הצעת ייעול: בלי סודות

בית הדין המשמעתי לשופטים החליט ביולי להדיח את השופטת רונית פוזננסקי כץ מתפקידה בשל מעורבותה בפרשת המסרונים. השופטת החרוצה והמוערכת עשתה טעות אחת שעלתה לה ביוקר.

אלא שלפי הדו”ח שפרסם אתמול נציב התלונות אליעזר ריבלין, במערכת המשפט ישנם שופטים רבים שעושים יותר מטעות אחת, ותלונות נגדם נמצאות שוב ושוב מוצדקות. בנוגע ל־25 שופטים אף קובע הנציב שהתלונות נגדם נמצאות מוצדקות באותם נושאים בדיוק בכל פעם. הם לא הודחו אלא ממשיכים לכהן ולצבור תלונות נוספות. את שמם לא ניתן לפרסם מאחר שהם נהנים מסודיות הקבועה בחוק.

רונית פוזננסקי כץ צילום: מוטי קמחי

האם מה שעשתה פוזננסקי כץ בהכרח חמור יותר מכל אותם מקרים שחלקם מתפרסמים בדו"ח הנציב בעילום שם וחלקם לא מתפרסמים כלל? לא בהכרח. אלא שהמקרה של פוזננסקי כץ זכה לחשיפה תקשורתית ולחץ ציבורי, שלא ממש קיימים בכל שאר המקרים מפני שהם חסויים ואיש אינו יודע עליהם.

מי שמכיר את מערכת המשפט מבפנים יודע היטב עד כמה רבים השופטים הטובים, היעילים, המוערכים והחכמים, אבל גם עד כמה שופטים גרועים, שזוכים לאין־ספור תלונות מצד מתדיינים ועורכי דין, התברגו בעמדות מפתח בתחומים שונים. בחלק מהמקרים נוצרים עיוותי דין איומים, ומלבד קביעה שהתלונה מוצדקת ותיוקה בתיק האישי של השופט, דבר לא נעשה.

ב־2003 טענו השופטים שיש להימנע מפרסום זהותם של מי שתלונות נגדם נמצאו מוצדקות, כדי לא להפוך את העיסוק בנושא לצהוב ומציצני. בפועל מה שקרה הוא שהדו”חות של הנציבים הפכו לעוד כרך שמעלה אבק על המדף. רק חשיפת שמותיהם של השופטים שצברו את המספר הרב ביותר של תלונות מוצדקות תוכל כנראה להעיר את מערכת הבקרה המנומנמת של הנהלת בתי המשפט ולשפר את השירות לציבור.