רשות הגבלים עסקיים: יצחק תשובה לא יוכל לרכוש מחברת החשמל תחנות כוח

הנחיות שמגבשת רשות הגבלים עסקיים מגדירות לראשונה אילו גורמים פרטיים יורשו להתמודד על רכישת תחנות כוח מחברת החשמל.

הכללים החדשים ימנעו הן שליטה ריכוזית במספר גדול של תחנות כוח, והן אחזקה אנכית במקורות הגז שמשמש לייצור החשמל. המשמעות: ההתמודדות במכרז תיאסר לחלוטין על בעלי מאגרי גז כמו יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק, ותוגבל מאוד ליצרני חשמל פרטי כמו עידן עופר, השולט ב־OPC ובבזן. 

רשות ההגבלים גיבשה את טיוטת הכללים לרגל פתיחת הליכי ההפרטה של חמש תחנות כוח של חברת החשמל, במסגרת הרפורמה במשק החשמל. המסמך הופץ לפני כמה ימים להערות הגורמים שהיו שותפים לגיבוש הרפורמה: משרדי האנרגיה והאוצר, רשות החשמל ורשות החברות הממשלתיות.

הכללים ישפיעו בשלב הראשון על בחירת הרוכש של תחנת הכוח אלון תבור, שמכירתה אמורה להסתיים כבר בסוף 2019. עם זאת, הם יחולו גם על ארבע התחנות האחרות ‑ רמת חובב, רידינג, חגית ואשכול ‑ שיימכרו בהדרגה בחמש השנים הקרובות (ראו רשימה).

לא אנכית ולא צולבת

המסמך של רשות ההגבלים קובע שורה של כללי ברזל, שהראשונים בהם עוסקים בשליטה בתחום הייצור. ראשית, שום אדם ושום גוף עסקי לא יוכל לרכוש יותר משתיים מחמש התחנות שיועמדו למכירה. שנית, לאנשים וגופים שכבר מחזיקים בתחנה פעילה מוצעת הגבלה מחמירה יותר: הם יורשו לרכוש רק תחנה מופרטת אחת. כלל זה ימנע מכל היצרנים הפרטיים הקיימים ‑ ובהם דוראד, אדלטק, דליה ו־OPC של עידן עופר ‑ לרכוש יותר מתחנה אחת.

רשות החשמל אף קובעת הגדרה קשוחה במיוחד, שלפיה בעלות על 5% מתחנת כוח תיחשב לאחזקה לעומת 10% בעבר. השינוי ישפיע למשל על אלומיי של שלמה נחמה, המחזיק כ־9% מדוראד.

כלל נוסף שמציעה רשות ההגבלים אוסר על גוף להחזיק יותר מ־20% מתוך "ההספק המתוכנן ביום מכירת כל אתרי הייצור", ללא ההספק של חברת החשמל. הספק זה צפוי לעמוד על כ־10,500 מגה־ואט, ונכון להיום שום גוף בישראל אינו מחזיק בו. עם זאת, ההספק של כל החברות בשליטת עידן עופר מתקרב לכך.

ההגבלה האחרונה מטילה איסור מוחלט על בעלי מאגרי גז לרכוש תחנות מופרטות. סעיף זה פוסל את קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, את רציו שבשליטת משפחות לנדאו ורוטלוי, את נובל אנרג'י האמריקאית, את ישראמקו שבשליטה־לכאורה של קובי מימון, את אנרג'יאן היוונית

ואת אלון גז שבשליטת הגופים המוסדיים.

הטעם העיקרי לאיסור הזה הוא הרצון למנוע יצירת מונופול אנכי, כלומר ספק אנרגיה לתחנת הכוח שגם מוכר את החשמל, ומרוויח מפערי תיווך שלא יהיו בהכרח לטובת הצרכן.

הציבור ישלים את ההפרש

בנוסף, רשות ההגבלים מציעה לפצל לשניים את המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול ‑ הגדולה בתחנות שיופרטו, שהספקה כ־1,600 מגה־ואט.

עם זאת, ברשות ההגבלים מזהירים שבמקרה שמספר המתמודדים שיגשו למכרז יהיה נמוך מדי, הרשות תסכים לסגת מן העקרונות האלה, בשם הצורך "לאפשר גישה לשחקנים רבים יותר". ברשות מסבירים שכישלון המכרז בשל מיעוט משתתפים עלול לגרום בעצמו פגיעה בציבור, שכן אם המחיר שיוצע עבור התחנות יהיה נמוך משוויין ההוגן, "המדינה תצטרך להשלים את התשלום ולהעבירו לחברת החשמל על חשבון הציבור". האזהרה מאשרת דברים שפורסמו לאחרונה ב"כלכליסט".

אז מי יכול לקנות תחנות כוח? מלבד היצרנים הקיימים, שכל אחד מהם יוכל לרכוש תחנה אחת, המועמדים הבולטים הם גופים מוסדיים וקרנות או שחקנים זרים, ובהם EDF הצרפתית שכבר הביעה עניין בנכסים. עוד מתעניינים אפשריים יהיו יצרני חשמל מאנרגיות מתחדשות כמו אנלייט, שיכון ובינוי או אנרג'יקס.