325 מיליון שקל יושקעו בייעול 20 עיריות חלשות

משרד הפנים ומשרד האוצר מקדמים תוכנית לפיתוח כלכלי וארגוני בשם "המראה", שתסייע לרשויות מקומיות להתפתח ולהתייעל כלכלית, כך נודע ל"כלכליסט". טווח התוכנית הוא לשנים 2019-2018, ועלותה תעמוד על 325 מיליון שקל.

בשלב זה נכללות בתוכנית 20 רשויות מקומיות העומדות בקריטריונים שנקבעו. עם הרשויות הללו נמנות רכסים, אופקים, ביתר עילית, צפת, ג'לג'וליה, נתיבות, מודיעין עילית, אבו סנאן, ערד, כפר קרע, מעלות תרשיחא, מרום הגליל, קריית ים, קריית מלאכי, בית שמש, עכו, מעלה יוסף, שדות נגב, מגדל העמק ושדרות.

התוכנית מיועדת לרשויות המוגדרות על ידי משרד הפנים כ”בעלות התנהלות פיננסית אחראית, עם מיעוט הכנסות עצמיות". המטרה היא לחלץ את הרשויות הללו מתוכניות ההבראה שהן מצויות בהן בעזרת ייעוץ נכון ופיתוח מיזמים כלכליים שיאפשרו להן להגדיל את היקף ההכנסות.

לכל רשות יוקצו 3 מיליון שקל לשכור יועצים שיסייעו לה להתייעל ארגונית, כלומר לנתח את מצבת העובדים ולהפריש עובדים שלא תורמים למערכת. בשל העלויות הכרוכות בפיטורי עובדים או הוצאת עובדים לפרישה מוקדמת, המהלך יגובה תקציבית על ידי משרד האוצר.

כמו כן כל רשות תידרש להציג תוכנית אב לפיתוח כלכלי, כלומר להראות רשימה של פרויקטים שיש בהם פוטנציאל להגדלת הכנסות ולצמצום הוצאות. כמו כן, כדי להקל על הרשויות בתהליך הפיתוח, לכל רשות יוקצו 500 שקל לחודש לתושב עד לסכום של 15 מיליון שקל. ועדה שתכלול נציגים ממשרד הפנים וממשרד האוצר תאשר פרויקטים שיש להם היתכנות כלכלית המשקפת תשואה גבוהה מ־5%. בנוסף לכך רשויות יוכלו לבקש הקצאה של עד 500 אלף שקל לטובת שכירת יועצים חיצוניים שיסייעו בגיבוש ויישום רשימת הפרויקטים הכלכליים.

פליטים סודנים בערד (ארכיון) צילום: חיים הורנשטיין

תוכנית ההמראה, בניגוד לתוכנית ההבראה, היא תוכנית שהרשות צריכה לרצות להיכנס אליה ומחייבת את ראשיה להתאמץ כדי להצליח בה ולנקוט פעולות לא פופולריות של פיטורי עובדים. תקציב התוכנית מסייעת לרשויות להפוך ליזמיות, אך אינו מממן את המיזמים עצמם אלא מסייע בתכנון וייעוץ. הרשויות שנבדקו עד כה ונמצאו מתאימות עדיין לא מכירות את התוכנית, כך שלא מדובר ברשימה סופית.

לפני שש שנים הגיעו במשרד הפנים למסקנה שתוכניות ההבראה מחמיצות את המטרה שלשמן הן קמו, ונוצר גרעין קשה של כ־30־50 רשויות ללא הכנסות מעבר לארנונה למגורים, שנוהלו על ידי גורמים לא מקצועיים ונכנסו ויצאו מתוכניות ההבראה. שר הפנים אריה דרעי אמר על התוכנית: “לפני עשר שנים היו 150 רשויות מקומיות בישראל בתהליכי הבראה. היום יש כ־30 בלבד. מדובר אמנם בתוכניות שהצליחו, אך הפועל היוצא שלהן היה צמצום השירותים ואיכותם לתושבים. לצערנו, מספר רשויות מקומיות מצויות בתהליך הבראה ‘כרוני’ ואחת הסיבות לכך היא התמכרות למענקים, במקום עקירת הבעיה משורשה ומעבר לדפוסי חשיבה וניהול חדשניים“.

לפני כשנתיים, בשלבים הראשונים של גיבוש התוכנית, בוצע פיילוט עם קריית שמונה, אך במשרד הפנים טוענים כי העיר לא היתה בשלה לכך, והגדירו זאת כניסיון לא מוצלח. הסכמים נוספים במסגרת הפיילוט נחתמו לאחר מכן עם אופקים וקריית מלאכי. במקביל מתנהלת תוכנית לרשויות ערביות מצטיינות הכוללת 16 רשויות מהמגזר הערבי.

תנאי הסף לקבלה לתוכנית הן, בין היתר, רשות שאוכלוסייתה היא בת 10־150 אלף תושבים, אשכול חברתי כלכלי נמוך מ־6, אשכול חברתי־כלכלי 6־10, גירעון מצטבר הנמוך ב־25% מהכנסות הרשות, מענק איזון של לפחות 10% מהכנסות הרשות, הכנסות מארנונה שאינה למגורים של עד 2,000 שקל לתושב, שיעור גבייה העולה על 85%. במשרד הפנים לא כוללים בתוכנית זו התיישבויות מהגולן או מיו"ש הנכללות במתווה התיישבות צעירה, וכן רשויות ערביות ובדואיות אשר נכללות בתוכניות שהותאמו להן. כאשר רשות יוצאת מהתוכנית שהיא נכללת בה כיום היא תוכל להתמודד על מקום בתוכנית ההמראה.