עתירה לבג"ץ נגד האיסור לשווק ג'ול בישראל: "חקיקה פרסונלית"

"הסדרה חלמאית", "חקיקה פרסונלית", "אכיפה בררנית", "העדר סמכות", "כשלים בהליך השימוע". אלה חלק מהעילות שמפורטות בעתירה לבג"ץ שהוגשה הבוקר (ה') נגד ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו, סגנו יעקב ליצמן ומשרד הבריאות. העותרות - יצרנית ומשווקת הסיגריה האלקטרונית ג'ול - דורשות באמצעות עו"ד איתן האזרחי לבטל את הצו האוסר על יבוא ושיווק ג'ול המוגדר כ"מוצר לאיוד ניקוטין המכיל מעל 20 מ"ג ניקוטין".

בין נימוקי העתירה שהגישו 'ג׳ול לאבס אינק. וג'ול לאבס פרודקטס בע"מ, היצרנית האמריקאית וחברת הבת הישראלית שלה נטען: הצו מהווה חקיקה פרסונלית אסורה שהוא עוסק בג'ול בלבד, ומתעלם באופן מוחלט ממוצרים דומים המכילים ריכוז ניקוטין זהה או גבוה מזה שבמוצר. למשל, מותג כמו מכשיר האיוד "סולאריס" של חברת הטבק פיליפ מוריס.

"הסיכון הבריאותי אינו מסוכן יותר מסיגריות, אשר מכירתן אינה אסורה על פי דין, הוא מסוכן הרבה פחות", נטען בעתירה, "הראיות המדעיות מוכיחות שסיגריות אלקטרוניות כמו ג'ול פולטות רמה נמוכה משמעותית של רעלים ואף תורמת לשינוי הרגלי צריכת מוצרי טבק וניקוטין על ידי מבוגרים". לעתירה מצורפת חוות דעת של פרופ' מרדכי רביד שכתב: "ריכוז הניקוטין הנשאף ע"י המשתמשים במ"א (מכשיר איוד אלקטרוני - מ.ג.) דומה לזה של מעשני סיגריות". טענה נוספת נוגעת לסמכות הוצאת הצו. "עם כל הכבוד, משרד הבריאות אינו יכול 'להחליט סופית' רק שר הבריאות מוציא צו".

הסיגריה האלקטרונית ג'ול צילום: בלומברג

וגם המצב הבינלאומי מגוייס. הג'ול מותרת לשימוש בארה"ב לאחר ש"מינהל התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA) החליט שלא לאסור על מכירת המוצר, קבע כי ניקוטין אינו החומר הגורם לסרטן וקבע כי החלטה בעניין רגולציה בכל הנוגע למוצר של העותרות תבחן בשנת 2022, קרי, בעוד 4 שנים". האירופים אמנם יותר נוקשים כלפי המוצר. "האיחוד האירופי טרם גיבש מדיניות סופית אך קיימת נטייה להגביל מכירת מ"א (מכשיר איוד אלקטרוני - מ.ג.) ולהטיל עליהן מגבלות הדומות לאלה המוטלות על מכירה והפצה של סיגריות".

העותרות מתלוננות על "הכשלים החמורים והקיצוניים בהליך השימוע". ביום 6.8.18 פורסם בתקשורת ש"ההחלטה התקבלה", כאשר העותרות טרם העבירו את מלוא החומרים שהן התבקשו להעביר למשרד הבריאות - עד ליום 7.8.18. טענה זו משיקה לעימות הגדול שבין משווקי הג'ול לחיים גבע הספיל, אחראי תחום עישון במשרד הבריאות, שמפורטת בעתירה. חוות דעתו של גבע הספיל אמורה הייתה לגבש את עמדת המשרד כלפי הג'ול. לטענת העותרות ניהל נגדן גבע הספיל, בניגוד לחוק ולתקש"יר, קמפיין סיכול ממוקד בפייסבוק האישי שלו כשבמקביל אמור היה לשקול את טענותיהן. "אנו צועדים בעיניים פקוחות לקראת מגיפה", כתב, וגם "התובנה שהגיעה מהג׳ול היא שדרוש ריכוז ניקוטין גבוה יותר כדי להוות תחליף טוב למעשנים...הנוער בארה"ב ממשיך להיות מעבדת המחקר העולמית של סוחרי הסמים החוקיים (ניקוטין)...".

"שיקולים זרים"

בעתירה נטען שחוות דעתו של גבע הספיל נפסלה "לאחר שהעותרות הפנו את המשיבים להתנהלותו החמורה והפסולה". העימות הידרדר לאיום של משווקי הג'ול בתביעת לשון הרע נגד גבע הספיל על שהשווה אותן לסוחרי סמים חוקיים. "איום" בלשון משרד הבריאות, "כוונה לממש זכות חוקית אינה איום" השיבו העותרות.

טענת האכיפה הבררנית מורחבת בעתירה לא רק כלפי מוצרים מתחרים, אלא למוצרים נוספים הידועים כמזיקים לבריאות הציבור או מכילים חומרים מזיקים - וחרף אזהרות משרד הבריאות בנוגע אליהם לא נאסרו לשימוש כמו מוצרי בשר מעובד, מיטות שיזוף מסרטנות, כלי מזון וכוסות קלקר המכילות חומרים מסרטנים, שומן טראנס, צבעי המאכל המלאכותיים. "העובדה כי משרד הבריאות אינו בוחר ליישם את החוק גם במקרים של מוצרים הידועים כמזיקים/מסרטנים מעידה כי ההחלטה ליישם אותו במקרה דנן נגועה בשיקולים זרים", נטען בעתירה.