בקצב הזה, ב-2030 כבר לא נשלח את הילדים לביה"ס

ילדתכם המתבגרת מגיעה לבית הספר ופוגשת את מאמנת הלמידה שלה, הן מתיישבות בפינת הפוף ומנסחות מטרות ומדדי ההערכה לסמסטר הקרוב. בהמשך היא תאסוף נתונים במציאות מדומה יחד עם שותפיה לפרויקט שבו הם בוחנים את תנאי החיים ביערות האמזונס. לאחר מכן, תיכנס לאימון יוגה ובסיומו תפגוש את ראש העיר בעניין יוזמה חברתית הנוגעת לקהילת הגיל השלישי בעיר. כשתחזור הביתה, תיכנס לקורס מקוון במתמטיקה עם המורה ההולוגרמי שלה ותתרגל באמצעות משחקים.

נשמע כמו בית ספר מסרט עתידני? אבל חלק ממנו מתקיים כבר היום בחלק מבתי הספר. שנת הלימודים בפתח ועל המערכת החינוכית מוטלת היענות למגמות חינוכיות חדשניות. איך היא יכולה לעשות זאת?

בתקופה שבה השינויים הדיגיטליים תכופים וכמויות המידע אינסופיות, אוריינות דיגיטלית ואוריינות מידע הן מיומנויות חיוניות. בנוסף, על תכניות הלימודים לספק ידע בסיסי בתחומים רבים ומגוונים כדי שמתוכם יוכלו התלמידים לבחור את תחומי העניין בהם ירצו להעמיק.

בתהליך ההעמקה ילמד הילד לחשוב כמו מדען או לחקור כמו היסטוריון, לצד חיבורים בין תחומים שונים כדי לייצר חדשנות ולפתור בעיות. נושאים חוצי תחומים שיודגשו הם חשיבה עיצובית וחשיבה מערכתית, חשיבה ביקורתית וחשיבה יזמית ויצירתיות. העידן הטכנולוגי והגיוון התרבותי מעלה צורך לעסוק בפיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות, למשל אמפתיה, הקשבה ושיתוף פעולה.

אוריינות כתיבה, חשבון ומדעים ישארו, אך סביר כי יתפסו צורה שונה. למשל, החלק הידני הטכני של מתמטיקה יעשה פחות רלוונטי, כיוון שהמחשבים יחליפו את הצורך בחישובים מתמטיים ובניתוח סטטיסטי ויאפשרו לחזות נתונים על סמך מידע. התלמידים יצטרכו לדעת כיצד לפרש את המידע הזה.

שולחנות וכסאות על גלגלים

כבר היום ניתן להבחין בשינויים מהותיים בסביבות הלמידה, גם בתוך בתי הספר וגם באימוץ סביבות חיצוניות ודיגיטליות. בתוך הכיתות יתקיימו מרחבים גמישים בהם שולחנות וכסאות על גלגלים שיאורגנו לפי הצורך. מחוץ לכיתות יוקמו פינות עבודה קבוצתיות ופינות רכות. כיוון שניתן ללמוד בכל זמן ובכל מקום, נראה יותר תלמידים לומדים בחוץ, בעזרת מכשירים שונים המאפשרים להם לתקשר עם בעלי עניין בתחומי הלמידה, לצפות במורים מן העולם לפי בחירתם, לקבל מידע מותאם, ואף להיות וירטואלית במקומות שונים ולחוות התנסויות מדומות. הכלים המקוונים יאפשרו 'כיתה הפוכה', כך שהחלקים התיאורטיים יילמדו מחוץ לבית הספר ואילו החלקים המעשיים יילמדו פנים אל פנים.

אשכול גנים בכפר שמריהו (אילוסטרציה) צילום: עמית גרון

הלמידה תהיה מותאמת אישית להעדפותיהם, יכולותיהם והישגיהם של התלמידים. לומדים מתקשים יקבלו יותר הזדמנויות לתרגל עד שיגיעו לרמה הנדרשת. תחושת המסוגלות שלהם תועצם, משום שחווית הלמידה שלהם תהיה חיובית. בזכות מערכות דיגיטליות לניתוח נתוני הלומדים, המורים יוכלו לדעת בוודאות מה הלומד השיג ואילו תלמידים זקוקים ליותר עזרה ובאילו נושאים.

תודגש האפשרות לבחירה אישית כך שכל לומד יהיה מעורב בקביעת תכנית הלימודים שלו ויוכל לבחור חלק ניכר מנושאי הלמידה, כמו גם את הדרך להגיע ליעדי הלמידה ואת הכלים לפי העדפותיו. לשם כך חשוב לצייד את התלמידים באסטרטגיות של הכוונה עצמית בלמידה. נראה יותר למידה מבוססת על פרויקטים והתנסויות בעולם האמיתי, כך שהלומדים ילמדו כיצד ליישם את המיומנויות שלמדו במגוון מצבים, בדומה לעולם העבודה. מיומנויות כמו עבודת צוות וניהול זמן יילמדו כבסיס להכנתם לעולם העבודה.

מבחנים ילבשו צורה אחרת וייערכו על בסיס הביצוע של הלומדים בשדה. מערכות מקוונות יענו על תהליכי הערכת יכולות בכל שלב, ןהמורים יתמקדו בליווי והערכה מעצבת בתהליכי ביצוע פרויקטים בשדה, לצד הדרכת התלמידים להערכה עצמית.

בבתי הספר יהיו מורים מקצועיים, אך פחות מהיום. יישארו הטובים שבהם, אותם ניתן יהיה לשכפל בתהליכי מציאות מדומה כך שיוכלו ללמד בכל מקום ובכל זמן במקביל. חלק מהמורים יהיו מנטורים. התלמידים יחונכו להיות עצמאיים בתהליכי הלמידה, והמורים יידרשו לסייע להם להצליח בהגדרה והשגה של המטרות האקדמיות שקבעו לעצמם. ישולבו מומחים מהארץ ומחו"ל כחלק מתהליכי הלמידה. יידרשו מורים בתחומים נוספים, למשל מאמנים לפיתוח מיומנויות בין-אישיות וחינוך לבריאות.

על אף שחלק ממגמות אלה כבר הנצו בחלק מבתי הספר בארץ, עדיין יש ללמוד כיצד להעמיק ולהרחיב את יישומן בשנים הקרובות כדי שילדינו ימצו את הפוטנציאל האישי שלהם, יחושו בעלי ערך ומסוגלות עצמית גבוהה והמערכת החינוכית תהיה רלוונטית עבורם לכשיגיעו לשנת 2030.

הכותבת, ד"ר ליאת אייל, היא ראש התמחות חד שנתית במכון מופ"ת