"כשמשרד המדע פנה ליעל בבקשה להתמנות לוועדה מדעית ישראלית־גרמנית, היא נענתה בחיוב להצעה המכובדת. אלא ששר בממשלת ישראל בשנת 2018 החליט למנוע את מינויה, משום שחתמה בשנת 2005 על עצומה התומכת בסירוב לשרת בשטחים שמעבר לקו הירוק בלבד. לדעתו של שר המדע אופיר אקוניס היא לא יכולה לייצג את מדינת ישראל בתחום מחקרה בגלל עמדותיה האידיאולוגיות.
"ההחלטה שלו מקוממת. יש להפריד בין דעות פוליטיות ובין עבודה מדעית, וכששיקולים פוליטיים צרים מאפילים על שיקולים אקדמיים במדינת ישראל בימינו, צריכות להידלק אצל כולנו כל נורות האזהרה שיש. אי אפשר להשלים עם זה ואסור לשתוק.
"בניגוד להתלהמות הפופוליסטית של השר, תגובתה של יעל היתה מופת של מכובדות. היא הגנה באומץ על זכותה לעמוד על דעותיה והבהירה: 'מעולם לא טענתי שאני הראויה ביותר למשרה... ולא נפגעתי אישית מכך שהשר אקוניס מנע את מינויי... מה שנפגע הוא הפעילות המקצועית של הקרן הישראלית־גרמנית למחקר מדעי'.
“דעותיה הפוליטיות של יעל אינן משפיעות על היותה חוקרת מעולה המצטיינת בתחומה המקצועי. זוהי פגיעה ישירה במחקר, באקדמיה ובמדינה. שמירה על עקרונות חופש הביטוי, ללא התערבות פוליטית, חייבת להתקיים בכל מוסדות התרבות והאקדמיה בארץ. זהו ערך עליון בסיסי ומנחה במדינה עם משטר דמוקרטי במאה ה־21".
