"אפילו בסין שומרים יותר על בטיחות העובד"

בביקור בנמל התעופה החדש התלוויתי למשלחת קבלנים שארגנה התאחדות בוני הארץ. הקבלנים, שהגיעו ללמוד את סודות הבנייה הסינית שמתרחבת בעולם, מתייחסים אל המדינה המארחת בשילוב של תחושת עליונות מקצועית, ומולה הערצה עצומה לסדר, לארגון ולכוח האדם האינסופי.

אף שנראה כי יש

דווקא ההתלהבות של יאנג מהטכנולוגיה לא משכנעת את הישראלים. התחושה המרכזית בקרב הקבלנים היא שבכל הנוגע לציוד ולשיטות, הסינים מפגרים אחרי ישראל בדור. "לא גילינו פה טכנולוגיות ושיטות שאנחנו לא מכירים, ההבדל הוא רק במספר העובדים", מסכם נשיא ההתאחדות רוני בריק. "כשיש לך הרבה עובדים אתה יכול להקפיד על בטיחות, סדר וניקיון באתר, לדאוג שלא לפגוע בסביבה וליצור זיהום אוויר. בסין אתה רואה פועלים צפופים זה לצד זה, עובדים בשלוש משמרות, 24 שעות. בישראל אין פועלים, שכר העבודה יקר, אתה לא עובד בשבת, ויום שישי קצר מאוד".

עניין הבטיחות נהפך למוקד למבוכה כשאחד הקבלנים שואל את יאנג, בישירות ישראלית, כמה הרוגים נרשמו עד כה בפרויקט. כמה ימים לפני הביקור שלנו דווח כי הרשויות הסיניות הקשיחו את התנאים להצבת פועלי בניין סינים באתרי בנייה בישראל, לאחר עוד תאונה שבה נהרג פועל סיני באתר של סולל בונה בירושלים.

המתורגמן הישראלי מאדים. בסין שאלות כאלה הן טאבו ונחשבות לפגיעה עמוקה בכבוד המארח. קהל הקבלנים מסביב אמנם לוחץ על המתורגמן לשאול את השאלה, אבל בסינית יוצא לו משהו אחר, יותר בסגנון של "איך אתם שומרים על בטיחות באתר". יאנג מחייך ומסביר שכל העובדים מחויבים לחבוש קסדה ולחגור רצועות ביטחון כשעובדים בגובה.

האכיפה של כללים דומים בישראל, מודים הקבלנים הישראלים, אינה יציבה. "הסינים משתמשים בטכניקות להגנה על בטיחות העובד שעדיין לא מוכרות בארץ", מאשר דוד נמרודי, מנכ"ל חברת הבנייה שיתופית, "כמו שזירת רשתות ביטחון בתוך מסגרות פלדה כדי להגן על העובד מנפילה מגובה".