האצבע בעין הפכה לזריקת מרץ

סלינגר הגיעה אתמול בבוקר לכנסת. כשהיתה בחניית המשכן, שלח לה אחד מאנשיה, שכבר הגיע לאולם הדיונים, צילום של מקום מושבה במהלך הדיון — לצד שולחן שניצב במרכז החדר מול השולחן העגול של חברי הכנסת שבו מתקיימים דיוני הוועדה. מדובר על מבנה שמזכיר את האופן שבו מתקיימים שימועים בסנאט האמריקאי — המתושאל במרכז והמתשאלים מולו. סלינגר לא אהבה את צורת ההושבה. העוזר שלה, אוהד מעודי, פנה לכבל ודרש שסלינגר תשב בשולחן העגול, לצד שמונת אנשי הצוות שלה וחברי הכנסת. כבל התייעץ עם חברי הוועדה טרם כניסתם לאולם הדיונים והחליט לסרב לדרישת סלינגר. בתגובה לכך, הממונה על שוק ההון, שעוד היתה בחניה, נכנסה לרכב ונסעה משם.

הכסא הריק של סלינגר צילום: רשות שוק ההון

כבל: "סלינגר נבהלה"

סלינגר היא אמנם רגולטורית מקצועית ומוערכת, אך הדבר אינו מקנה לה את הזכות להחליט עבור הכנסת אם היא תופיע בפני ועדה שזימנה אותה או לא. לכל היותר היא יכלה למחות בפתח הישיבה על סידור ההושבה, ולאחר מכן היתה מתפנה למטרה שלשמה זומנה אליה — לענות לשאלות הח"כים.

חברי הוועדה ראו בצדק במעשה של סלינגר מעשה חצוף. כבל אמר אתמול ל"כלכליסט" ש"סלינגר נבהלה. היא כנראה לא שלטה בנתונים. הזימון שלה היה זימון אישי והיא ידעה שאין לה מענה" והוסיף כי "סלינגר לא תקבע איפה לשבת. אם היא חושבת שבגלל שהיא נמצאת בסוף הקדנציה שלה (סלינגר פורשת בסוף אוגוסט — צ"ז) היא יכולה לשים עלינו פס, היא טועה". חבר הוועדה יואב קיש מהליכוד הוסיף כי "לא נהיה ועדת קישוט".

כבל וחברי הוועדה מתכוונים לפנות בעניין ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד ולשר האוצר משה כחלון מכולנו כדי שיטפלו בנושא. כמו כן, בכוונתם לפנות לממלא מקום נציב שירות המדינה אהוד (אודי) פראוור כדי שינקוט נגדה סנקציות. אך סביר להניח שעד שתהליך כזה ייצא לפועל, היא כבר תסיים את תפקידה ברשות שוק ההון.

הבנקים עשויים לקחת דוגמה

סלינגר היתה המוזמנת הראשונה לוועדה, שהזמינה רגולטורים נוספים, ראשי בנקים וראשי חברות ביטוח להתייצב בפניה. באי־הגעתה ייתכן שהיא נעצה את המסמר האחרון בארון הקבורה של הוועדה, מאחר שקיים החשש שהמעשה שלה ישפיע גם על יתר המוזמנים. הרי אם הממונה על שוק ההון נוהגת בחוסר כבוד כלפי הוועדה, מדוע שראשי הבנקים וחברות הביטוח ינהגו אחרת?

ראשי הבנקים זומנו להתייצב בוועדה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר. לסוף אוקטובר זומנו מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו והיו"ר עודד ערן. אחריהם זומנו מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח והיו"ר דוד ברודט. חברת הוועדה ח"כ איילת נחמיאס־ורבין מהמחנה הציוני העריכה אתמול ש"פינטו יבוא לוועדה" ו"שאף אחד מראשי הבנקים לא יעז לעשות את מה שעשתה סלינגר".

הבנקים אכן מתכוננים לוועדה. הלוביסטים שלהם מתרוצצים במשכן, ובשנה שחלפה מאז הקמתה הם הוציאו כבר 10 מיליון שקל על חוות דעת ועל הכנות לקראת הדיונים עם עורכי דין ומומחים מהתחום הפיננסי. אבל מה מבטיח לחברי הוועדה שגם אם הבנקאים יבואו הם לא יגלגלו עיניים לשמים ויסרבו למסור מידע בנימוק של חיסיון בנקאי? הרי לוועדה אין סמכות לכפות עליהם למסור נתונים.

כבל עצמו משוכנע שהוועדה רק תצא מחוזקת מהאקט של סלינגר. כפי שאמר ל"כלכליסט", לדעתו המעשה שלה רק יוביל לכך שהח"כים יחוקקו חוק שיחייב את המוזמנים להתייצב בפניהם ולמסור מסמכים — דבר שלו הם אינם מחויבים כיום, משום שמדובר בוועדת חקירה פרלמנטרית ולא בוועדת חקירה ממלכתית. למעשה, בתום הדיון קיימו חברי הוועדה התייעצות שבמהלכה הועלו הצעות לחוקק חוק שיגביר את הסמכויות של הוועדה, וכבל הודיע שבכוונתו להגיש הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אולם הדרך לשם אינה פשוטה וכוללת פנייה לוועדה לביקורת המדינה או לממשלה. ככל הנראה, לא יהיה מספיק זמן לבצע זאת במהלך מושב החורף של הכנסת.

איום נוסף על פעילותה של הוועדה הוא הקדמת הבחירות הצפויה לכנסת ה־21. ההערכות במערכת הפוליטית הן שבתחילת נובמבר, מעט לאחר פתיחת מושב החורף, הכנסת תתפזר, ככל הנראה על רקע המשבר סביב חוק הגיוס או חוק הפונדקאות. אתמול כבל מיהר להבהיר שמבחינתו הקדמת הבחירות לא תשנה דבר: "זה לא יקרה מהרגע להרגע, ובחודש הראשון של מושב החורף נקיים מרתון של עשרה דיונים לפחות, כך שנצליח לסיים את כל התהליכים".