צלילה לגלגלי המשק: שעון החול החשמלי אוזל

הרפורמה בחברת החשמל שהושקה בקול תרועה רמה - מדשדשת באיטיות. אומנם חלק מהרגולטורים המעורבים בה כבר קבעו כללים, למשל למכירה של תחנות כוח, אבל משרד האוצר ומשרד האנרגיה ממשיכים להתקוטט על השאלה מי ינהל את חברת ניהול המערכת.

מדובר בגוף הנמצא כיום בתוך חברת החשמל ואמור לצאת משם ולהפוך לחברה ממשלתית חדשה שתפקידה הוא לנהל את כל משק החשמל. בפועל מדובר בהחלטות אילו תחנות כוח יפעלו ואילו לא, בקניית גז ודלקים עבור כלל המשק, וגם בדרגה שכל המערכת תעבוד ביעילות כדי שתעריף החשמל לא יזנק.

עוד פינה שלא סגורה ברפורמה זו תוספת השכר של כל אחד מעובדי חברת החשמל, בהיקף של 1,700 שקל, שהם אמורים לקבל עליה פטור ממס. עד היום הנושא לא סוכם ובוועד חברת החשמל, בראשות מיקו צרפתי, עדיין מחכים למוצא פיה של רשות המסים.

קו הרכבת המהיר לירושלים. מתוכננת גם שביתה בנוסף לתקלות הלא־מתוכננות צילום: עמית שאבי

לצערם של כל המעורבים, שעון החול של הרפורמה הזו אמור להסתיים בעוד כחודש. לפי המתווה שנקבע, עד לסוף נובמבר אמורים הצדדים לסגור את כל הנושאים הפתוחים של הרפורמה, כולל הקמתה של חברת ניהול המערכת. אחרת, כל הנושאים וכל ההסכמות וכל החתימות מבוטלים לאלתר.

ברגע שהרפורמה בחברת החשמל תקרוס, למשל בגלל בחירות מוקדמות שיובילו למריחת זמן של פוליטיקאים, התוכניות של שר האנרגיה יובל שטייניץ לגמול את ישראל מפחם עד שנת 2030 כמו גם מבנזין או מסולר - בעצם יהיו כתובות על הקרח.

אם זה יקרה - תוכתר התוכנית החדשה של שטייניץ כהצהרה הממשלתית שהתוקף שלה פג בתקופת הזמן הכי קצרה שניתן למדוד.

יו"ר ועדי עובדים, מימין: מיקו צרפתי של חברת החשמל וגילה אדרעי של רכבת ישראל צילום: תומי הרפז, אלעד גרשגורן

מסלול קידום לקופאיות

רצף התקלות בקווי הרכבת - 150 נוסעים נתקעו שלשום במנהרה בקו הרכבת המהיר מנתב"ג לירושלים; השבתות בגלל תקלות על המסילה; צינור מים שהתפוצץ; סתם איחורים מרגיזים - כנראה לא הספיק. והנה לרכבת ישראל נולד כאב ראש חדש.

ההסתדרות בראשות היו"ר אבי ניסנקורן אישרה אתמול (ד') סכסוך עבודה ברכבת ישראל, לאור מה שהגדירו שם "הבעיות הקשות בחטיבת נוסעים ופגיעה בזכויות העובדים".

בהסתדרות טוענים ש"הנסיונות של הוועד להביא לידי פתרונות במסגרת מו"מ לא צלחו עד כה. אין לנו כוונה בשלב זה לנקוט בצעדים ארגוניים שישפיעו על הנוסעים. אנחנו קוראים להנהלה להתעשת ולהגיע לפתרונות סביב שולחן המו"מ", אומרים שם, ובאותה נשימה מציינים בפנייה למנכ"ל הרכבת שחר איילון שהמציאות עלולה להוביל לשביתה מלאה או חלקית מה־31 באוקטובר.

ברשימת הנימוקים שהעביר הוועד להנהלה ניתן לציין בעיות אמיתיות כמו הגדלת עומס בעקבות פתיחת תחנות והגדלת הקווים, סגירת מסלול קידום לקופאיות, וטיפול פנסיוני בדור א'. מנגד בוועד מציינים כבעיה אפילו את משקלו של התיק אותו נושא הפקח. טענה שנראית על פניו קטנונית.

אז אולי נאשים את הוועד

הסיפור הגדול הוא שוועד הרכבת לא רוצה שסכסוך העבודה הזה יצא החוצה. מסתבר שגם העובדים רגישים למכות שהרכבת סופגת בהפעלת הקו לירושלים. הם הכריזו על סכסוך עבודה עוד לפני ש־150 איש נתקעו במנהרה בדרך לירושלים.

בניגוד למקרים קודמים, בוועד מאוד נזהרים עכשיו. חברי הוועד בראשות גילה אדרעי לא רוצים להראות כמי שמנגחים את הנהלת הרכבת. אלמלא הדיווח לבורסה שהרכבת מחוייבת להעביר אותו, לא היה נודע על האיום הזה בשביתה.

מצד שני מדובר פה בהזדמנות פז להנהלת רכבת ישראל להסיר מעליה את האחריות. ההנהלה יכולה לנפנף מסדר היום את הדרישות של הוועד - מוצדקות ככל שיהיו - ולהתעלם מגילה אדרעי.

ואם הוועד יוביל לשביתה או עיצומים? מבחינת הנהלת הרכבת זה יהיה תירוץ מצוין להשבית את קו ירושלים נתב"ג, ולהפיל את כל התיק על ועד העובדים הכוחני.