ועדת הכספים אישרה את המתווה להפרטת הדואר: 60% יישארו בידי המדינה
עם זאת, הוועדה החליטה כי בטרם יושלם הליך מכירת 40% מהמניות, יוצגו בפניה מאזני החברה, הנכסים והתוכנית לגבי עתיד העובדים
ועדת הכספים אישרה היום (א') את המתווה להפרטת דואר ישראל. עם זאת, בעקבות ביקורת של חברי כנסת מהאופוזיציה על כך שלא הוצגו בפניה נתונים מרוכזים על שווי הנדל"ן - החליטה הוועדה כי בטרם יושלם הליך מכירת המניות, יוצג בפני הוועדה פירוט של מאזני החברה, הנכסים והתוכנית לגבי עתיד עובדי הדואר.
- אימפריית הנדל"ן של דואר ישראל
- ועדת השרים אישרה: הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך
- המבקר מכין דו"ח על הפרטת דואר ישראל
הוועדה הודיעה כי למרות תמיכת העובדים בהליך היא מבקשת לוודא את הדאגה לעתידם וכן התחייבות הדואר להמשיך ולספק שירות לכלל אזרחי ישראל בכל מקום במדינה. ההחלטה התקבלה ברוב קולות ובהתנגדותו של ח"כ מוסי רז (מרצ).
במסגרת המתווה בשלב ראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הסביר כי "היו דברים מעולם של הפרטות שלא היו מחושבות, לכן אני מבקש לדעת איזה נדל"ן נמכר, זה מדאיג את מנוחתי. יש מבנה היסטורי פה בירושלים, יש נכס במודיעין, יש נכסים במרכזי הערים".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "בחברת הכשרת הישוב (שהיתה חברה ממשלתית ונמכרה במהלך שנות ה-90') לא לקחו בשכלול המכירה נכסים בשווי 2 מיליארד שקל".
ח"כ רז מתח בקורת על חוסר בנתונים שהוצגו לדבריו על ידי הממשלה: "קשה לי להתייחס ברצינות שלא מונח בפני אפילו מאזן של החברה אלא רק סך מאזן של 6 מיליארד שקל בלי הסבר. אני חושב שזה לא רציני, לפי מה אני אמור להחליט?".
דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, השיב: "להערכתנו שווי הנכסים הוא בין מיליארד למיליארד וחצי שקל. יש הגדרת של משרד התקשורת מה זה נכס אסטרטגי אותו אסור למכור ללא אישור של שר התקשורת. להכניס משקיע אסטרטגי זה חשוב, כל התהליך נוהל בצורה מסודרת ע"י רשות החברות וכל המשרדים, הכל מתוכנן ויהיו שעורכים של כל הנכסים לפני המכירה. אם נדחה את המהלך זה יפגע בו וכן בתהליך תוכנית ההבראה במסגרתו פרישת 170 עובדים לפנסיה, מדובר במהלך בן 3 שנים".
עו"ד דלית זמיר, יועמ"ש רשות החברות הממשלתית הסבירה לח"כים כי "אנחנו הולכים ל-2 חברות בלתי תלויות לעשות הערכת שווי, הכל ייבחן לפני תהליך המכירה".
ח"כ רוזנטל הקשה: "יש כ-5,400 עובדים בדואר, עד 2025 הם ימשיכו לעבוד באותו מתווה ומה לאחריו?".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אמרה שהיא מצטרפת לשאלה על העובדים ושאלה קורה לעניין עובדי הקבלן? "בנוסף, השירות האוניברסלי חשוב בעיני, אי אפשר שהמדינה תתייחס לדואר ככל חברה, תשאל מה עם המאזניים תוך שהיא מבקשת שהדואר יגיע גם למקומות הכי לא רווחים, אלא גם תשלם על כך. שתעוגן זכאותם של אזרחי ישראל לקבל את הדואר תוך אחריות על זה. עניין הנכסים מאוד מדאיג אותי, אני רוצה לוודא שלא יגיע משקיע, שלכאורה מכניס כסף ובפועל כל מה שמעניין אותו זה מחירי הנדל"ן והוא מוכר את הנכסים במחירים מטורפים לעומת ההערכות ואז מרוקן את הקופה ומפריע לחברה".
עו"ד זמיר הסבירה כי "לגבי החשש של עניין הנכסים, אנחנו בתחילת התהליך, עוד אמור להיות הערכת שווי, אין כוונה למכור את החברה בשווי שפחות מהנכסים שלה. אנחנו עוד לא שם".
אורן לביאן, מנהל מינהל הדואר, משרד התקשורת הסביר כי "לעניין השירות לציבור - הרגולציה קבועה בחוק הדואר ובתקנות, יש את רשימת השירותים האוניברסליים שחברת הדואר צריכה לספק בכל הארץ ולכל הציבור. גם לעניין הנכסים יש הוראות בחוק חברת הדואר, נכסי מקרקעין חיוניים כפי שהוגדרו במשרד, אסור למכור אלא אם יש את אישור השר. לחברה מותר למכור עד 20% מהנכסים שלא משמשים לייצור הכנסה".
שמעון פרג'ון, יו"ר ועד ארגון עובדי הדואר: "צריך לזכור שאנחנו נשארים חברה ממשלתית ב-60%, כל ההסכמים נותרים גם לאחר המכירה. ככל שהחברה תהיה חזקה יותר יוטב לעובדים, אנחנו בעד המהלך".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "לא נרצה שהדואר ילך אחרונית. היתה קטסטרופה מוחלטת, יש שיפור אך לא מספיק. אנחנו לא רוצים לעצור את התהליך ומצד שני אנחנו נושאים באחריות לעובדים, לנכסים ולקופת המדינה ולא רוצים לאשר בלי לדעת את שווי הנכסים והחברה. יש כמה סעיפים שצריך לבצע אותם. לכן אני מציע לאשר את המתווה - אנחנו מאשרים את דרך ההפרטה. תתחילו את כל ההליכים כדי לאשר את זה, תחזרו לכאן בהצבעה על סך האינטרסים החיוניים, כדי שנוכל להצביע על הנושא סופית בטרם המכירה".