מישל סטרבצ’ינסקי: "הפחתת מסים היא לא מנוע משמעותי לצמיחה"

"בשנת 2060 יהיה אחוז ניכר מכוח העבודה בידי חרדים וערבים, שמאופיין בשיעור נמוך יחסית של בעלי תעודות בגרות והשכלה נמוכה. לפי הבדיקות שעשינו בבנק ישראל, אם לא ייעשה מאמץ משמעותי, בעיקר של הממשלה, כדי ליצור תשתית חינוכית לאוכלוסיות האלה נראה ירידה בשיעור הצמיחה במשק”, כך מתריע מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל מישל סטרבצ'ינסקי.

סטרבצ'ינסקי מונה לתפקיד באוקטובר 2017 על ידי נגידת הבנק קרנית פלוג, בתקופה שבה הממשלה לא ששה לקבל את הביקורת של הבנק וראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הבהירו לציבור כי הם לא מעוניינים להאריך את כהונתה של פלוג לאור הביקורות שלה.

הממשלה פועלת בכיוון הנכון כדי להגביר את ההשכלה של החרדים והערבים?

“מה שראינו בינתיים זו תחילה של מודעות בנושא, האם זה קיבל ביטוי בפועל? אנחנו רואים זחילה של מספר הסטודנטים החרדים בהשכלה גבוהה, בעיקר במכללות, פחות באוניברסיטאות. במגזר הערבי כבר יש פנייה לאוניברסיטאות, אבל הקצב לא גבוה מספיק בהינתן ההיקף העתידי של הקבוצות הללו באוכלוסייה. הייתי אומר שאנחנו בשלב של המודעות, עוד לא בשלב של בניית תוכניות שיביאו לשינוי. אך אם הדברים יתחילו להשתנות בטווח הקרוב, אפשר יהיה לשנות את המצב והאוכלוסיות הללו יוכלו להתמודד עם הכלכלה המודרנית. אבל הנורות האדומות נדלקו וצריך להסתכל עליהן ולהתחיל לפעול, לא בעוד עשר שנים”.

מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל צילום: עמית שאבי

לשמור על שיעור הגירעון

בנק ישראל, הוא השחקן השמרן בזירה הכלכלית. הוא מזכיר חדשות לבקרים את הצורך להתכונן למשבר הכלכלי הבא. המקום שישראל נמצאת בו היום בהשוואה להיכן שהיתה ב־2008 טוב יותר?

"ב־2008 אחת הנקודות החזקות שלנו היתה שבמונחים של מדיניות פיסקלית היינו במקום סביר, ב־2008 הגירעון גדל באופן אוטומטי בלי שהפחתנו מסים או הגדלנו הוצאות. יכולנו לאפשר לגירעון לגדול היות והיינו במצב פיסקלי טוב מה שאפשר לעבור המשבר בצורה מוצלחת. היום יש מודעות לטווח ארוך: מאז שנוצר הנומרטור - הכלי המאפשר לאמוד את צפי הוצאות הממשלה - אפשר להסתכל על הגירעון קדימה. בשנים האחרונות הוא היה נמוך יחסית, סביב ה־2.1%, כלומר הגירעון שיש היום מאפשר להתמודד עם משבר. גירעון גבוה ממנו עלול להיות מסוכן. בשנים האחרונות יעד הגירעון היה 2.9%, והממשלה מצליחה להיות מתחת לזה, בין השאר הודות לצמיחה. ביום שנהיה בתקופה פחות טובה, הגירעון צפוי לקפוץ ולכן צריך להיזהר מאוד ולהישאר ברמה שיש היום".

סטרבצ'ינסקי מוסיף אזהרה נוספת: "בעבר הסתכלנו על שיעור צמיחה ממוצע של כ־4% בשנה, היום הממוצע נמוך יותר, סביב 3.5%-3% ולפי התחזית שלנו השיעור צפוי להישאר נמוך יחסית ולא לחזור לרמות הצמיחה שהיו בעבר. לכן צריך להמשיך לתכנן את ההוצאה הציבורית לפי תחזית הצמיחה".

כלכלנים סבורים כי הגירעון יחרוג השנה מהמתוכנן.

“להערכתנו הגירעון השנה צפוי להיות סביב היעד של 2.9%. לא הייתי אומר שאני מודאג אך כן רוצה להזהיר בהסתכלות קדימה והממשלה צריכה לקבל עוד הרבה החלטות שקשורות לתוכניות עתידיות שחייבות להתבסס על התאמת ההוצאה למסגרת שמתאימה לגירעון או לחלופין להתייחס לצד ההכנסות”.

כלומר, צריך לקצץ בהוצאות או להעלות מסים?

"הדברים מתנהלים על פי התכנון. נכון להיום אפשר לעמוד בגירעון של 2.9% בלי להעלות מסים. אבל בסקירה פיסקלית שפרסמנו לאחרונה, אנחנו מראים שההתחייבויות הממשלתיות לא מאפשרות הפחתות מסים שמקטינות את ההכנסות. היום, עם התחייבויות שיש בצד ההוצאה, נדרשת זהירות. לגבי העתיד: האם צריך להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה - זו שאלה של סדרי עדיפויות וקשה להמליץ על משהו ספיציפי".

מאז המחאה החברתית אנחנו רואים פער בין המדדים החיוביים לבין התלונות על יוקר המחיה ועל רמת החיים בארץ.

"צריך לעשות שתי הבחנות. הבחנה ראשונה היא בנוגע לשוק העבודה שמתחלק לשתי אוכלוסיות: האחת היא של עובדים מיומנים שיש להם 16 שנות לימוד ויותר. באוכלוסיה הזו שיעור האבטלה ירד מסוף שנות ה־90 ועד היום מ־6% ל־3%. זו קבוצה שנמצאת בתעסוקה מלאה. לעומתה יש קבוצה שנייה, של עובדים לא מיומנים, עד 12 שנות לימוד, שתופסת כמחצית משוק העבודה ובה שיעור האבטלה ירד מ־10% ל־6%. זו ירידה מאוד יפה ועדיין 6% זו רמת אבטלה גבוהה יחסית.

ההבחנה השנייה נוגעת ליוקר המחיה. בחלק מהתחומים, כמו הסלולר, נעשו רפורמות. ויש תחומים שבהם המחירים לא עלו בצורה משמעותית, למשל במזון. ועדיין בחלק מהענפים והתחומים יוקר המחיה בישראל גבוה יותר ממקומות אחרים בחו"ל וזה נושא שצריך לטפל בו לטווח ארוך ולעשות רפורמות בחלק מהענפים".

באיזה ענפים?

“צריך להתמקד במקומות שבהם יש מבנה מונופוליסטי ואותם צריך לפתוח לתחרות”.

לא להגדלת הגירעון

תוכנית הביטחון החדשה שפרסמו נתניהו וכחלון מדברת על תקציב ביטחון שיעמוד על 6% מהתמ"ג ויוגדל בכמעט 40 מיליארד שקל. סטרבצ’ינסקי אומר כי "אם יגדילו את הוצאות הביטחון תהיה פגיעה בהוצאה האזרחית. נכון להיום העלייה בהוצאה האזרחית ביחס לתוצר (שגדלה ב־1% ב־2017 - ע"מ) נבעה מכך שההוצאה הביטחונית לא עלתה כמו התוצר אלא פחות - וזה פינה מקורות. אם בסוף ירצו גם להגדיל את ההוצאות הביטחוניות וגם את האזרחיות יהיו חייבים למצוא דרך לממן את זה. אי אפשר לעשות זאת באמצעות הגדלת הגירעון. הגדלת הגירעון תסכן את המשק במצב של מיתון. אז אם ירצו לעשות גם וגם - צריך להעלות מסים”.

במשך שנים הצביע סטרבצ’ינסקי על הצורך להגדיל את ההוצאה האזרחית. לדבריו, התוכניות העתידיות של הממשלה כוללות הגדלה נוספת של ההוצאה האזרחית ביחס לתוצר: "אנחנו מדברים על חינוך אך גם על בריאות, כולל החלפת הרופאים שהגיעו בעלייה הרוסית ופורשים כעת ועל התמודדות עם תחילת ההזדקנות של האוכלוסייה. אתגר נוסף הוא בתחום התחבורה, שם נדרשת השקעה בתשתית. ההחלטה הופכת להיות בין התחומים השונים של ההוצאה האזרחית. זה אתגר איך לתעדף הוצאה על חינוך על פני הוצאות אחרות לאור שיעור צמיחה נמוך מזה שהיה בעבר ולכן גם הכנסות ממסים שגדלות פחות".

ותודה למובילאיי

השר כחלון אומר שהוא פועל בניגוד לעמדת בנק ישראל, למשל בנוגע לצורך להעלות מסים, ולכן הוא מצליח.

“אם הטענה היא שהפחתת המסים היא זו שהביאה לצמיחה, אני חולק על זה. אני לא חושב שהפחתת המסים היא מנוע משמעותי לצמיחה. מדובר בתרומה צנועה, לא כזו שמהווה סיבה לביצוע הפחתה במס, במיוחד כשנמצאים בשיעורי מס שנמוכים מהממוצע של ה־OECD”.

אז בעצם הסיבה שה"איומים" שלכם לא התממשו היא כי הממשלה לא התמודדה עם האתגרים כמו שציפיתם?

“בהסתכלות אחורה, בשנים האחרונות היו כל פעם גורמים חד־פעמיים שאיפשרו לממשלה לממש חלק מהתוכניות שלה תוך ביצוע גירעון הנמוך מהיעד. מדובר על הכנסות חד־פעמיות לא מתוכננות כגון עסקת מובילאיי או החלטות הממשלה על הקדמת תשלום מסים על דיבידנדים. כשמסתכלים קדימה אין החלטות מסוג זה וגם לא ניתן לבנות על עסקאות חד־פעמיות כדי לממן הוצאה שהיא מתמשכת. הממשלה מזכירה את הצורך במימוש תוכניות שקשורות להוצאה האזרחית כגון סיעוד, הקטנת כיתות הלימוד, שיפור בהכשרות המקצועיות והממשלה צריכה לוודא שיש לה מקורות מימון שוטפים ללא תלות בהכנסות חד־פעמיות."

במחקר שערכת במכון אהרון נמצא שמכל הפחתות המסים שנעשו בארץ, רק הפחתת מס החברות הביאה להגברת הצמיחה. נכון להמשיך להוריד את מס החברות?

“המחקר הראה שמס חברות משפיע באופן מובהק על הצמיחה, בניגוד למס הכנסה ומע"מ שבתקופות מסוימות יכולים להשפיע ובאחרות לא. זה לא אומר שההכנסות ממסים לא יורדות. גם מאותה הפחתת מס שטובה לצמיחה יש ירידה בהכנסות ממסים”.

ארה"ב פתחה מחדש את המירוץ לתחתית גובה מס החברות, איך ישראל צריכה להתמודד עם זה?

“צריך לזכור שמלכתחילה ארה"ב לא היתה תחרותית והפכה לתחרותית. אנחנו היינו כבר תחרותיים, שיעור המס שלנו הורד פעם נוספת בתחילת השנה ל־23% ובנוסף יש אצלנו פטורים ואזורי עדיפות שהופכים את החברות האלו לתחרותיות. קיימנו התייעצויות בנושא גם עם המועצה הלאומית לכלכלה. לפי מה שידוע לי כרגע לא מתוכנן שינוי בשיעורי מס החברות, אך התחרות הבינלאומית היא נושא רלוונטי”.

האינטרנט נכנס לשוק

ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית בשיעור של 0.1% מאז מרץ 2015 הביאה לביקורת רבה כלפי הבנק שמשפיע בכך על התשואה של קרנות הפנסיה וכמובן על שוק הדיור שהפך אטרקטיבי לנוטלי משכנתאות. למה לא נעשה מחקר על "נזקי הריבית"?

"אנחנו בוחנים את כל התמונה. אי העלאת הריבית לא בהכרח אומרת שאנחנו חושבים שהמשק במיתון. מניתוח שעשינו ראינו שלא הגענו לעליית מחירים כזו שמביאה לעדכון באינפלציה. זו עובדה שבפועל השכר עולה אך המחירים עדיין לא נכנסו ליעד. אחד ההסברים שנתנו הוא גידול בתחרותיות. אנחנו עוד עסוקים בלחקור את המקורות האמיתיים של הנושא הזה, אך יש מקור אחד שאפשר להזכיר וזה הקניות באינטרנט. כתבנו בדו”ח שיש לאנשים עוד אופציה, עוד תחרות, מה שמביא לריסון והפחתות מחירים בפירמות המקומיות. למשל בתקשורת, הלבשה והנעלה, המחירים לאורך זמן ירדו. במקביל יש יוזמות של הממשלה שהלכו בכיוון שהביא להפחתת האינפלציה”.

איך נקבעים נושאי המחקר של חטיבת המחקר?

“אנחנו מנסים לבחור את הנושאים המשמעותיים ביותר בפעילות של הבנק כמו למשל מודלים של מדיניות מוניטרית, נושאים שקשורים לשער חליפין, לשוק העבודה, לתחום הפיננסי. במה שקשור לייעוץ הכלכלי לממשלה משתדלים לבחור את הנושאים שמהווים אתגרים של המשק: נכון להיום נושא ההוצאה האזרחית ושוק העבודה והפריון”.

מי מחליט מה חוקרים?

“אנחנו גם מאפשרים לכלכלנים להציע נושאים שקשורים להתמחויות שלהם וגם צמודים לסדר העדיפויות של הבנק, ומה שלדעתנו הצרכים של המשק”.

אתה רואה את עצמך נגיד יום אחד?

“נכון להיום אני לא בעסק הזה. חזרתי לחטיבת המחקר ואני שמח בחלקי”.