בג"ץ מעכב את הדחת השופטת פוזננסקי-כץ עד שיכריע בעתירתה
השופטת עתרה הבוקר לבג"ץ בבקשה לבטל את הדחתה בעקבות פרשת המסרונים - ובעקבות הסכמת המדינה מעכב בג"ץ את ההדחה
השופטת רונית פוזננסקי-כץ עתרה הבוקר (א') לבג"ץ נגד ההחלטה להדיחה לצמיתות משיפוט בעקבות פרשת המסרונים, ובעקבות הסכמת המדינה החליט בג"ץ לעכב את הדחתה - עד לאחר שיכריע בעתירתה.
- הדחת השופטת: איפה המידתיות המפורסמת?
- בעקבות פרשת המסרונים: נקבע נוהל חדש שימנע קשר בין שופט לאחד הצדדים בדיוני מעצר
- לאחר פרשת המסרונים: בית הדין המשמעתי הדיח את פוזננסקי-כץ
באמצעות פרקליטיה, עורכי הדין רם כספי ופיני רובין, טוענת השופטת לביטולו של פסק הדין של בית הדין המשמעתי בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס שפסק על הדחתה בעקבות פרשת חילופי המסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט מרשות ניירות ערך.
"העברה מכהונה, ובפועל - הדחה לצמיתות - אינם הולמים את חומרת המעשים או המחדלים שיוחסו לעותרת, שנעשו על ידה בתום לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון!", כך טוענים כספי רובין בעתירתם.
על ההדחה החליט בחודש יולי בית הדין המשמעתי לשופטים. פוזננסקי-כץ מבקשת בעתירתה לתת תוקף להסדר המשמעתי שנערך בין בינה לבין באי כוח הקובלת (שרת המשפטים איילת שקד) לפיו תושעה לתקופה קצובה בת שנה (ללא תשלום) ואז תוכל לטעון באופן חופשי לגבי תקופה זו. הצדדים הסכימו כזכור על רעיון ההשעיה הזמנית אך לא הסכימו למשך התקופה. בית הדין קבע שעונש זה לא מצוי כלל בסמכותו ופסק על הרחקה לצמיתות.
ואכן, לחילופין, מבקשת פוזננסקי-כץ מבג"ץ לקבוע שלבית הדין המשמעתי יש סמכות להשעייה קצובה ועליו, לאחר שיוחזר אליו הדיון, לקבל "החלטה בדבר אמצעי משמעתי פוגעני פחות", במקום ההרחקה לצמיתות. למשל העברה לבית משפט אחר.
על בית הדין המשמעתי אין ערכאת ערעור. העתירה לבג"ץ, בדומה לעתירה נגד בית הדין הארצי לעבודה שגם עליו אין ערעור, מעוגנת בסמכות הטבועה של בג"ץ להגיש סעד מן הצדק כדי לתקן עוול שאין מי שיכול לתקנו.
והעוול הזה, לטענת כספי ורובין, נגזר מהתהליך שבו פוזננסקי-כץ הודתה במעשיה בהסתמך על ההסכמה שהושגה בין הצדדים להשעייה קצובה. היא עשתה זאת "מתוך הנחה ואמונה כנה שההסדר אכן יאושר ויקוים". ועם זאת, אב בית הדין גרוניס הבהיר שהעונש המוסכם, לפני שידע מהו, אינו מחייב את בית הדין.
העתירה מבוססת איפוא על שניים - הסמכות של בית הדין להטיל עונש של השעייה קצובה ועל העדר ההלימה בין המעשים לעונש ההרחקה לצמיתות. "כבר בפתח הדברים", נטען בעתירה, "אבקש למען ההגינות להדגיש שכבר למן היום הראשון הוסרה אותה עננה ואין כרגע, לא טענה ולא בדל טענה, של הטיית משפט או קנוניה, אנו עוסקים בעניין אחד בלבד והוא אותם מסרונים שעברו מצד אחד לשני",