אין היגיון שהשקעה בביטקוין תהיה פטורה ממס

בימים אלו נדון בבית המשפט המחוזי תיק שמאתגר את עמדת רשות המסים לפיה הרווח שנוצר מהשקעת מטבעות דיגיטליים, כמו ביטקוין, חייב במס. אולם, אין ספק כי מדובר ברווח בר מיסוי: אנשים שנכנסים להשקעה במטבעות דיגיטליים, לא עושים זאת על מנת שהמטבע ישמש כאמצעי תשלום בעתיד, אלא בכדי ליהנות מעליית ערך המטבע. בכך בעצם המטבעות הדיגיטליים הם כמו כל מכשיר השקעה אחר, כמו למשל, ניירות ערך. מצב שבו חלק מאפיקי ההשקעה ממוסים וחלק לא הוא עיוות מס. אנשים שנכנסו לביטקוין בהתחלה ומכרו, עשו כסף שבהייטק לא חולמים עליו. אין הגיון בכך שדווקא ההשקעה הזו תהיה פטורה ממס. נקודה זו היא רק דוגמא אחת שממחישה את הצורך העמוק והאמיתי באסדרת עולם המטבעות הדיגיטליים.

מעבר לשיקולי הצדק במדיניות המס, כלל המשקיעים והגופים הפועלים בשוק ייהנו מאסדרה של התחום. כיום יש קושי להתנהל בעולם המטבעות הדיגיטליים, בייחוד במקטע של העברת הכסף הווירטואלי לעולם האמיתי דרך חשבונות בבנקים. מאז שעבירות המס הפכו לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, הבנקים נרתעים לאפשר פעילות או להפקיד כסף שמקורו בפעילות במטבעות דיגיטליים. אם יגיע לבנק אדם עם מיליון שקל במזומן ויבקש להפקיד, ישאלו אותו מה מקור הכסף. אם הוא יגיד שהמקור הוא מהשקעה במטבעות דיגיטליים, יסרבו לקבל את הכסף. המערכת הבנקאית עוד לא למדה איך לפעול בתחום, איך לגדר את הסיכונים בו, ואיך לפעול בתוך החשבונות בארנקים הדיגיטליים. אבל זה יקרה בשנים הקרובות. המשך אסדרת התחום תקל על הפעילות בו.

ביטקוין צילום: שאטרסטוק

בנוסף, אסדרה נותנת לגיטימציה ברמה לאומית לישראל כמרכז לחדשנות בתחום. ההבנה, שיש רגולטור שמספק תשתית רגולטורית לפעילות, מאפשרת לחברות לפתח ולגופים מוסדיים ולקרנות הון סיכון להשקיע בפיתוח של טכנולוגיות חדשות אשר מקדמות את כלל האקו-סיסטם העולמי ושמות את ישראל בחוד החנית של הפיתוח בתחום. בנוסף, ההגנה על המשתמשים יוצרת ודאות שתאפשר לאקו-סיסטם לגדול ולהגיע למסה קריטית הדרושה להמשך התפתחות והתבססות התחום. ודאות - למשל אסדרה של הכרה באובדן נכסים, גניבה שלהם או תרמית בהם - מאפשרת פעילים לסחור בראש שקט כשהם יודעים שכספם מוגן. המשמעות של אסדרה היא התבגרות של השחקנים בתחום וניהול דיונים עניינים מתוך עמדה של לגיטימיות של הפעילות. היכולת לדרוש התנהלות שיוויונית – מול בנקים למשל. הזכות לפעול בתוך הקווים ולא מחוץ לקווים.

ברמת המשקיע הקטן, לאסדרת התחום יש גם יתרונות: למרות שהמטבעות הדיגיטליים פורחים כאמצעי תשלום בפעילות לא חוקית, כגון רכישות בדארקנט, מרבית הפעילות במטבעות אלו היא פעילות השקעה חוקית לחלוטין. אסדרה של התחום תעזור להפוך אותו ללגיטימי יותר ויותר. האסדרה תועיל לאנשים שפועלים בתחום בתום לב והדיווח על הפעילות יקנה להם מגיני מס שהם יוכלו ליהנות מהם. החובה לשלם מס היא כמו החובה שחלה על כל רווח מהשקעה כלשהיא, אבל ברגע שמוטלת חובת מיסוי – זה עובד לשני הכיוונים. המשקיעים ייהנו גם ממגני מס במקרה של הפסדים, שאותם, אגב, הם יוכלו לנצל לקיזוז ולהפחתת מיסוי גם מול רווחים מפעילות השקעה אחרת כגון ניירות ערך או נדל"ן.

בחודשים האחרונים רשות המיסים החלה בפעילות אכיפה בתחום המטבעות הדיגיטליים. בניגוד להשקעות אחרות, כמו השקעה בניירות ערך, בתחום המטבעות הדיגיטליים לרשות המיסים יש קושי מסוים להגיע לנתונים שנמצאים בארנקים הדיגיטליים. למרות זאת, בשנה האחרונה רשות המיסים התחילה לקבל רשימות של אנשים שפועלים בתחום, והיא מבצעת בדיקות עומק ופותחת בהליכי אכיפה. מלבד התיק שנידון בימים אלו בבית המשפט המחוזי, יש תיקים נוספים שנמצאים בהליכי שומה. רשות המיסים פועלת בנושא, ואנו צפויים לראות בקרוב עליית מדרגה באכיפה בתחום.