את אינסאף פגשתי כשהתמניתי לעמוד בראש הוועדה הבין־משרדית להתמודדות עם פוליגמיה, צוות שהוקם ביוזמת שרת המשפטים איילת שקד ובמסגרת תוכנית לפיתוח חברתי וכלכלי של החברה הבדואית. אינסאף היתה אז מנהלת מרכז הזכויות של עמותת 'איתך־מעכי' לקידום זכויותיהן של נשים משכבות מוחלשות, ופעילה נמרצת למען זכויות נשים בדואיות; היא פרסמה מאמר נוקב נגד השרה שקד והתוכנית הממשלתית. למרות העמדה האנטגוניסטית הזו היא הצטרפה לוועדה, מתוך הבנה פרגמטית של האפשרות להשפיע על טובת הנשים שהיא מייצגת. היא אמרה 'אני רוצה ויכולה להשפיע, אז אשאר בצוות הזה'.
"לכל אורך הדרך, היא נהגה בפתיחות וגמישות מחשבתית אדירות: היא שוללת פוליגמיה מעיקרה, והתנגדה עמוקות להתייעצות עם גברים פוליגמיים, אבל היתה לה יכולת להכיל את הדיון לא ממקום של הסכמה, והיא הפנתה אוזן קשבת למאמץ לייצר שותפות עם המנהיגות הדתית. התרומה שלה לדו"ח הסופי של הוועדה היתה אדירה: היא לקחה חלק מרכזי בעבודת הצוות בעיצוב תוכניות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות. היא סיפקה תובנות עמוקות על מה שמתחולל בבתי הדין השרעיים, ועל הממשקים של נשים בדואיות עם הרשויות שאמורות להגן עליהן. בסופו של דבר, הוועדה המליצה על היתר פוליגמיה זמני במקרים חריגים. לולא הפרספקטיבה שסיפקה אינסאף, לא היו לא דו"ח ולא שינוי.
"אינסאף היא אשה פורצת דרך, שהצליחה להתגבר על חסמים רבים ולמדה משפטים כדי לפעול נגד הפטריארכיה והממסד. היא לא מהססת להשמיע ביקורת נוקבת ולהישאר נאמנה למה שהיא מאמינה שמקדם את זכויותיהן של הנשים שהיא מייצגת. הגברים הבדואים מוקיעים אותה, ואפילו נשים פמיניסטיות ערביות כועסות עליה כי היא שיתפה פעולה עם הממסד, אבל אינסאף הולכת עם האמת שלה - בלי לדפוק חשבון למוסכמות, בלי להיות 'נוחה' לאף צד. היא ניחנה באומץ לב ועמוד שדרה שלא ראיתי כדוגמתם; משהו באמת יוצא דופן. כך היא יצרה אימפקט משמעותי".
