גרטֶה וסטאגר אוהבת לסרוג. גם בבית, גם בעבודה, בפגישות. היא יושבת עם הצוות שלה, ועם מסרגות. במיוחד, אגב, היא אוהבת לסרוג בובות של פילים. ב־2014, כשמונתה לנציבת התחרותיות של האיחוד האירופי, ועזבה את תפקידה כשרת הכלכלה של דנמרק, היא השאירה לשר שהחליף אותה בובת פיל מעשה ידיה, עם הקדשה אישית: "סרגתי לך חבר. פילים הם חיות חברתיות ונבונות. הם חיים בקהילות, ואני חייבת להגיד את זה — הם חיים בחברות מטריארכליות. הם לא נוטרים טינה, אבל הם זוכרים היטב".
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
גם וסטאגר (Margrethe Vestager) זוכרת היטב. היא נחשבת אחד המוחות הפוליטיים החדים והנחושים באיחוד האירופי, כוכבת עולה בפוליטיקה של היבשת ומועמדת לתפקיד הבכיר ביותר, זה של נשיאת נציבות האיחוד. לא בטוח שוסטאגר לא נוטרת טינה; כשנהפכה לנציבת התחרותיות החליפה את הגישה הסלחנית והפשרנית של קודמיה במרדף עיקש, נשכני, שמטלטל מגוון תעשיות, ובראשן את עולם הטכנולוגיה. בשבוע שעבר היא הדהימה את העולם כשקנסה את גוגל ב־4.34 מיליארד יורו (כ־5.1 מיליארד דולר), סכום חסר תקדים, שהצטרף לקנס קודם של כ־2.4 מיליארד יורו. וזה כנראה לא הסוף. בעוד בעבר הנציבות פעלה להסדיר מחלוקות עם תאגידים באמצעות הסכמי פשרה, וסטאגר פונה לקנסות ונחשבת "אימת עמק הסיליקון". "היא מנתצת הקרטלים היעילה ביותר בתקופה הנוכחית", הגדיר אותה קולגה.
עם זאת, מבקריה טוענים שהקנסות האלה נועדו רק לייצר כותרות ולהגביר את הכוח הפוליטי של וסטאגר, ולא תהיה להם השפעה אמיתית על התחרות. גם אם אכן יתברר כך, אין ספק שוסטאגר מאתגרת את הפוליטיקה האירופית הנוכחית, והדרך שעשתה, מראשית הקריירה עד הטלת הקנסות האחרונים, היא מודל מנהיגות אלטרנטיבי ומעורר מחשבה.
וסטאגר (50) גדלה בכפר בדנמרק, בת לשני כמרים לותרנים. "זה היה בית פתוח מאוד, לא היו להורים שלי שעות קבלה", סיפרה בעבר, "הדלת שלהם תמיד היתה פתוחה, תמיד. מילולית. אני גם מהחלק המערבי ביותר (של דנמרק), שהוא שטוח לגמרי. זה הנוף היפה ביותר, כי יש שמים מדהימים. האופק הוא הרחב ביותר, ואפשר ללכת לאן שרוצים. הפתיחות הזאת היא משהו שמאוד נהניתי ממנו".
וסטאגר חושפת דיוקן שלה, בינואר. פועלת לא רק נגד חברות הטכנולוגיה אלא גם נגד תאגידי ענק בכלל צילום: איי אף פי את האזור עזבה כשיצאה ללימודים, ובמקביל השתלבה בשירות הציבורי. היא החלה את הקריירה כמתמחה בפרלמנט האיחוד האירופי, ולאחר שסיימה תואר שני בכלכלה באוניברסיטת קופנהגן מונתה למנהלת אגף במשרד האוצר. חמש שנים אחר כך, בגיל 30, היא כבר היתה שרת החינוך של דנמרק. הזינוק המטאורי שלה לא נגמר כאן: ב־2001 נבחרה לפרלמנט מטעם המפלגה הסוציאל־ליברלית (שסבא־רבא שלה היה אחד ממייסדיה), וב־2007 כבר עמדה בראש המפלגה. אבל אז גם התרחשה העצירה הגדולה הראשונה בקריירה הדוהרת שלה. בבחירות באותה שנה המפלגה איבדה חצי מהמושבים שלה בפרלמנט, ווסטאגר ספגה ביקורות רחבות על הנהגתה, בטענה שהיא צעירה מדי וגם משעממת מדי. בבחירות הבאות, ב־2011, המפלגה כבר התאוששה, והצטרפה לקואליציה משולשת שהובילה ראשת הממשלה הלה תורנינג שמידט מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית. וסטאגר מונתה לשרת הכלכלה ושרת הפנים ולמשנה לראשת הממשלה.
התפקידים האלה אפשרו לה לבוא לידי ביטוי כפוליטיקאית קשוחה שלא חוששת מדעת הקהל, והיא נתפסה כדמות החזקה ביותר במדינה. בין השאר הוציאה אז לפועל תוכנית לייצוב כלכלי, שכללה שורה של קיצוצים לא פופולריים, בקצבאות לפנסיונרים ובדמי אבטלה, צעדים שגרמו לתורנינג שמידט להפר את הבטחות הקמפיין שלה. הדומיננטיות של וסטאגר הובילה לכך שיוצרי סדרת הטלוויזיה "Borgen", מעין גרסה דנית ל"הבית הלבן" האמריקאית, ביססו עליה את הדמות הראשית בסדרה — פוליטיקאית זוטרה שנגד כל הסיכויים נהפכת לראשת ממשלה. השחקנית שגילמה אותה אפילו התלוותה אליה, כחלק מההכנות לתפקיד.
מהלכי הקיצוץ שהובילה יצרו לוסטאגר לא מעט אויבים, כולל קבוצה שמייצגת מובטלים שכאקט מחאה העניקה לה פסל של אצבע משולשת. הפסל עדיין אצלה, וכעת הוא ניצב במשרדה בנציבות האירופית בבריסל. "זו תזכורת לכך שאפשר לטעות, ושלאנשים יש דעה שונה, שזה חלק מהאופן שבו את מבינה את עצמך", הסבירה וסטאגר ל"הניו יורק טיימס".
וסטאגר רוכבת בדרך אל מלכת דנמרק. מחזיקה במשרד פסל של אצבע משולשת כ"תזכורת לכך שאפשר לטעות" צילום: אי פי איי
אחת התמונות המפורסמות של וסטאגר צולמה ב־2011, בדרכה לארמון המלוכה, לאירוע שבו הוצגה הממשלה החדשה בפני המלכה מגרטה השנייה. וסטאגר רכבה לפגישה על אופניים שחורים עם סל קש גדול, לבושה בחצאית כחולה וגרביונים כחולים ונועלת נעליים אדומות, מובילה עוד כמה שרים חדשים שרכבו אחריה. לא מעט אזרחים ליוו אותם, עמדו בצדי הדרך, מחאו כפיים ונופפו בדגלי דנמרק, ווסטאגר רכבה ביניהם, בחיוך גדול. יש איזו רוח כמו־היפית שנושבת מהתמונה, כמו גם מההצהרות של וסטאגר על כך שתפקיד הרגולטורים הוא "לא להרגיש נוח עם האינטרסים המיוחדים של חברות מסחריות, אלא לגלות אומץ להגן על האינטרס הציבורי".
כשמונתה לרגולטורית של האיחוד, היא היתה פוליטיקאית שמוכרת רק בדנמרק וקיבלה ג'וב אפרורי למדי. אבל בתוך פחות מחמש שנים וסטאגר, שנשואה למורה בתיכון ואם לשלוש בנות, בנתה את עצמה כמי שמנסה לאלף את ענקיות הטכנולוגיה באמצעות קרבות אימתנים נגד גוגל, אפל ואמזון. האם היא עושה זאת כדי להגן על האינטרס הציבורי, או משיקולים פוליטיים קרים? השנים שלה בתפקיד עוד לא לגמרי סיפקו לכך תשובה חד־משמעית.
את החקירה הראשונה שהובילה נגד גוגל היא בכלל ירשה מקודמה בתפקיד, שגרר אותה במשך לא פחות מחמש שנים. גוגל הואשמה בה שניצלה את מעמדה בתחום מנועי החיפוש כדי לפגוע בשירותים מתחרים, וביוני שעבר וסטאגר הטילה עליה קנס של 2.42 מיליארד יורו — הגדול ביותר שהטיל האיחוד על חברה אחת עד אותו יום. בדרך היא פתחה עוד שתי חקירות נגד גוגל: אחת עסקה בחשד שהחברה ניצלה לרעה את מעמדה באנדרואיד, בכך שהכריחה יצרניות שעובדות עם מערכת ההפעלה הזאת להתקין יישומים שלה ולהפוך את מנוע החיפוש שלה לברירת המחדל כתנאי לגישה לחנות האפליקציות גוגל פליי. לתפיסת האיחוד, מדובר בהתנהלות שמציבה בפני חברות כגון סמסונג ו־LG ברירה אנטי־תחרותית מובהקת, שהרי הן צריכות לספק למשתמשים גישה לחנות אפליקציות. כמו כן נחקרו תשלומים של גוגל ליצרניות ולספקיות סלולר בתמורה להתקנה בלעדית של שירות החיפוש של החברה על מכשירים, וחוזים שאסרו על יצרניות למכור טלפונים שמריצים גרסאות לא רשמיות של אנדרואיד. החקירה הזאת הלכה מהר יותר, כשלוש שנים, ובשבוע שעבר הובילה לאותו קנס של 4.34 מיליארד יורו.
החקירה השלישית עוסקת בחשד לניצול לרעה של מעמדה של גוגל בתחום הפרסום המקוון. היא עתידה להסתיים בחודשים הקרובים, וגם בה גוגל תספוג כנראה קנס אדיר.
ענקית טכנולוגיה אחרת, יצרנית השבבים קוואלקום, ספגה בינואר האחרון קנס צנוע יחסית, 997 מיליון יורו, בגין ניצול לרעה של מעמדה בתחום שבבי האינטרנט הסלולרי בדור הרביעי. לפני שנה היתה זאת פייסבוק שספגה קנס (110 מיליון יורו), לאחר שהטעתה את הרשויות בנוגע לעסקה לרכישת ווטסאפ.
במקביל עורכת וסטאגר חקירות נרחבות של תרגילי המס שמפעילות באירופה חברות ענק, ובראשן אפל, אמזון, פיאט וסטארבקס. החקירה נגד אפל היא הבולטת ביותר, והיא הסתיימה בהחלטה חסרת תקדים שמחייבת את החברה להשיב לאירלנד מס של 13 מיליארד יורו. אפל אפילו התחילה לשלם את הסכום המדובר, אם כי בינתיים הכסף הועבר לחשבון צד ג', שם יוחזק עד להשלמת תהליך הערעור על הפסיקה, שאפל ואירלנד מתנגדות לה. החקירה נגד תרגילי המס של אמזון הסתיימה באוקטובר עם החלטה על החזר קטן בהרבה, 250 מיליון יורו שהחברה צריכה להעביר ללוקסמבורג, וגם הפעם ההחלטה נתונה לערעור.
וסטאגר לא תוקפת רק את חברות הטכנולוגיה. לפני שנתיים היא הטילה קנס משותף של 2.93 מיליארד יורו על שורה של יצרניות רכב שיצרו קרטל לשליטה במחירי משאיות, ובשנה שעברה קבוצה של יצרניות זגוגיות לרכב ספגה קנס של 1.35 מיליארד יורו. חקירה מורכבת נגד ענקית הגז הרוסית גזפרום הסתיימה במאי, כשהחברה הסכימה לסדרה של צעדים שיסייעו למעבר חופשי של גז במרכז אירופה ובמזרחה.
אפקט ממשי או רק ניסיון לצבור הון פוליטי?
השאלה היא מה ייצא מכל זה. האיחוד האירופי עוד לא גבה בפועל אף אחד מקנסות העתק שוסטאגר הטילה. התאגידים יצאו למלחמת חורמה משפטית ומרופדת היטב, וכל הדיונים והערעורים יימשכו עוד שנים, משא כבד שהנציבות תצטרך להתמודד איתו הרבה אחרי שוסטאגר תמשיך הלאה, עטורת תהילה על מה שבזכות הכותרות הדרמטיות בעיתונים נתפס כמלחמה למען הצרכנים. זו הטענה המרכזית של מבקרי של וסטאגר: קנסות זוכים לכותרות, אבל משאירים את הסוגיות פתוחות, להבדיל מהסכמי פשרה שסוגרים אותן. התחושה שוסטאגר נמנעת מפשרות אפקטיביות קיבלה השבוע חיזוק, כשהיא עצמה סיפרה שלפני שנה גוגל ביקשה לנסות להגיע להסדר טיעון בפרשת אנדרואיד כדי להימנע מקנס עתק, אך הנציבות דחתה את הבקשה וסירבה להתחיל אפילו במגעים. "כשחברה רוצה להגיע להסדר היא צריכה לבקש זאת מיד אחרי קבלת התלונה הראשונית", הסבירה לבלומברג. "זה לא קרה, וכך הגענו לנתיב שבו אנו נמצאים עכשיו. אז מובן שאין הפתעות".
הסדר טיעון היה יכול לאפשר לנציבות לגרום לגוגל לוותר על התנאים המגבילים שהיא מציבה ליצרניות אנדרואיד כבר עכשיו, וגם לכלול קנס כלשהו (בסכום קטן הרבה יותר). במקום זאת וסטאגר הלכה על מאבק ממושך, מתיש ויקר, שייתכן שבסיומו, מתישהו בעשור הבא, השינויים שמבקשת הנציבות לעשות באנדרואיד כבר לא יהיו רלבנטיים לשוק. כך שוסטאגר בחרה במסלול שיביא לה תהילה מיידית במקום לנסות לבדוק אפשרות שהיתה מספקת ערך אמיתי לצרכן בטווח מיידי. אם המטרה שלה היתה אכן הגנה על צרכנים, היא טעתה; אם היא פועלת ממניעים פוליטיים, זו החלטה מבריקה: התקשורת העולמית העניקה לה בימים האחרונים סיקור רחב ונלהב, שחיזק את התדמית שלה כלוחמת בענקים. לפוליטיקאית חדורת מוטיבציה כמו וסטאגר, מדובר בלא פחות מניצחון מהדהד.
