"ייצור מרכיב של החץ בארה"ב עלול לסמן מגמה של פגיעה בתעשייה"

החלטת התעשייה האווירית על הקמת קו ייצור של מרכיב מרכזי בטיל החץ בארה"ב עשויה להיות רק "קצה הקרחון במכה קשה לתעשייה הישראלית ופוטנציאל לפגיעה ביטחונית עתידית". כך כתבה ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), חברת וועדת חוץ וביטחון ויו"ר שדולת התעשייה בכנסת, במכתב ששלחה אתמול לשר הביטחון אביגדור ליברמן, ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן.

המכתב נשלח בעקבות חשיפת "כלכליסט" כי התעשייה האווירית השיקה לראשונה קו לייצור רכיב מרכזי של מערכת החץ 3 במפעל בבעלותה השוכן בארה"ב. בתעשייה האווירית מדגישים כי מדובר בקו ייצור חדש ואף עובד ישראלי לא נפגע מפתיחתו. הקו תוכנן מלכתחילה להיות בארה"ב כחלק מהסכם ההגנה מפני טילים בין ישראל לארה"ב. פרויקט ההצטיידות בחץ 3 הוא דוגמה ומופת לשיתוף פעולה בין מדינתי.

ההחלטה התקבלה בעקבות שני הסכמים עליהם חתומה ישראל: ראשית ישראל מחוייבת לכך במסגרת הסכמים עם הממשל האמריקאי לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים משום שמימון הפרוייקט משותף ל-2 המדינות.

סיבה נוספת ובעלת השפעה רחבה על התעשייה הביטחונית היא הסכם הסיוע עם האמריקאים שבמסגרתו ישראל התחייבה כי תוך עשור הרכישות באמצעות כספי הסיוע יהיו רק מתעשייה אמריקאית. זאת בעוד שכיום כ־26% מכספי הסיוע (800 מיליון דולר) מופנים לתעשייה בארץ.

דברים אלה סוכמו במזכר ההבנות שנחתם בספטמבר 2016 ומפרט את הסכומים והתנאים של הסיוע הצבאי שתקבל ישראל מארה"ב החל מ־2019 ולעשר השנים הבאות. בתקופת ההסכם ישראל תידרש לחתוך בהדרגה את השקעה בתעשייה המקומית באמצעות כספי הסיוע עד למצב שבו בעוד עשור כל הכסף יופנה לתעשייה אמריקאית.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין צילום: עמית שעל

נחמיאס ורבין דורשת מהשרים, "לפעול בדחיפות לתיאום דיון בנושא, ועצירת הזליגה האיטית של התעשייה הביטחונית הישראלית והפיכתה לתעשייה אמריקאית, על כל המשמעויות הכלכליות והביטחוניות הנגזרות ממנה".

מאז נחתם מזכר ההבנות התעשיינים מזהירים כי השלכותיו יהיו הרות אסון לתעשייה הבטחונית ובמיוחד למפעלים קטנים ובינוניים, המשמשים היום קבלני משנה לחברות הממשלתיות הגדולות - תעשייה אווירית, תעש מערכות ורפאל.

במכתבה מציינת נחמיאס ורבין כי בעקבות הסכם הסיוע "סכנה מיידית נשקפת לחברות הבינוניות והקטנות שמספקות רכיבים לחברות הגדולות ואינן יכולות לפתוח חברות בת ומפעלים בארה"ב בקלות".

ורבין רועמת במכתבה על כך שלטענתה הממשלה לא נערכה כראוי לקשיים שיתעוררו בעקבות הסכם הסיוע. "בכל הדיונים שקיימנו בכנסת אמרתי שברור שלא היה שיח פרגמטי בין משרד הביטחון למשרד הכלכלה שנועד למזער את הסיכונים הנובעים ממנו - גם בהקשר של התעשייה המקומית, אבל גם בהקשר המבצעי".

על פי נחמיאס ורבין הבעיה המבצעית שעלולה להיווצר בעקבות הסכם הסיוע נובעת מכך שחברות ישראליות נגישות למערכת הבטחון בכל עת במקר חירום. לעומת זאת, אין ערובה כי מפעלים בארה"ב יתגייסו בבהילות במקרה של אירוע חירום בטחוני. "פרויקט החץ הוא בליבת העשייה הביטחונית. אם אפילו את חלקו ניתן להעביר בקלות רבה כל כך, מה ימנע העברתם של פרויקטים אחרים? איני משוכנעת שההשלכות על התעשייה הישראלית ברורות דיין ובוודאות אני אומרת שהסיכון לפגיעה העסקית כלל לא טופל, לצד הסיכון המבצעי שאיני יכולה לומר אם זכה להתייחסות מתאימה או לא", מסכמת נחמיאס ורבין.