מתי נשבר גב הגמל בנמל

העיסוק במחדלים המתמשכים של התחבורה הציבורית בישראל עלה בשבועות האחרונים מדרגה עם הצפת סוגיית רכש הגומלין.

תקנות משרד הכלכלה קובעות שכל חברה מחו"ל שמוכרת ציוד לשימוש בישראל מחויבת ברכש מקומי בהיקף שנקבע. תחום התחבורה הציבורית אינו יוצא דופן. עד היום רכש כלי רכב הישראל נעשה על ידי יבוא שלדות ורכיבים מחו"ל - עם השלמות הרכבה בישראל - או רכישה של מוצר מוגמר.

מה שהתחדש בשבועות האחרונים הוא שמשרד האוצר פועל כדי לבטל את חובת רכש הגומלין, ועל ידי כך לגרום להוזלת מחירי האוטובוסים שהמשרד מסבסד את קנייתם לחברות המפעילות השונות.

בשנת 2016 נרשמו כ־818 מיליון נסיעות בתחבורה הציבורית, בהן כ־88% באוטובוסים. אחוז השימוש הגבוה גורם למשרד האוצר להעביר מדי שנה תמיכה כספית למפעילי התחבורה הציבורית - הן עבור תפעול שוטף והן עבור קניית אוטובוסים חדשים.

לפי נתוני 2018 שפרסמה מחלקת המחקר של הכנסת, "בשנת 2017 היה התקציב המאושר לתמיכה כ־5.6 מיליארד שקל. עיקר הסכום, כ־3.8 מיליארד שקל, יועד לתמיכה בהוצאות שונות בחברות האוטובוסים".

החברות שמרכיבות אוטובוסים בישראל - מרכבים והארגז - עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בדרישה להקפיא מכרזי רכישת אוטובוסים שונים, תחת הטענה שביטול רכש הגומלין יפגע בהם כספקי כלי רכב, ויספק יתרון לחברות הזרות על פניהן. בית המשפט נעתר זמנית לבקשה והוציא צו ביניים על מכרז לאספקת אוטובוסים באשכול שומרון הכולל נסיעות מבני ברק, ראש העין, נתניה ופתח תקווה.

העותרים לא עצרו שם וביקשו במקביל להקפיא את מכרזי האוטובוסים באשכולות בית שמש ופרוזדור ירושלים. השורה התחתונה: שלושה מכרזי ענק בתחום התחבורה הציבורית נתקעו או בדרך להיתקע. באחד המכרזים כבר הגיעו לשלב פתיחת המעטפות, אבל פסיקת בית המשפט עצרה הכל.

המציאות הזו גוררת מספר גלי הדף. הראשון - משרדי האוצר והתחבורה יאלצו לסבסד יותר את הפעלת הקווים למפעילים הנוכחיים, משום שהמכרז החדש לא יצא לפועל וזה הקיים יפוג תוקפו. כתוצאה מהפעלת צי אוטובוסים ישן עלות התחזוקה עולה בצורה משמעותית - משך השהייה במוסך מתארך, כמו גם צריכת הדלק. ההערכות הן כי הנזק מהדחייה יגיע ל־50 מיליון שקל, ויחול על חשבון הציבור. הגל השני הוא שמדדי הנסיעות והשירות שהיו תקפים לפני 10 שנים בעת המכרז הקודם, השתפרו או השתנו, אבל המדינה תמשיך לשלם סבסוד גורף עבור נתונים ישנים שכבר אינם בתוקף.

אין לזלזל בפרנסה של מאות עובדים במרכבים או בהארגז שמטה לחמם אולי ייפגע עם ביטול חובת רכש הגומלין. אבל האם מוצדק שכל הציבור ישלם על כך בהוצאות מיותרות?

נזקי השיבושים והעיצומים

בקשה להכרה בתובענה כייצוגית נגד נמלי חיפה ואשדוד הוגשה ביום שלישי השבוע לבית המשפט. זאת בגלל טענה לנזק מצרפי שנגרם לציבור מכוח שורת שביתות שהתקיימו שם לאורך שנים. בין העותרים עומר מואב, פרופסור לכלכלה ובעבר יועצו של יובל שטייניץ כשהיה שר האוצר. העותרים מבקשים משתי החברות הממשלתיות כ־4.5 מיליארד שקל.

מימין: יו"ר נמל אשדוד אורנה הוזמן בכור ויו"ר נמל חיפה אשל ארמוני צילום: תומי הרפז, אוראל כהן

הבקשה הוגשה על ידי משרד מירון בן ציון פריבס ועל ידי עורכי הדין ד"ר איתמר מירון, ירין ראובן ואלחנן מירון. לטענת העותרים, על הנמלים לשלם פיצויים בגין מאות ימי שיבושים, עיצומים ושביתות, אשר גרמו נזקים של מיליארדי שקלים ללקוחות הנמל ולכלל המשק.

להפחיד את המשקיעים

בעתירה נטען שהשבתת הנמלים "עולה לכדי רשלנות וכי חברות הנמלים נמנעו אפילו לנסות לעשות שימוש במספר רב של סנקציות וצעדים

אשר היה בהם למנוע או להפחית את הפגיעות החמורות בקניין הלקוחות".

"כלכליסט" פנה לבא כוחם של העותרים כדי לברר שתי שאלות עקרוניות. הראשונה - מדוע העתירה הוגשה עכשיו. שהרי המצב הכאוטי בנמלים מלווה את העובדים והלקוחות שם כבר עשור ויותר. לטענת העותרים, השביתה האחרונה במאי "היתה זו ששברה את גב הגמל". אלא שתזמון העתירה בישורת האחרונה של חתימת הרפורמה בנמל חיפה עלולה לתקוע את הרפורמה שהעותרים מייחלים לה.

השאלה השנייה - מה הסיכוי שמשקיע פרטי יקנה את הפעילות בנמלי חיפה או אשדוד אם הוא יודע שמעל ראשו מרחף איום של תביעה ייצוגית שתעלה לו מיליארדים? עורכי הדין של העותרים הסכימו שאולי בטווח הקצר מצב זה יפגע במכרז ויבריח קונים, אבל בטווח הארוך כולם ירוויחו.

אלא שהניסיון מלמד, למשל בבקשות לתביעות ייצוגיות נגד מקורות או חברת החשמל - כי הסיכוי להצלחה אינו גבוה. אז עם מה נשארנו? כוונה טובה, עובדות נכונות, אבל ספק גריפת כותרות ספק ניסיון לתקוע תהליכי השתפרות ושדרוג באחד ממוקדי הכוח הכי ותיקים בישראל.