בשורה לסטודנטים לראיית חשבון: שנת ההשלמה בדרך לביטול
שנת ההשלמה אינה נחשבת לחלק מהתואר ולכן עלותה יקרה בהרבה משנת לימודים רגילה. עם זאת, סטודנטים רבים בוחרים להירשם אליה כי היא פוטרת מחלק ניכר מהבחינות. מנכ"לית משרד המשפטים: "למועצה יש אחריות לוודא שמדיניות הפטור שלה לא יוצר עיוות שמטיל על הסטודנטים נטל כלכלי לא מוצדק"
שנת ההשלמה לתלמידי החשבונאות נמצאת בדרך לביטול, כך עולה מפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, לבין מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, מתניהו אנגלמן. בפגישה סוכם על מהלך שיביא בסופו של דבר לביטול שנת הלימודים, שאינה נחשבת חלק מהתואר ולכן עלותה לסטודנט במוסדות האקדמיים הציבוריים נעה בין 22 ל-25 אלף שקל (לעומת שכר לימוד שנתי של 10.6 אלף שקל בתואר ראשון). למרות מחירה היקר מרבית הסטודנטים בוחרים לעשות אותה שכן היום היא פוטרת אותם מחלק מהבחינות.
- אמי פלמור: "שנת ההשלמה של רואי החשבון היא מסחטת כסף לסטודנטים"
- שכר הטרחה של רואי החשבון נשחק ב־27% בעשור האחרון
- נבחנים בבחינות מועצת רואי החשבון דורשים לפסול שאלות קשות
מועצת רואי החשבון והמל"ג סיכמו כי יבחנו יחד שינויים אפשריים בתכנית הלימודים לתואר ראשון בחשבונאות, כאשר על בסיב המסקנות שיתגבשו צפויה מועצת רו"ח לאמץ מדניות פטורים חדשה (למשל על בסיס קורסים במהלך התואר) והטמעת שנה ההשלמה בתואר עצמו (או החלפתה בסמסטר אקדמי נוסף). אולם במועצת רואי החשבון מדגישים כי השינויים המתוכננים לא יחולו על מי שכבר החל ללמוד או מי שיתחיל את הלימודים בשנה הבאה.
בין החלופות שעלו על הפרק בפגישה עלתה האפשרות לבצע התאמות בתכנית הלימודים לתואר ראשון, כך ששלוש שנות התואר יאפשרו קבלת פטורים מכל הבחינות (12 במספר במקום 9 כיום, למעט 2 בחינות הרישוי הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת) או הארכה של התואר בסמסטר אקדמי נוסף, כך ששלוש שנים וחצי של תואר יזכו את הסטודנטים בפטור כאמור.
מועצת רואי החשבון בוחנת מזה זמן רב את הדרכים לבטל את אותה שנת השלמה שכן המודל הקיים, מדרבן את הסטודנטים להירשם אליה, למרות העלות הגבוהה שלה, ולחסוך לעצמם בחינה מורכבת, מה שגם מאריך הם את הלימודים ומאחר את כניסתם לשוק העבודה. בחודש הבא יחלו הפגישות לגיבוש התוכנית.
במחקר שביצעה עבור המועצה ד"ר (רו"ח) הדס גלנדר והוצג בפגישה עלה כי מדיניות הפטור מבחינות של המועצה לא תואמת את תכניות הלימודים במוסדות האקדמיים. עוד עלה, כי ההבחנה בין שנות התואר האקדמי לבין שנת ההשלמה היא בעיקרה מלאכותית, כך שלמעשה מתוכננת תכנית הלימודים במוסדות האקדמיים כתכנית מלאה בת 4 שנות לימוד. בין היתר, הוצגו במחקר מקרים שבהם קורסים מהשנה השלישית בתואר "זלגו" לשנת ההשלמה, וכן נתונים המעידים על הבדלים משמעותיים בפריסת שעות הלימוד בין המוסדות האקדמיים השונים.
בשונה ממקצועות אחרים, כמו עריכת דין או פסיכולוגיה למשל, הסמכה כרואה חשבון אינה מחייבת תואר אקדמי אלא מעבר של 14 בחינות שונות שמקיימת מועצת רואי החשבון. אולם תואר אקדמי בחשבונאות מזכה בפטור מ-9 הבחינות הראשונות והשלמת שנת ההשלמה מזכה בפטור מ-3 בחינות נוספות, כך שמרבית הסטודנטים שניגשים לתואר ולשנת ההשלמה נדרשים לעשות שתי בחינות בלבד. לפי נתוני המועצה 95% מהנבחנים הניגשים לשתי הבחינות האחרונות עושים זאת לאחר שקיבלו פטור מ-12 המבחנים האחרים (בזכות התואר ושנת ההשלמה) (3% נוספים אינם לומדים כלל תואר אקדמי ו-2% הם בוגרי תואר אקדמי שלא משתתפים בשנת השלמה).
בפגישה השתתפו: יו"ר המועצה, אמי פלמור; יו"ר ועדת הבחינות של המועצה, פרופ' יורם עדן; ונציגת המל"ג במועצה, ד"ר קרן בר חוה. מצד המל"ג השתתפו: מנכ"ל המל"ג, מתניהו אנגלמן; סגן יו"ר המל"ג, פרופ' אידו פרלמן; וסמנכ"ל לעניינים אקדמיים במל"ג, גב' מיכל נוימן.
מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר מועצת רו"ח, אמי פלמור מסרה כי "למועצה יש אחריות לוודא שמדיניות הפטור שלה לא יוצר עיוות שמטיל על הסטודנטים נטל כלכלי לא מוצדק. שיח משותף עם המוסדות האקדמיים, שיתקיים בליווי המל"ג, הוא הדרך הנכונה להגיע לפתרון מאוזן וצודק. אני מודה למל"ג על נכונותה להתגייס לנושא ולסייע בהשגת פתרון צודק ותכליתי"