך את היועץ המשפטי במשרדי הממשלה לבעל תלות גמורה בשר, במקום שיהיה שומר סף ומשרת הציבור.

הם ציינו כי "אמת, תפקיד היועץ המשפטי הוא לומר לשר ולמשרד "מה כן" ובעיקר "איך" ניתן להגשים את מדיניותם מבחינה משפטית. עם זאת, אי אפשר להתעלם מההיבט המשלים - היועץ המשפטי הוא גם עובד ציבור שמופקד על שמירה על האינטרס הציבורי ועל יכולת המשרד לפעול בהתאם לחוק ולכללי המינהל התקין. "יועץ מטעם בפירוש לא יוכל לעשות זאת".

הם הוסיפו כי " מדובר בניסיון להעצים את כוחה הפוליטי של הממשלה ושל קבוצות של בעלי אינטרסים צרים שיש להם יכולת להשפיע על מדיניות הממשלה על חשבון שלטון החוק והאינטרס הציבורי".

עוד נטען כי "הצעת החוק, המבקשת להעביר את הליך המינוי ממכרז פתוח, לוועדת איתור ששלושה מבין חמשת חבריה הם בעלי זיקה פוליטית לשר, מכשירה למעשה את המינויים הפוליטיים בכסות של הליך מינוי תקין. הליך שכזה אף יפגע במוטיבציה של האנשים הטובים והמוכשרים להצטרף לשירות הציבורי".

בחוות דעת שנכתבה על ידי פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא, מוסיפים השניים כי ניתן לשנות את אופן מינוי היועץ המשפטי, אך לבצע זאת באמצעות ועדת איתור מקצועית.