צ'ק פתוח ללא פיקוח: אגודת פא"י על סף פירוק, אך בקופתה עשרות מיליוני ש'

בלי מנהלת, בלי סגנית ובלי יועצת משפטית. כבר כמה חודשים שמחלקת האכיפה ובקרה ברשם העמותות מתנהלת בלא שדרת ניהול. מי שעשויה לשלם את מחיר הוואקום היא האגודה העות’מאנית פא”י (פועלי אגודת ישראל), שבהוראת שופטת נכנסה בעל כורחה להליך פירוק זמני, אף שבקופתה עשרות מיליוני שקלים במזומן ונכסים בהיקף עצום.

לפני כעשרה ימים מינתה השופטת עירית וינברג נוטוביץ מבית המשפט המחוזי בלוד את עוה"ד שאול קוטלר ובניהו לאבל למנהלים מיוחדים של העמותה והורתה על פירוק זמני, אף שהעמותה רחוקה ממצב של חדלות פירעון, אלא רק סובלת מהתנהלות לקויה ויש להבריא אותה. רשם העמותות לא הנחה בדיון להציב יעדים ברורים, לוחות זמנים, תוכנית פעולה מסודרת ותקציב, ולמעשה נותר חלל עצום שמאפשר לבעלי התפקיד לפעול כרצונם.

השופטת מצדה לא הסבירה מדוע היא ממנה שני עורכי דין לתפקיד ומדוע לא מונה רואה חשבון. כעת מבקשים קוטלר ולאבל לאשר להם לשכור את שירותיהם של שני משרדי רואי חשבון (יעקב פסי וחן ברדיצ'ב) בעלות של כ־50 אלף שקל לחודש. אילו אחד מהם היה רו"ח, העלות הזו היתה נחסכת.

מימין: עורכי הדין שאול קוטלר, בניהו לאבל, המנהלים המיוחדים של פא"י. משמאל - אייל גלובוס, ראש רשות התאגידים. 6 כנסים בחו"ל בשנה וחצי צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן, אריאל שרוסטר

בפתח הדו"ח הראשוני שהגישו קוטלר ולאבל בתום שלושה ימי עבודה הם ביקשו מהשופטת "לאשר את פעולות המנהלים המיוחדים עד עתה כאמור בדו"ח זה", כלומר דרשו שהשופטת תכשיר בדיעבד את פעולותיהם בעמותה, במקום לקבל אישור מראש. בדו"ח הם מתארים דפוס עבודה שבמובנים רבים מזכיר הליך של כינוס או פירוק, שלא לחלוטין ברורה התועלת בו בהליך שבו האגודה איננה חדלת פירעון. כך למשל כתבו השניים כי "הנהלת החשבונות של האגודה" נתפסה על ידם, הם "דאגו באותו יום להחלפת מנעולים במשרדים" ובמקביל "הוגבלה הכניסה למשרדים", והם "השתלטו על מחשבי האגודה, ביטלו הרשאות כניסה מרחוק" ועוד שלל פעולות שלא הוסבר מדוע הן דרושות להבראת האגודה.

בדו"ח הקצר ישנם עוד כמה סעיפים לא לגמרי ברורים. השניים כתבו כי פיטרו באופן מיידי את המזכ"ל חנוך ורדיגר, ולא הסבירו מדוע. בהחלטת המינוי ציינה השופטת במפורש כי מותר לקוטלר ולאבל לפטר עובדים כרצונם. כמו כן אסרו השניים על האגודה להמשיך ולקבל ייצוג משפטי כדי לא ליצור חבויות נוספות. אם תרצה האגודה להיות מיוצגת עליה לפנות לשניים ולקבל מהם אישור מראש ובכתב. התוצאה של המהלכים הללו ברורה: ידיה של האגודה נכבלו, אין מי שיילחם עבורה. לא לגמרי ברור מדוע יש למנוע מהאגודה יצוג משפטי בעת שמדובר בגוף עתיר נכסים ומזומנים שאין לו כל קושי כלכלי.

מזכיר את חברה קדישא

הדינמיקה הזו של סילוק אנשי מפתח ומניעת ייצוג משפטי מזכירה את המתחולל בעמותת חברה קדישא ראשון לציון, שסבלה אף היא מאי סדרים אך לא היתה חדלת פירעון, וכבר שמונה שנים מנוהלים הליכי הבראתה. בינתיים המנהל המיוחד ארז חבר גובה בכל חודש עשרות אלפי שקלים עבור עבודתו. הוא אחראי לבחירת מוסדות חדשים לעמותה אך לאחרונה ביקש לפזר את כולם ולהתחיל מהתחלה בתהליך.

עו"ד מירית כנרי. הפסיקה לבוא לעבודה

במצב שבו הליך הפירוק נפתח עקב ממשל תאגידי בעייתי וחשש לאי סדרים, תפקיד המפרקים צריך להיות בניית ממשל תאגידי מתוקן, באמצעות מינוי מבקר פנים, משרד רו"ח חדש, עדכון התקנון, מינוי דירקטוריון מקצועי וכו'. המפרקים לא אמורים לעסוק במימוש נכסי האגודה וחיסול פעולתה. אלא שבית המשפט לא ביקש מהם להכין תוכנית מסודרת לעניין זה והם נוהגים בתבנית שמזכירה פירוק חברה חדלת פרעון. מי שאמור ומסוגל להביע עמדה מקצועית בנוגע לסיטואציה הזו היא הכנ"רית סיגל יעקבי, אולם היא כמעט ולא מעורבת בתיק, בשל נוהל פנימי הקובע שכאשר מדובר בגוף שאינו חדל פירעון, הכונס הרשמי "לוקח צעד אחורה" ומשאיר את מלאכת הפיקוח לרשם העמותות.

הבעיה היא שמחלקת אכיפה ובקרה ברשם העמותות, הכפופה לרשות התאגידים, מתקשה לתפקד בעת הזאת בגלל היעדר שדרה ניהולית. בראש מחלקת האכיפה של רשם העמותות עמדה עו"ד מירית כנרי, אלא שהיא לא הגיעה לעבודתה מאז 22 באפריל 2018, אז נחשף ב"כלכליסט" כי היחידה של כנרי העניקה כמה תיקי פירוק שמנים לעו"ד רונן מטרי, שבמקביל ובמשך שנים העסיק את בעלה איתמר כנרי כרו"ח בשלל תיקים. מטרי הפיק מתיקי העמותות שכר טרחה של כ־3 מיליון שקל, ורו"ח כנרי הפיק מתיקים שקיבל ממטרי כ־700 אלף שקל שכר טרחה לפחות. כנרי מוגדרת כעת בחופשת מחלה עד להודעה חדשה. סגניתה של כנרי, עו"ד אתי ברנפלד, עזבה אף היא את משרתה, ולדברי גורם המקורב למחלקה היא "החליטה פשוט לקום ולהתפטר בנסיבות לא ברורות".

השופטת וינברג נוטוביץ. מרחב תמרון עצום צילום: אתר בתי המשפט

בנוסף לכך היועצת המשפטית של רשות התאגידים עצמה, עו"ד גלי גרוס, עזבה את הרשות (ועברה לשמש כמשנה לאפוטרופוס הכללית), וכך גם עוזרו הבכיר של ראש הרשות. משרת מנהל מחלקת הקדשות אינה מאוישת כבר למעלה משנה, והסגנית שמונתה עזבה כעבור חודשיים לתפקיד אחר מחוץ לרשות.

אייל מסביב לגלובוס

ואיפה ראש רשות התאגידים אייל גלובוס? ל"כלכליסט" נודע כי גלובוס מקדיש לא מעט מזמנו להשתתפות בכנסים מסביב לגלובוס. ממרץ 2017 עד היום, בתקופה של פחות משנה וחצי, השתתף גלובוס בלא פחות משישה כנסים בינלאומיים, כשבכמה פעמים הנסיעות הללו הוארכו לצורך חופשות אישיות. במרץ 2017 השתתף בכנס בהונג קונג, באפריל 2017 נעדר שבועיים בשל כנס באו"ם בניו יורק, באוקטובר אותה שנה השתתף בכנס בווינה, בפברואר 2018 נסע לבוסטון, במרץ לניו יורק, ובמאי השנה חתם בכנס בבוטסואנה למשך שבועיים.

וכך, הכנ"רית אינה מעוניינת להיות מעורבת בנעשה באגודה העות'מנית, רשות התאגידים כנראה אינה מסוגלת, ושני המנהלים המיוחדים יוכלו להמשיך לעשות באגודה כרצונם.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: היועצת המשפטית ברשות התאגידים ועוזרו של ראש הרשות עברו כל אחד מסיבותיו לתפקיד אחר במשרד המשפטים. במסגרת תפקידו נסע עו"ד אייל גלובוס לחו"ל למטרות הבאות: פורום רשמי החברות הבינלאומי הונג קונג במרץ 2017 ובופוטסואנה ביוני 2018; תוכנית קרן וקסנר למנהלים בכירים בשירות הציבורי בבוסטון בפברואר 2018; קבוצת העבודה של האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי בניו יורק במאי 2017, בווינה באוקטובר 2017 ובניו יורק במרץ 2018”.

מהכונס הרשמי נמסר: "בעלי התפקיד מונו על ידי בית המשפט ובהתאם לשיקול דעתו והם מבצעים את תפקידם בפיקוח בית המשפט ובהנחייתו. במקרה הצורך בעלי התפקיד יבקשו מינוי מומחים, והפעולות מחייבות אישור בית המשפט. רשם ההקדשות יגיב ויפעל ככל שימצא לנכון".

מדוברות בתי המשפט נמסר: "בתיק זה מונו שני עורכי דין בשל היקף ומורכבות העבודה המשפטית הנדרשת. בקשת המנהלים המיוחדים הוגשה ב־1 באוגוסט וטרם הוכרעה, לפיכך לא ניתן להתייחס אליה".

עורכי הדין קוטלר ולאבל לא מסרו תגובה.