דו"ח מימון מפלגות: המבקר קנס את הליכוד על הליכודיאדה, את הבית היהודי ואת בל"ד על הפעלת קייטנה

מבקר המדינה הטיל קנסות על שלוש סיעות: הליכוד, הבית היהודי ובל"ד שלא קיימו את הוראות מבקר המדינה. כך עולה מדו"ח מימון המפלגות ל-2017 שפורסם היום (ב').  

קנס של 180 אלף שקל בשל ה"ליכודיאדה"

הליכוד נקנס ב-180 אלף שקל, בגין עריכת אירוע ה"ליכודיאדה" גם בשנת 2017, שלגביו כבר קבע המבקר בדו"ח קודם כי בקיומו קיבלה הסיעה תרומה אסורה. המבקר קבע כי הסיעה קיבלה תרומה בדמות הפקת אירוע ה"ליכודיאדה" באילת שבו השתתפו ח"כים ופעילים מהמפלגה.

האירוע אמנם לא נערך על ידי המפלגה, אבל היא זכתה בפרסום ובחשיפה התקשורתית בעקבותיו, כל זאת מבלי שהליכוד נשאה בהוצאות כלשהן בגין האירוע.

המבקר כבר הדגיש בדו"ח שפירסם אשתקד כי "נוכח הקשר הישיר והמובהק בין הסיעה לבין האירוע, היה על הסיעה לתת ביטוי בחשבונותיה לאירוע, אף אם לא אורגן ישירות על ידי גורמים רשמיים בתוך הסיעה" .

מירי רגב בליכודיאדה באילת בשנה שעברה. "תרומה אסורה לסיעה" צילום: שלומי דעי

המבקר סבור כי "בעצם קיומו של האירוע וסיקורו בתקשורת, גלומה תרומה אסורה לסיעה, שאינה עומדת במגבלות החוק". המבקר התחשב בכך שהאירוע בשנת 2017 התקיים לפני חילופי הדברים ביניהם בנושא, ובכך שהסיעה החלה בפעילות לניתוק הקשר בינה לבין האירוע.

הבית היהודי

מפלגת הבית היהודי נקנסה ב-50 אלף שקל, לאחר שכללה בחשבונותיה רישומים בסכומים ניכרים, שמקורם במערכות בחירות קודמות, שלא נכללו בדו"חות הכספיים שהגישה בגין מערכות הבחירות הללו, ולא שמרה בידה אסמכתאות מספקות ביחס לרישומים אלה. המבקר כבר העיר לסיעה בדו"חות קודמים כי לא רשמה בחשבונותיה יתרות זכות בגין מערכות בחירות קודמות באופן כוללני וללא פירוט הרכבן. בעקבות כך, ערכה הסיעה בירור מעמיק ובעקבותיו התברר כי ישנן הוצאות נוספות בהיקף של 1.2 מיליון שקל ביחס למערכות בחירות קודמות שלא נרשמו עד כה. הסיעה פעלה כעת לרישומן בחשבונותיה, בחסר אסמכתאות מספיקות לחלק מהרישומים.

בל"ד

סיעת בל"ד נקנסה ב-60 אלף שקל, לאחר לא שמרה בידיה את מלוא הפירוטים והאסמכתאות בנוגע לחלק מהוצאותיה. כמו כן היא כללה בהוצאותיה הוצאות בלתי תקינות כמו הפעלת קייטנה לילדים.

הסיעה שילמה תשלומי שכר בשנת 2017 לעובדים שונים ובכלל זה 45,453 שקל לאדם שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעמה ולקרובת משפחתו ללא תיעוד מספק ומבלי שניתן לאמת בגין אילו בגין אילו שירותים שולמו תשלומי השכר. כמו כן, נכללו בחשבונות הסיעה הוצאות בלתי תקינות בשל קייטנות לילדים שאירגנה. כמו כן היא קיבלה הכנסה אסורה במזומן בהיקף של כ-15 אלף שקל, על פי דיווחיה עבור מכירת כרטיסים למופע, ללא שצורפו אסמכתאות מספקות לגבי זהות המשלמים ומקור ההכנסות.

הבית היהודי עם גירעון של 21 מיליון שקל

דו"ח המבקר מגלה שלמעט הבית היהודי, מצבן הכספי של יתר המפלגות הוא לא רע: רק 5 מפלגות נמצאות בגירעון כספי. הבית היהודי גוררת אחריה גירעון שהגיע בסוף 2017 ל-21.8 מיליון שקל. עם זאת, בשנת 2017, הצליחה המפלגה להקטין את הגרעון ב-6.1 מיליון שקל לעומת סוף 2016, שבו עמדו חובותיה על כ-28 מיליון שקל.

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט צילום: יואב דודקביץ

רע"מ (המרכיבה את סיעת הרשימה הערבית המשותפת) - הגיעה בסוף 2017 לחוב של 1.439 מיליון שקל, ירידה של 206.5 אלף שקל לעומת סוף 2016. בסוף 2016 היו לסיעה על פי דיווחיה גרעון של 1.864 מיליון שקל, אבל לאחר עדכון הפרשות ויתרות חוב מתקופות שוטפות קודמות הקטינה הסיעה את יתרת הגרעון הנצבר ב-227.4 אלף שקל כך שהגרעון ל-2016 ירד ל-1.637 מיליון שקל.

מרצ - הפחיתה ב-2017 את החוב שלה ב-2.058 מיליון שקל, ובסוף 2017 הסתכמו חובותיה ב-1.134 מיליון שקל.

ש"ס - הצליחה להפחית אשתקד החובות שלה ב-3.291 מיליון שקל, וסיימה את השנה בגרעון של 637.8 אלף שקל.

האיחוד הלאומי - הורידה את חובותיה ב-1.129 מיליון שקל והגרעון בסוף שנת 2017- הגיע ל-530 אלף שקל.

עיון בממצאי המבקר מגלה כי חמש מפלגות יצאו בשנת 2017 מהגרעון שבו היו בשנת 2016: הליכוד הקטין אשתקד את חובותיו ב-13.5 מיליון שקל. הוא סיים את שנת 2017 עם עודף של כ-7.6 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-6 מיליון שקל בסוף 2016.  דגל התורה הציגה בסוף 2017 עודף של 201 אלף שקל לעומת חוב של 1.022 מיליון שקל בסוף 2016.

בל"ד סיימה את שנת 2017 עם עודף של 1,239 שקל לעומת גרעון של 603 אלף בשנת 2016. ישראל ביתנו הקינה אשתקד את החוב שלה בכ-3.9 מיליון שקל והציגה עודף של של 334 אלף שקל. יש עתיד הקטינה את הגירעון בכמיליון שקל והציגה בסוף 2017 עודף של 470 אלף שקל.

המבקר התייחס לתופעת ריבוי הפירסום של הסיעות באינטרנט וברשתות החברתיות, שמפלגות מוציאות הרבה כספים בגינו. כיום חוק הבחירות דרכי תעמולה המחייב את הסיעות בשקיפות בפרסומיהן בעיתונות, רדיו, וטלוויזיה ושלטי חוצות לא חל על האינטרנט והרשתות החברתיות. ועדה ציבורית בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש הציעה בנובמבר 2017 להרחיב את חובת השקיפות לכל סוג של מודעת בחירות בכל אמצעי תקשורת, ובכלל זה פרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות, וכי חובת השקיפות תחול בכל עת ולא רק במערכת הבחירות. הרציונל העומד מאחורי הצעה הזו הוא לאפשר לציבור לזהות את הגורם שעומד מאחורי פירסומי התעמולה בין אם מדובר בקמפיין שתכליתו להגיע לבוחרים להצביע בעד הסיעה או להימנע מלתמוך בכך.

ביולי 2018 הוגשה לכנסת הצעת חוק הכוללת סעיפים שלגביהם התגבשה הסכמה בוועדת החוקה אבל ועדת החוקה לא אישרה עדיין את הסעיפים לגבי הרשתות החברתיות, ולא ברור אם אלה יאושרו עד להתפזרות הכנסת לפני הבחירות.

תרומות ומימון

מימון המפלגות שקיבלו 16 סיעות מהכנסת בשנת 2017 הגיע ל-127.6 מיליון שקל. כל מפלגה זכאית למימון בחירות שוטף מהכנסת של כ-78 אלף שקל לכל חבר כנסת ועוד 78 אלף שקל בחודש לכל סיעה.

הכנסות הסיעות עמדו על 159.3 מיליון שקל. הפער בסך של 31.7 מיליון שקל מקורו בגביית דמי חבר, הכנסות מהכנסת בגין העסקת צוות פרלמנטרי ועוד.

כל מפלגה יכולה לגייס תרומות בתנאי שכל תרומה בודדת לא תעלה על 1,000 שקל בשנה רגילה ו-1,300 שקל בשנת בחירות.