גדלה התמיכה בהעלאת הריבית בוועדה המוניטרית
כמו בהחלטות קודמות, 5 מתוך 6 חברי הוועדה סברו בדיון שנערך בסוף אוגוסט כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית; ואולם הפעם הצטרף לתומך הקבוע בהעלאת הריבית חבר ועדה נוסף שסבר כי נכון היה להעלותה לרמה של 0.25% - ואולם לדעתו מהלך כזה טרם הופנם בשווקים הפיננסיים
בנק ישראל מפרסם היום את סיכום דיוני הריבית של הוועדה המוניטרית שהתקיימו בסוף אוגוסט האחרון אז החליטה הוועדה לשמור על הריבית בשיעור של 0.1%. מאותם פרוטוקולים עולה כי אמנם כמו בהחלטות קודמות חמישה מתוך ששת חברי הוועדה סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית בעוד שאחד (ככל הנראה פרופ' ראובן גרונאו) סבר כי יש להעלותה ל-0.25% (זאת מאחר והאינפלציה נמצאת מזה זמן במגמת עלייה, ורמתה הנמוכה אינה מעידה על חולשה בביקוש ולכן הריבית הנמוכה לא מתאימה לפרמטרים של המשק) אך בשונה מפעמים קודמות אחד מהחברים שתמך בהותרת הריבית ברמתה גם סבר כי "נכון היה להעלות את הריבית לרמה של 0.25%, אולם לאור העובדה שהאפשרות לצעד כזה טרם הופנמה בשווקים הפיננסים, הוא תומך בהותרת הריבית ללא שינוי בהחלטה הנוכחית".
- בנק הפועלים: "הריבית תעלה מהר יותר ממה שהשוק חושב"
- בנק ישראל אפילו לא רמז על העלאת ריבית, ותגובת הדולר להודעה רק מרחיקה אותה
- בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי; "האינפלציה מתחילה להתבסס בתחום היעד"
בראש הוועדה עומדת הנגידה ד"ר קרנית פלוג, מלבדה חברים בה גם המשנה לנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, הפרופסורים ראובן גרונאו, צבי הרשקוביץ ומשה חזן ומנהל חטיבת השווקים, אנדרו אביר.
חברי הוועדה שתמכו בהותרת הריבית על כנה טענו כי למרות שמסתמנת התחלה של התבססות סביבת האינפלציה בתחום היעד ( נכון לחודש יולי עמדה האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים על 1.4% כאשר תחום היעד לפי חוק בנק ישראל נע בין 1%-3%) ושיש מקום להתחיל להכין את השווקים לאפשרות של העלאה מדודה של הריבית, כדי לתמוך בהתבססות יש להותיר בעת הנוכחית את הריבית ברמתה. הם הסכימו כי אם הריבית תתחיל לעלות לפני שהאינפלציה תתבסס בתחום היעד, הדבר עלול לעכב את התבססות סביבת האינפלציה ובסופו של דבר להאט את תוואי עליית הריבית.
חברי הוועדה סברו כי הסיכון העיקרי להמשך ההתבססות נשקף מהאפשרות של התחדשות הייסוף של השקל. חברי הוועדה התייחסו לכך ששער החליפין ממשיך לשמור על יציבות יחסית מול המטבעות העיקריים למרות ייסוף ששיעורו כ-2% מול סל המטבעות. להערכתם, הייסוף בשקל נובע בעיקר מהיחלשות הלירה הטורקית ומהיחלשות מטבעות בשווקים מתעוררים, כאשר הצטמצמות העודף בחשבון השוטף תהווה כוח שימתן את הלחצים לייסוף. לדבריהם, מבחינה היסטורית השקל ממשיך להיות מיוסף, והתחדשות הייסוף מול המטבעות המרכזיים, ככל שתתרחש, עלולה לעכב את התבססות האינפלציה ביעד.
הוועדה ציינה שנתוני שוק הדיור מעידים כי נבלמה מגמת הירידה במחירים שהסתמנה בשנה האחרונה. ההשקעה בבנייה למגורים ירדה בחמשת הרבעונים האחרונים וניכרת ירידה בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה. מנגד, חלה עלייה בהיקף המשכנתאות החדשות ובשיעור המינוף של הלווים בשעה שהריבית על המשכנתאות נותרה יציבה.