השחיתות בקופ"ח מאוחדת: העליון משרטט את גבולות תרגילי החקירה

בית המשפט העליון דחה ביום חמישי האחרון את הערעור שהגישה הפרקליטות על זיכויים של אילן יוסף, בכיר לשעבר במע"מ ירושלים, ואיש העסקים אבי סיבוני, שהואשמו בשיבוש חקירה נגד בכירי קופת חולים מאוחדת.

פסק הדין של שלושת שופטי העליון - הנשיאה אסתר חיות והשופטים יצחק עמית ודפנה ברק־ארז - עוסק בין היתר בלגיטימיות של תרגיל חקירה שעשתה המשטרה לאחד החשודים בפרשה, חוקר מע"מ ליאור מי־רז, שבהמשך חתם על הסדר טיעון. התרגיל הוביל את מי־רז להודות בהדלפות ליוסף וסיבוני.

עו"ד אורי קינן

השופטים קיבלו את עמדת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז מיכל ברנט, שלפיה יש לפסול את הודאתו של מי־רז, וקבעו שהיא ניתנה מתוך לחץ ומצוקה שאליהם נכנס כתוצאה מתרגיל החקירה - אף שהתרגיל כשלעצמו היה לגיטימי. ללא ראיה זו, כך נקבע, לפרקליטות לא היו די ראיות להרשיע את יוסף וסיבוני, והם זוכו מחמת הספק.

הרקע להגשת כתב האישום הוא פרשת השחיתות בקופת חולים מאוחדת שנחשפה בנובמבר 2010 בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס. הדו"ח הוביל להקמה של צוות מיוחד שהורכב מחוקרי מע"מ והיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). לימים הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד בכירים לשעבר בקופה.

חקירת פרשת השחיתות בקופה הולידה חשדות לפרשה נוספת: צוות החקירה שביקש לבצע תפיסות ומעצרים בקופת חולים מאוחדת גילה כי נעלמו כספים, כי החשודים מסתתרים וכי חסרות ראיות נוספות. החקירה הובילה לחשד שנעשתה הדלפה של החקירה מתוך הצוות המיוחד. החשד העלה כי אנשי מע"מ קיבלו שוחד בתמורה להדלפה מתוך החקירה. בהמשך נעצרו ראש מדור חקירות מע"מ ירושלים, יוסף, וחוקר המע"מ מי־רז שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון.

על פי כתב האישום שהוגש נגד יוסף, מי־רז שיתף במידע שהשיג במסגרת החקירה את יוסף, שהיה ממונה עליו, ובהמשך השניים הדליפו את המידע תמורת שוחד. בפגישה שקיימו השניים עם אחד החשודים בפרשת השחיתות, מסרו לו כי מתנהלת נגדו חקירה סמויה ואת פרטיה. תמורת המידע שילם החשוד 30 אלף שקל במזומן, כך לפי כתב האישום.

"ראיות נפגמו משמעותית"

השופטת ברנט זיכתה את יוסף וסיבוני, שיוצגו על ידי עו"ד אורי קינן, ועוה"ד נתי שמחוני ויואב סננס, בהתאמה. "אף שנראה היה בתחילה כי כתב האישום מבוסס על אדנים יציבים, במהלך המשפט נפגמו ראיות המאשימה בצורה משמעותית", כתבה השופטת ברנט והסבירה כי מדובר בפגמים שנבעו מהתנהלות לא תקינה של גורמי החקירה "אשר כללה שיחות לא מתועדות עם נחקרים ואי־מיצוי החקירה עקב גיבוש קונספירציה ו'קו חקירה מסוים', ובפגמים שנבעו מבחירות טקטיות של הפרקליטות במסגרת ניהול ההליך המשפטי".

אחד הפגמים המרכזיים, כך נקבע בהכרעת הדין, היה סירובה של המדינה לזמן את המדובבים להעיד ‑ שוטרים סמויים בבית המעצר ‑ שבפני אחד מהם מי־רז התוודה על המעשים. יוסף וסיבוני טענו שלפי הקלטות השמע, מי־רז סיפר את הדברים בתא המעצר לאחד המדובבים כשהוא מפוחד ומבוהל, לאחר תרגיל חקירה שבו "נחשף" כאיש רשויות האכיפה.

לחץ לא סביר

לאחר שנחשף מי־רז כאיש רשויות האכיפה, שני שוטרים שהתחזו לעצורים והיו איתו בתא החלו לצעוק עליו שהוא מדובב, ושכדאי לו לספר את האמת לגבי נסיבות מעצרו. לטענת הנאשמים, הלחץ היה לא סביר, כי כפי שהעיד מי־רז לפני הסדר הטיעון, הם גם סימנו לו לכאורה בידיהם שישספו את גרונו. לאחר שמי־רז הוצא מהתא והועבר לתא סמוך, שבו חיכה לו שוטר סמוי שלישי שהתחזה לעציר, מי־רז התוודה בפניו מיהו וסיפר לו על מעשיו. הנאשמים טענו שהצורה שבה בוצע תרגיל החקירה גרמה למי־רז להודות מתוך פחד וחשש לחייו, משום שסבר שמדובר בעבריינים אלימים, ועל כן דרשו לפסול את ההודאה.

הפרקליטות טענה שהלחץ שהופעל על מי־רז לא היה אלים אלא לגיטימי. עם זאת, היא סירבה להעיד את המדובבים שיספרו כי לא איימו בידיהם על מי־רז ויסתרו את הטענות. הדבר הוביל לפסילת ההודאה, משום שלא נסתרה הטענה שההודאה נגבתה תחת לחץ לא סביר, אף שהתרגיל כשלעצמו היה לגיטימי. לפי השופטת ברנט, ללא ההודאה בידי המדינה לא היו די ראיות להרשעת יוסף וסיבוני.

הפרקליטות ערערה על הזיכוי, ערעור שנדחה. "תרגיל החקירה שבוצע למי־רז נועד לגרום לו להאמין כי הוא מוחזק במעצר עם עבריינים אלימים ומשולחי רסן", כתבה חיות, "שיפגעו בו אם לא ישכנע אותם כי הוא עבריין כמותם. בנסיבות אלה בהחלט מתקבל על הדעת כי הודאתו המפלילה של מי־רז לא נמסרה באופן חופשי ומרצון, אלא תחת האיומים לפגיעה פיזית שחווה”.