למה לפרוש בגיל 67?

'אל תשליכני לעת זקנה', מהפסוקים העוצמתיים בספר תהילים, ממחיש את חוסר האונים של מבוגרים לאחר שעברו את שיאם והפכו לתלותיים. אך מי הוא זקן כיום ?

בני ה-67 ומעלה שרבים מהם מטפסים על הרים, גולשים באומגה, שטים בנהרות ומשתתפים בטיולי ג'יפים אתגריים הם בוודאות לא 'זקנים' אלא גברים במלוא אונם הפיסי, המנטלי והנפשי שמסוגלים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הקבוע בחוק – ורבים מהם אף מעוניינים בכך.

פרישה בגיל 67 היא שריד אנאכרוניסטי לתפישת הזקנה במאה הקודמת, בעת שתוחלת החיים הייתה לא רחוקה מגיל זה. כיום, כשתוחלת החיים הממוצעת של גברים מגיעה כבר ל-80.1 שנים, נדרשת התאמה של המציאות התעסוקתית והכלכלית למציאות הביולוגית של בני ה -67 שהם למעשה קטגוריה חדשה באוכלוסייה של 'מבוגרים-כשירים'.

הוועדה הפרלמנטרית של הכנסת, בראשות ח"כ טלי פלוסקוב, עשתה כבר את הצעד הראשון הנכון בכיוון זה והמליצה לאחרונה בדו"ח ביניים לבטל את חובת הפרישה לגברים בגיל 67 ולאפשר לאלה המעוניינים בכך להמשיך לעבוד במקום עבודתם. אימוץ ויישום ההמלצות הסופיות בתחום זה יחוללו את אחת המהפכות הגדולות במשק הישראלי מאז קום המדינה ויצעידו את הכלכלה הישראלית לצמיחה מהירה יותר. הן יניבו תועלת רבה גם למעסיקים וגם לעובדים שימשיכו לעבוד במשרותיהם.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

המוטיבציה של בני ה-67 היא גבוהה ביותר ועל פי ההערכות כ-66% מהם מעוניינים להמשיך לעבוד. הסיבות לכך רבות ומגוונות: לכ-40% מהם אין כלל פנסיה והכנסה מעבודה היא הדרך היחידה הפתוחה בפניהם להתקיים בכבוד. לעומת זאת, בעלי הפנסיה צפויים לחוות צניחה בהכנסות וירידה חדה ברמת החיים שמהן הם רוצים להימנע.

ראייה לכך היא מחקר חדש של המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית של אוניברסיטת בן גוריון שקבע כי גבר ששכרו 10,000 שקל צפוי לקבל פנסיה בגובה של 42.6% בלבד, דהיינו, 4,260 שקל בחודש. מציאות זו תניע גברים רבים להמשיך לעבוד, אם רק יתאפשר להם. לשיקולים הכלכליים מתווספים מניעים נפשיים, חברתיים ותדמיתיים: עובדים רבים מעוניינים להמשיך ליהנות מסיפוק מקצועי מעבודתם, מיוקרה ומעמד חברתי הנובעים מהצלחות, הנאה מהחיים החברתיים במקום העבודה, חשש מבדידות בבית ורצון כללי לדחות את תחילת השקיעה האישית הבלתי נמנעת בעקבות הפרישה מעבודה.

מסתבר שהמוטיבציה של המעסיקים אף היא גבוהה ביותר ושיעורה דומה למוטיבציה של העובדים. על פי סקר Syndex תקופתי שערכה חברת סינאל, הבוחן מגמות תעסוקה בקרב מעסיקים, 67% מהם כבר מאפשרים כבר היום לעובדים שהגיעו לגיל פרישה להמשיך בעבודתם. ולא בכדי – המעסיקים מבינים כי יש להם אפשרות להמשיך ליהנות מעובדים מנוסים, בוגרים ברוחם, יציבים, ובעלי מוטיבציה, שמספקים השראה והכוונה לצעירים ומעשירים את מקום העבודה בערך המוסף הגבוה של עבודתם. בני ה-67 מספקים רובד נוסף לגיוון התעסוקתי שנתפש כיום כמנוף חשוב ליצירתיות וליזמות בסביבה העסקית.

המשק הישראלי, ששיעור האבטלה בו הוא למעשה אפס, ימשיך ליהנות מדי שנה מהידע והניסיון של עשרות אלפי עובדים מנוסים ובעלי פריון גבוה שיאיצו את צמיחת המשק. למעשה, מדובר בתוספת של עובדים שלא נגרעו מהמשק ואין צורך להשקיע ולו שקל בהכשרתם. לאור מצב התעסוקה, אין ספק שהמשך עבודתם גם לא יפגע בסיכויי התעסוקה של צעירים, כפי שחוששים לעתים.

ביטול חובת הפרישה מעבודה בגיל 67 הוא צו השעה, הוא מתאים לרוח התקופה, לעידן הגמישות התעסוקתית, לצרכי המשק, העובדים והמעסיקים. מגוון התועלות מחייב סיום מהיר של עבודת הועדה ויישום יעיל של מסקנותיה. זו עשויה להיות נקודת מפנה היסטורית במשק הישראלי - שאסור להחמיצה.

כותב הוא המשנה למנכ"ל של חברת סינאל מלל פייוויי, המספקת פתרונות תוכנה משולבי חומרה לניהול העובד בארגון