אחרי התבוסה במחוזי, מפרקי בטר פלייס מערערים לעליון
התביעה שהגישו עו"ד קוטלר ורו"ח רוזן־רכב נגד נושאי המשרה בבטר פלייס נדחתה על הסף בחודש שעבר. אתמול הודיעו השניים למחוזי כי יערערו — בלי לבקש את הרשות המתחייבת לכאורה למהלך
פסק הדין החריף שבו סילק על הסף השופט עופר גרוסקופף את תביעת הענק שהגישו מפרקי בטר פלייס, עו"ד שאול קוטלר ורו"ח סיגל רוזן־רכב, לא עצר את השניים מלפתוח במערכה משפטית נוספת בעניין. קוטלר ורוזן־רכב הודיעו אתמול לשופטת המטפלת בתיק הפירוק של חברת הרכב החשמלי שקרסה כי הם סבורים שלערעור על פסק הדין שנתן בחודש שעבר גרוסקופף יש סיכוי טוב להתקבל, ולפיכך הם צפויים לערער. השניים לא טרחו לבקש רשות למהלך מהשופטת, עירית וינברג נוטוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז. במקום זאת הם מסרו הודעה על החלטתם במסגרת דו"ח קצרצר שהגישו, וחתמו אותו בהודעה שיעדכנו את השופטת "בדבר המשך ההליכים ותוצאתם".
- בוגרי בטר פלייס: "יש נחמה בידיעה שהמאמץ שלנו ממשיך לשאת פירות"
- בית המשפט מתח ביקורת על תביעת המיליונים של מפרקי בטר פלייס - ומחק אותה
- מפרקי בטר פלייס רוצים להחליף את השופט גרוסקופף
קבוצת בטר פלייס כללה שש חברות שהושקעו בהן 850 מיליון דולר, אך הקבוצה שהחלה את דרכה ב־2007 הגיעה ב־2013 לחדלות פרעון. הקבוצה הותירה יותר מ־1,000 נושים בהיקף של 600 מיליון שקל. השופט אילן שילה (שפרש מאז) מינה למפרקים את קוטלר ורוזן־רכב, שהיתה בעבר מתמחה שלו וזה היה תיק הפירוק הראשון שלה.
התיק עצמו הסתיים בכישלון מוחלט והנושים לא קיבלו כמעט דבר. אך שנתיים לאחר הקריסה הגישו המפרקים תביעת ענק והבטיחו כי היא עשויה להכניס לקופת הנושים עד 200 מיליון שקל. בתביעה נטען שהדירקטורים ונושאי משרה אחרים בבטר פלייס התרשלו והיו אחראים למצגי שווא כלפי צדדים שלישיים, ועל כן נתבע הפיצוי מהם ומחברת הביטוח שלהם.
התביעה זכתה בשעתו לתמיכת כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), אך פסק הדין של גרוסקופף העלה ספקות לגבי ההצדקה בתמיכה זו. גרוסקופף קבע שהמציאות העסקית כרוכה מטבעה בנטילת סיכונים שעלולים להתממש, גם אם לא נפל כל פגם בהתנהלות מי שהחליטו על נטילתם. השופט קבע כי טענת התביעה היא למעשה אימוץ חזקה לפיה כל עסק שנקלע לחדלות פירעון נוהל בצורה רשלנית. מאז שטיפל בתביעה כשופט מחוזי קודם גרוקסופף לבית המשפט העליון.
פסק הדין של גרוסקופף חייב את קופת הנושים של בטר פלייס בהוצאות כבדות בגובה 180 אלף שקל, וגרוסקופף אף הגדיל לכתוב "טוב יעשו הכנ"ר ובית המשפט של פירוק (ביהמ"ש המחוזי בטיפולו בתיק הפירוק — ע"ר) אם יבחנו היטב כל בקשה מצד המפרקים להגיש תביעה חדשה, ככל שזו תוגש, על מנת לוודא כי היא יכולה לגבור על הכשלים שפורטו בפסק דין זה". גרוסקופף כמובן התייחס להגשת תביעה מתוקנת ולא להליך של ערעור על פסק הדין שלו.
אך נראה כי קביעות אלו לא ריפו את ידיהם של המפרקים קוטלר ורוזן־רכב. בהודעה שהגישו אתמול כתבו כי פסק הדין של גרוסקופף קובע כי "על הסף" עומדת לדירקטורים, נושאי משרה ויועצים חזקת תקינות של שיקול דעת עסקי ביחס לפעולות ומחדלים שהובילו לפירוק חברות. לטענתם, "פסק הדין מוטעה מכמה וכמה נימוקים כבדי משקל, וכן עומד בסתירה מוחלטת להלכה המושרשת בדבר אימתי תסולק תביעה על הסף".
עוד ציינו כי הם מעריכים שקיים סיכוי גבוה שבית המשפט העליון יחזיר את התיק לערכאה המבררת לצורך בירור מעמיק ויסודי של הנטען בכתב התביעה. בהודעה הקצרה שהעבירו לשופטת וינברג נוטוביץ לא ציינו השניים באילו עלויות כרוך הערעור. ככל הידוע, קופת הנושים לא תישא בשכר הטרחה שכן מדובר בתשלום לפי הצלחה, אך כן תישא באגרת בית משפט והוצאות משפט.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי סעיף 307 לפקודת החברות קובע שמפרק יכול לנהל הליך משפטי רק באישור בית המשפט. מכאן אפשר להסיק לכאורה שקוטלר ורוזן־רכב נדרשים להגיש בקשה מסודרת לשופטת וינברג נוטוביץ, ובה לפרט את הטעמים שהביאו אותם לסברה כי לערעור שלהם על פסק הדין של גרוסקופף יש סיכוי. בנוסף, עליהם לציין לכאורה כיצד בכוונתם להתמודד עם המכשולים הרבים והקשיים העומדים בפניהם.
מקוטלר ורוזן־רכב טרם התקבלה תגובה.