הוועדה שתסתכל על שוק הפיננסים מלמעלה

אף שקרן המטבע הבינלאומית לחצה על הממשלה להקים את הוועדה מאז 2012, מכשולים רבים עמדו בדרך. אישורו הצפוי של הגוף החדש, רגע לפני פרישת נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שקידמה אותו במרץ, הוא הזדמנות להבין איך אמורה להיראות החיה החדשה ומה יהיו סמכויותיה.

המטרה: לא לחזור ל־2008

הוועדה ליציבות פיננסית מוקמת מכוח תיקון ראשון שנעשה בחוק בנק ישראל מאז חקיקתו ב־2010, ביוזמת נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר.

הצורך בהקמת ועדה כזו עלה במדינות רבות כלקח מהמשבר הכלכלי של 2008, שבו גופים פיננסיים שקרסו הפילו יחד איתם את כלל הפעילות במשק. אחת המסקנות היו שכדי לזהות משברים מראש ואולי למנוע אותם דרוש תיאום שוטף בין הרגולטורים.

קרנית פלוג צילום: בלומברג

משימתה הראשונה של הוועדה תהיה לנטר סיכונים מערכתיים, כדי לטפל בהם לפני שיסלימו למשבר שיסכן את היציבות הפיננסית במשק. עד כה, כשגוף גדול במשק נקלע לקשיים, כל רגולטור ראה תמונה חלקית. שום רגולטור לא נהנה ממלוא המידע על חשיפתו לבנקים, לאגרות חוב, לקרנות סל ונאמנות, והחוק אף הגביל העברת מידע בין הרגולטורים.

משימה שנייה של הוועדה תהיה להתריע על סיכוני אשראי במהלך התהוותם, תסריט רלוונטי במיוחד לאור הרפורמה להגברת התחרות בענף האשראי, שעלולה להביא להרחבת האשראי הצרכני. גם חידושים טכנולוגיים שגופים פיננסיים נדרשים להטמיע לאחרונה מחייבים מעקב רגולטורי צמוד. מה שיישאר מחוץ לסמכות הוועדה הם עניינים פיסקליים: במקרה של סיכון להגדלת החוב הממשלתי בשל גירעון חריג, הוועדה לא תוכל לדון בכך.

הדרך: לייעץ ולקוות לטוב

בראש הוועדה אמור לעמוד נגיד בנק ישראל, ולצדו יהיו חברים בה המשנה לנגיד, מנכ"ל האוצר, החשב הכללי, הממונה על מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, המפקחת על הבנקים, יו"ר רשות ני"ע, והממונה על רשות שוק ההון. אף שלבנק ישראל אין רוב בוועדה, במקרה של שוויון בהצבעה יכריע נגיד בנק ישראל. לוועדה לא יהיו סמכויות ביצוע, מעבר לסמכויות הרגולטורים החברים בה והממשלה עצמה. עם זאת, החוק קובע שרגולטור שהחליט לדחות המלצה של הוועדה יחויב לנמק את החלטתו.

רוב דיוני הוועדה יהיו חסויים לציבור, כדי למנוע זליגת מידע שיגרום לבהלה בציבור. עם זאת, חברי הוועדה יוכלו להחליט ברוב של 80% לתת פומבי להמלצותיהם, ובכך ליצור לחץ על הרגולטור שהחלטה נמצאת בתחום סמכותו.

המכשולים: לא רק אגו

המכשול האחרון להקמת הוועדה היה התנגדותו של כחלון לתמוך בחוק כל עוד נגידת בנק ישראל פלוג מתעקשת לאסור על גופים חוץ בנקאיים כמו חברות כרטיסי האשראי לגייס יותר מ־5 מיליארד שקל באגרות חוב. פלוג התרצתה לבסוף, אף שעדיין אין הסכמה על הרף החדש ‑ 20 מיליארד שקל לפי העדפת האוצר, או 10 מיליארד שקל לפי עמדת בנק ישראל.

מחלוקת קודמת, שגרמה להקפאת הדיונים בחוק בוועדת הכספים מאז דצמבר 2017, נבעה מתביעת יו"ר הוועדה משה גפני לקבוע שבמקרה של סיכון שיצריך שימוש בכספי ציבור, ועדת הכספים תעודכן. לבסוף סוכם שבחוק ייכתב כי שר האוצר "רשאי" לעדכן את יו"ר ועדת הכספים ‑ ובכך נסללה הדרך להקמת הוועדה.