הפקיד הבכיר, השוחד והפתק במגירת המטבח

בשעות הבוקר המוקדמות של יוני אשתקד, אחרי חודשים של חקירה סמויה שכללה האזנות סתר, הגיעו חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) של המשטרה לרחוב השקט סמטת החומה ברעננה. היעד: ביתו של גדי רייבוך, מנהל החטיבה הטכנית במחוז מרכז במשרד הבינוי והשיכון. לאחר שעיכבו לחקירה את רייבוך (62), מהנדס במקצועו ואחד הפקידים הבכירים והמשפיעים במחוז, שעובד במשרד 22 שנה ואחראי על ביצועי עבודות תשתית כמו כבישים, מים, ביוב וניקוז, ערכו החוקרים חיפוש מדוקדק בביתו. ממה שמצאו שם גם הם הופתעו.

כבר בשלב החקירה הסמויה הם התקשו להבין איך עובד מדינה שמשתכר 18 אלף שקל נטו בחודש ואשתו עובדת כמורה כבר 25 שנה מחזיק בבנק דיסקונט תיק מניות בשווי 3.2 מיליון שקל, על שמו בבנק הבינלאומי רשום פיקדון של מיליון יורו, בבעלותו שתי דירות ברעננה, אחת בנתניה ועוד כמה מגרשים ברחבי הארץ, ובנוסף העביר לבתו 3 מיליון שקל לרכישת דירה. כשפתחו החוקרים את הכספת שמצאו בביתו, סימני השאלה רק התרבו. בפנים מצאו כסף מזומן בהיקף של כחצי מיליון שקל: 254 אלף שקל, 32 אלף דולר, 27 אלף יורו, 3,900 זלוטי ו־130 ליש"ט.

מנהל החטיבה הטכנית במחוז מרכז במשרד הבינוי והשיכון גדי רייבוך בדיון על הארכת מעצרו בבית משפט השלום ראשל"צ צילום: עמית שעל

אבל לא רק סכומי הכסף הגבוהים, הנכסים הרבים והמזומן בכספת עוררו תהיות. במגירת המטבח הם מצאו פתק שהגביר את חשדם שרייבוך לוקח שוחד מקבלנים בתמורה להעסקתם או להקלות שהוא נותן להם כמפקח. על הפתק היו רשומים שמות של ארבעה פרויקטים שבהם מעורב מחוז מרכז — מודיעין ציפור, יבנה שצ"פים, יבנה השלמות כבישים ובני עיש השלמות פיתוח — ועלותם הסופית. מתחת לכל פרויקט, מודגש במרקר צהוב, נרשם סכום כסף ולידו היה כתוב: 0.5%. סה"כ: 70,108 שקל. לא צריך להיות איש משטרה כדי להבין מה עבר לחוקרים בראש באותו רגע.

"אני לא יודע של מי זה, זה לא כתב היד שלי", אמר רייבוך לחוקר רס"מ אופיר זילברשטיין, כשהוצג לו הפתק בחדר החקירות של להב 433 בלוד. "מה זה אומר 0.5%?", שאל החוקר. "אני לא יודע מה זה אומר, אולי דמי ניהול, אבל אני לא יודע", השיב רייבוך. "למה הסכום בשיעור של 0.5% מודגש במרקר צהוב?", הקשה החוקר. "אין לי מושג, זה לא שלי", השיב רייבוך. "של מי זה?", שאל החוקר. "לא יודע", ענה רייבוך.

החוקר זילברשטיין המשיך להציג לרייבוך פתקים נוספים שנתפסו בביתו. גם עליהם הופיעו שמות של פרויקטים שבניהול מחוז מרכז. "תסביר לי כיצד יש מסמכים בביתך שנושאים שמות של פרויקטים שבהם אתה מעורב, ואתה אומר לי שאתה לא יודע מה זה", הטיח בו החוקר. מאותו רגע וכמעט לאורך כל חקירתו, שנמשכה יותר משבועיים, השיב רייבוך בארבע מילים: "שומר על זכות השתיקה".

החוקר ביקש לקבל הסברים למקור הכסף הרב במזומן ובחשבונות הבנק, והנכסים הרבים שרשומים על שמו ועל שם בני משפחתו. "אתה מרוויח 18 אלף שקל נטו, אשתך מעל 10,000 שקל נטו ואמרת שאין לכם עוד הכנסות חוץ ממשכורת", אמר לו החוקר. "גם אני עובד מדינה. אני מרוויח 11 אלף שקל נטו ואשתי 16 אלף שקל נטו - כמוכם. אין לי שום מזומן ויש לי מינוס בבנק. איך אתה מסביר את הפער בינינו?". רייבוך התבצר בשתיקתו.

חקירת המשטרה הבשילה בינואר השנה לכתב אישום מהחמורים שהוגשו עד היום נגד עובד ציבור. 11 אישומים ובהם עבירות שוחד, הלבנת הון, מס, מרמה והדחת עד. התיק מתנהל מאז בעצלתיים. "רייבוך ביצע עבירות באופן שיטתי ומניפולטיבי, בהיקף כספי נרחב ולאורך שנים, תוך ניצול מעגל האנשים הקרובים לו", נטען בכתב האישום שהוגש על ידי עוה"ד אופיר פחימה, עמית לוין ומיכאל סטופ, מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי). גם היקף הכספים המולבנים שמיוחס לו גבוה - לפחות 18,465,512 שקל. כפי שעולה מכתב האישום, במשטרה מודים שאף שחקרו את הפרשה ביסודיות, התמונה לא ברורה להם עד הסוף. לא לכל הסכומים שאותרו אצל רייבוך, ושברובם לא דווחו לרשויות המס, מצאה המדינה מקור. המשמעות היא שלא כל מי שנתן לכאורה שוחד לרייבוך זוהה.

"לרייבוך מענה מלא לכל האישומים המופרכים", טוענים עורכי דינו, עופר רחמני, יצחק יונגר ויוסי פריינטי. "אין ולא היה שוחד. יש מענה לכך שאין כל שחיתות, אלא קונספציה שגויה של החוקרים. אישומי ה'שוחד' חסרי הגיון ורוב המעורבים מכחישים הכל. 'אישומי' הלבנת ההון והמסים כה מופרכים, עד כי לא ניתן לענות עליהם".

"תעשה 2–3 טיפות קווץ'"

רייבוך הוא האיש עם היד על השלטר. פקיד בכיר שנמצא הרחק מאור הזרקורים ומרכז בידו כוח עצום מתוקף תפקידו: פיקוח על ביצוע עבודות הקבלנים וקשר ישיר איתם בשטח. הוא היה זה שאחראי על עמידה בלוחות הזמנים, על האיכות ועל אישור החשבונות לקבלנים ולמתכננים. הוא גם זה שהעלה לדיונים שינויים בחוזים קיימים בפני ועדות המכרזים. רייבוך היה בעל זכות הצבעה בוועדה, וגם היה הגורם הממליץ לוועדה בנושא שינויים בחוזה קבלני וכן נתן המלצתו בנושא התכנוני.

האזנות סתר בתיק חשפו, בין היתר, מקרה שבו רייבוך תפר מכרז ליועץ להבטחת איכות במתחמי הבנייה המזרחיים בראש העין. לשם כך לחץ על ראש מינהלת פיתוח המתחמים שרון מויאל להעביר לו מידע פנימי על אחוזי ההנחה ממחירון החשכ"ל שהגישו המתחרים במכרז. את המידע חלק עם מי שניגש למכרז והוא רצה שימונה לתפקיד - לאוניד סוסקין.

על פי תמלילי האזנות הסתר, במהלך נובמבר 2016 ולאחר ששמע ממויאל, שישב בוועדת המכרזים, שהצעותיהם של סוסקין ומתחרה נוסף דומות - 25% הנחה - הוא צלצל לסוסקין ואמר לו: "תעשה עוד שתיים־שלוש טיפות קווץ'". סוסקין הגיש לבסוף הצעה עם הנחה של 31% וזכה.

"גדי, כשאתה אומר לו שיוריד את ההצעה בשתיים או בשלוש, זה ברור לך שהוא יזכה במכרז", אומר החוקר לרייבוך. "הייתי תמים, זה לא המכרז שלי, לא עשיתי פה כלום", הוא עונה. "עובדה שאתה אומר לו בכמה להוריד בשביל שיזכה. אתה אומר לו שאתה רוצה שהוא יזכה גם מבחינה מקצועית וגם מעוד בחינה", מקשה החוקר. "מבחינה אישית, לא מבחינה של שוחד", מתעקש רייבוך. "אז מאיפה כל הכסף והנכסים הרבים?", ממשיך החוקר. "שומר על זכות השתיקה", מתבצר רייבוך. "מה האינטרס שלך שיקבל את העבודה?", החוקר מנסה שוב. "אינטרס אפס. זה רק לתפארת האתר. סוסקין הוא בעל מקצוע חד וחלק", עונה רייבוך.

"זה לא משוחד, זה ממשפחה"

מקרה נוסף שמדגים איך רייבוך השתמש במעמדו ותפקידו להיטיב עם קבלנים נוגע לאריה גלבר, הבעלים של חברת הנדסה אזרחית בשם הראל מהנדסים אזרחיים בע"מ. על פי הראיות בתיק, רייבוך לקח מגלבר שוחד של כ־40 אלף שקל עבור בחירת החברה שלו לביצוע עבודות הנדסיות בראש העין — פרויקט בעלות של יותר מ־1.2 מיליון שקל. רייבוך גם השתתף בהמשך בוועדת המכרזים המחוזית של המשרד, שדנה במתן פטור להתקשרות ללא מכרז עם החברה של גלבר בחוזה המשך. אפשר לנחש מה היתה התוצאה.

את השוחד קיבל רייבוך באותו מקרה בארבעה צ'קים של 10,000 שקל כל אחד, שגלבר משך מחשבונו והעביר לו במפגשים ביניהם במסעדה במרכז הארץ. אלא שרייבוך, כך עולה מהחקירה, פעל לטשטש את מקור הכסף. הוא פנה לאשה בשם א.א, שעמה ניהל קשר, וביקש ממנה להפקיד את אחד הצ'קים בחשבונה, ובהמשך ביקש ממנה להעבירו אליו. באותו אופן פעל עם אשה בשם ב.ב, שגם עמה ניהל קשר.

א.א וב.ב הן רק שתי דוגמאות לשיטות שבהן פעל רייבוך כדי "לסובב" את הכסף, להזיזו ממקום למקום כדי לנתק קשר בינו לבין המשחדים. על פי כתב האישום, בשנים 2010—2016 העביר רייבוך רכוש אסור בגובה של יותר מ־5.5 מיליון שקל במזומן למכריו ולקרובי משפחתו, שלאחר מכן הפקידו את הכספים בחשבונותיו. רייבוך ידע היטב גם מה גובה ההפקדות שגורמות לבנקים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון (מעל 50 אלף שקל), ולכן דאג תמיד שהסכומים יהיו נמוכים יותר.

אלא שגם האדם הזהיר ביותר עלול לנהוג בפזיזות ולהשאיר עקבות. באחת מחקירותיו הציג לו החוקר סרגיי גוליצר מיחידת יהלום של רשות המסים, שהשתתפה בחקירה, מסמך שלפיו באפריל 2014 בשעות הבוקר הוא נכנס לצ'יינג' (נותן שירותי מטבע) בחיפה עם 94,878 דולר במזומן. את הכסף ביקש להמיר לשקלים, ויצא משם עם 330 אלף שקל. הכסף הופקד בחשבונה של בתו בבנק לאומי.

ערימות המזומנים שתפסה המשטרה בכספת בביתו של גדי רייבוך ברעננה

"עובד מדינה מביא כמעט 100 אלף דולר במזומן", אמר לו גוליצר. "אתה צריך להסביר מאיפה הכסף, אחרת אני אסביר". רייבוך דבק בזכות השתיקה. החוקר הציג לרייבוך מסמכים בנקאיים שנתפסו על שולחן העבודה שלו בביתו ברעננה, שמהם עלה שהיו לו גם כספים בשוויץ. פה דווקא החליט רייבוך לחרוג ממנהגו. "הכל עבר לפה", אמר לחוקר, "אבל זה לא משוחד. זה מכל מיני...משפחה...". "לא מאמין שכל הכסף שלך זה מהמשפחה", אמר החוקר. "לא, לא הכל... אבל אני שומר על זכות השתיקה", חזר רייבוך לסורו.

"גדי רצה לתת לי כסף"

רייבוך, כך עולה מעדויות בתיק, ידע גם "לפנק" פונקציונרים נוספים כדי שיעלימו עין ממעשיו או יסייעו לו. כך, למשל, קרה לפי כתב האישום במקרה של המהנדס אלכסנדר אוסטרובסקי, עובד בחברת עדי הדר בע"מ, שזכתה במכרז לפיקוח על קבלנים. במסגרת תפקידו מוודא אוסטרובסקי כי הקבלנים עובדים בהתאם לתוכנית העבודה ומספקים את הכמויות כפי שמתחייב בתנאי המכרז. בשנים 2012—2017, במסגרת תפקידו, פיקח אוסטרובסקי על הקבלנים תורהב, עינב החץ, ק.ס.מ.ג וקדם. בהנחיית רייבוך פעל במטרה לסייע להם להפחית בעלויות עבודתם.

רייבוך מצידו, כך כתב האישום, קיבל שוחד על התערבותו בנושא מגורם לא ידוע. בתמורה לסיוע של אוסטרובסקי, הוא דאג שגם הוא ייהנה מהכסף. השניים, לפי עדותו של אוסטרובסקי, נפגשו ביחידות בעשר הזדמנויות לכל הפחות, במשרדו של רייבוך בתל אביב או במשרדו של אוסטרובסקי באתר בנייה ביבנה, ופעמיים גם בבוטקה בכניסה. "הייתי נכנס לחדר של גדי בתל אביב כשהוא היה לבד", סיפר אוסטרובסקי בחקירתו. "הוא היה שם לי את הכסף בתיק מסמכים בצבע שחור. הוא נתן לי את הכסף עבור מספר פרויקטים. גדי רצה לתת לי כסף, אז הוא נתן".

לפני כשבועיים הורתה סגנית בית המשפט המחוזי מרכז בלוד רות לורך על תחילת שמיעת הראיות בפני השופטת מיכל ברק־נבו בסוף אוקטובר. במקביל שלחה את הצדדים לנהל הליך גישור פלילי בפני השופטת ליאורה ברודי.

"עברנו על החומר ואנו סבורים שלחלק מהאישומים אין רגליים, למשל אישום המסים, אישום הלבנת ההון והאישום שנוגע למכרזון (תפירת המכרז לסוסקין - ת"ג) - הם צריכים להימחק", אמרו בדיון סנגוריו של רייבוך עופר רחמני ויצחק יוגב, שביקשו להעביר את התיק לגישור עד פתיחת המשפט.

מעוה"ד עופר רחמני, יצחק יונגר ויוסי פריינטי המייצגים את רייבוך נמסר: "אנחנו משוכנעים, שהחקירה החלה במידע שקרי מגורם אינטרסנטי. לראיה, בתחילת החקירה הוצע הסדר 'עד מדינה', כביכול, שנדחה מייד. 'חשדות לשחיתות' בהיקף 24 מיליון שקלים ועבירות מס בהיקף של 17 מיליון שקלים, מניבים אישומים בסכומים של 220 אלף שקלים בלבד - פחות מ 1% מן המוצהר בתחילה.

"מרייבוך נמנעה זכות השימוע, שם וודאי היה נמחק רב כתב האישום, או כולו. מזמן לא ראינו בלון כה נפוח, ללא בסיס. החקירה היא בת 3 שנים והתיק כלל לא החל להישמע - הדבר אומר דרשני. המייצגים משתוקקים לנהל התיק ולחשוף האמת.

"עוול נוסף הוא שהסברים ממצים על מקורות הון של המשפחה, זכו להתעלמות מהדהדת. מייחסים רכוש של משפחה לאורך דורות, לעבירות, ללא בסיס. תפיסה דורסנית של כל רכושו מראה, שהפרקליטות ורשות המסים להוטות לשלוח יד לרכושו, תוך תפיסה ברוטאלית של דירות וכספים לגיטימיים. הותירו אותו ללא יכולת לממן את הגנתו, רק כדי לרמוס אותו. בית המשפט המחוזי כבר מתח ביקורת על כך. העיכוב הרב בהליך השיפוטי וחוסר המוכנות של התביעה, לדון בראיות, בדיון מחזקים צדקתו של גדי.

עורך הדין קובי מרגולוב, המייצג את אוסטרובסקי מסר בתגובה כי "מרשי הובא מיד בתום החקירה המדוברת לבית חולים בחשד לאירוע לבבי וברור הדברים נמסרו מתוך לחץ ומצוקה ואינם מחוייבים למציאות. בעניינו של מרשי אף לא התקיים עדיין הליך שימוע, קל וחומר לא הוגש כתב אישום".

רייבוך סיבך משפחה וחברים

גדי רייבוך, כך עולה מעדויות בתיק, ניסה לתאם גרסאות עם חלק מהמעורבים בפרשה לאחר ששוחרר ממעצר. במקרה אחד נפגש עם חתנו שחר אביטל ושוחח עמו על הפקדות שביצע החתן לחשבונו במהלך 2016. כשאביטל שאל מה להשיב אם יזומן לחקירה, הורה לו רייבוך לשקר ולספר כי הכסף הועבר אליו לצורך הוצאות החתונה, וכן להסתיר את העובדה שרייבוך העביר לו את הכסף במזומן.

בחקירתו הראשונה דבק אביטל בגרסתו של רייבוך, אולם לאחר מכן התחרט ושינה את גרסתו. "אני רוצה להתנצל", אמר לחוקרים, "לא ידעתי שאני עושה משהו לא טוב, חשבתי שאני עוזר לאבא של חברה שלי, חשבתי שהוא איש עסקים שמסתובב בפגישות עם חליפות, שהוא מנהל בכיר במשרד הבינוי והשיכון. לא חשבתי לרגע שהכסף הזה אסור, חשבתי שזה מעסקים חוקיים".

אביטל ציין כי בתקופה שבה התבקש לעשות את ההעברות הכיר את רייבוך יותר משנה, סמך עליו וחשב שהכספים הגיעו משכירויות או מעסקים חוקיים אחרים. "שיקרתי בעדותי הקודמת, שהיתה לפני החתונה שלי, כי פחדתי שמה שאגיד אולי יפיל אותו. רציתי שחמי יהיה איתי, זה היה שבוע לפני החתונה והייתי בהמון לחץ", אמר.

במקרה אחר יזם רייבוך מפגש בביתו עם קסניה אגייב ואמה, חברות המשפחה, והנחה את קסניה כי אם תוזמן לחקירה, עליה למסור כי הכספים שהופקדו ממנה לחשבונותיו נועדו להשקעה עסקית בפולין, וכן ולהסתיר את העובדה שהגיעו ממנו.

במקרה שלישי נפגש עם חברו הטוב זה שנים יולי קרפל ועדכן אותו באפשרות שיוזמן לחקירה בשל העברות כספיות ביניהם. רייבוך הנחה את קרפל להדפיס את פלטי חשבונות הבנק שלו והשניים ישבו יחד וניתחו את הפלטים.

נעמי צורף