המודל הכלכלי שקנה לנגיד הבא פרופ' ירון הכרה בינלאומית
ירון קיבל הכרה בינלאומית משמעותית בזכות מודל שפיתח עם הכלכלן ראווי בנסל, המראה כיצד סיכונים שצפויים בעוד 30 שנה קובעים אם נבזבז או נחסוך היום
נגיד בנק ישראל הנכנס פרופ' אמיר ירון מאוניברסיטת פנסילבניה חתום על שורה ארוכה של מחקרים בנושא תמחור נכסים והשקעות שזכו להערכה רבה, בעיקר כשמביאים בחשבון את גילו הצעיר (54).
ירון קיבל הכרה בינלאומית משמעותית בזכות מודל שפיתח עם הכלכלן ראווי בנסל (Ravi Bansal) מאוניברסיטת דיוק, שנקרא מודל בנסל־ירון וכותרתו "סיכונים לטווח הארוך: פתרון פוטנציאלי לחידת תמחור הנכסים".
המאמר פורסם לפני כ־15 שנה והשפיע דרמטית על המחקר בתחום תמחור הנכסים והסיכונים הפיננסיים, שהיה אחד הנושאים החמים אז ואף יותר אחרי המשבר הגדול של 2008.
- הנגיד הבא פרופ' אמיר ירון: "צעיר, דינאמי ועם ידע רחב"
- כפי שנחשף בכלכליסט - נתניהו וכחלון הודיעו: פרופ' אמיר ירון הוא הנגיד הבא
- שיקום היחסים עם הממשלה ועתיד הריבית: האתגרים שעומדים בפני הנגיד החדש
מדובר במודל אקונומטרי שמראה כיצד סיכונים ארוכי טווח — 20 עד 30 שנה קדימה — מכתיבים את התנהלות הפרט בכל ההחלטות הקשורות להשקעה וצריכה (כלומר, מה אנשים בוחרים לעשות עם הכסף שלהם, לחסוך אותו במחשבה על העתיד או להוציא אותו על מוצרים וחוויות שיסבו להם הנאה בטווח הקצר).
המשמעות היא שאותם סיכונים ארוכי טווח קובעים את מחירי המוצרים הפיננסיים — מניות, אופציות, אג"ח ושאר ניירות הערך — בטווח המיידי.
פרופ' צביקה אקשטיין, חברו הטוב של ירון זה 30 שנה שגם היה המרצה שלו וכיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל בתקופתו של סטנלי פישר, מסביר את משמעות המודל. "הם הראו שהסיכונים ארוכי הטווח לצמיחה הכלכלית, שלעתים קרובות באים לידי ביטוי בתמחור של אופציות ארוכות טווח, הם בעלי השפעה גדולה מאוד על ההתנהגות של האנשים עכשיו, בהווה", הוא אומר ומוסיף כי אותם סיכונים, שצפויים להתממש רק בעוד עשרות שנים, "מהווים גורם דומיננטי בהחלטות שמקבלים פרטים בשאלה אם לצרוך או לחסוך את ההכנסות שלהם.
"מדובר במודל תיאורטי, אבל הם עדיין מצליחים להראות שאותם סיכונים ארוכי טווח משפיעים על התנהגות הפרטים בטווח הקצר".
אקשטיין מוסיף כי "ככלל, הנושאים שאמיר עוסק בהם חשובים לתפקיד נגיד בנק ישראל, כי הם מראים איך שוק ההון מתרגם את הסיכונים במשק למחירי הנכסים הפיננסיים השונים, כמו מניות ואג"ח, ואיך כל זה מתורגם להתנהלות אנושית.
"המדיניות המוניטרית היא הרי ויסות של תהליך התמסורת בין הכלכלה הפיננסית לכלכלה הריאלית, והמחקר שלו נותן רקע חזק מאוד בדיוק בתחום הזה".
לדברי אקשטיין, "זה בעצם התפקיד של בנק ישראל, שמירה על יציבות המחירים של המוצרים ושל הנכסים, ושימוש בריבית ככלי ויסות מתוך הבנה של האופן שבו המשק מתפקד, כדי לנהל את זה נכון.
"פרופ' אמיר ירון מבין את התהליכים הללו היטב, יודע איך יש להגיב לשינויים ואיך לשמור על יציבות המחירים ועל היציבות הפיננסית באמצעות מדיניות ריבית ומדיניות מאקרו־יציבותית".