7 השנים הטובות נגמרו: עליות המחירים מרימות את הראש

דרמות גדולות מתרחשות באופנים רבים. לעיתים הן מתפוצצות בהפתעה גמורה באמצעות אירוע גדול ממדים, ולעיתים הן מתחבאות בין השורות ומאחורי עניינים טכניים לכאורה.

זה בדיוק המצב במדד המחירים לצרכן שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ביוני 2018 עלה המדד ב־0.1% בהשוואה לחודש שלפניו, בהתאם לציפיות החזאים. על פניו, לא מדובר בנתון דרמטי שאמור לזעזע את אמות הסיפים, אך מאחוריו מסתתרת דרמה עצומה — שובה של האינפלציה. לאחר 50 חודשים רצופים האינפלציה נכנסה ליעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה: עלייה של 1%—3% במדד המחירים לצרכן ב־12 החודשים האחרונים. בעקבות פרסום המדד אתמול, האינפלציה הגיעה ל־1.3% בתקופה הזו.

האירוע הטכני שמסביר את המאורע ההיסטורי פשוט: חודש יוני נכנס לחישוב של האינפלציה ודחק את חודש יוני 2017, שבו המדד ירד בשיעור היסטורי של 0.7%. השינוי הטכני הזה הוביל לכך שהאינפלציה עלתה ב־0.8%. את המדד השלילי של יוני 2017 היו מי שייחסו לפעולותיו של שר האוצר משה כחלון, שחרת על דגלו את המאבק ביוקר המחיה. לכן המדד של אתמול הוא בגדר חדשות רעות לכחלון, משום שמאחוריו מסתתר אירוע עמוק הרבה יותר — שובה של עליית המחירים הכוללת והמתמשכת במשק, שבע שנים לאחר המחאה החברתית על יוקר המחיה של 2011.

מחירי המזון והדיור הובילו את העליות

הלמ"ס: הצמיחה ברבעון הראשון של השנה - 4.7% זה האומדן השלישי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. באומדן האחרון דובר על 4.5% ובאומדן קודם על 4.2%. מדובר בשיעור צמיחה גבוה למשק מערבי אדריאן פילוט, 4 תגובות לכתבה המלאה 

צלילה לתוך סעיפי המדד השונים מספרת כמעט את הסיפור כולו: עליית המחירים מתרחשת כמעט בכל התחומים — מזון, דיור ותחבורה ותקשורת.

כך, למשל, מחירי הירקות והפירות עלו בכ־2% בהשוואה ליולי, בהובלת הירקות הטריים, וביותר מ־8% ב־12 החודשים האחרונים, כלומר בהשוואה ליוני 2017. גם מחירי המזון, ללא ירקות ופירות — סעיף המהווה 14% מהמדד כולו — עלו. ביוני עלו מחירי המזון ב־0.5% ובמהלך 12 החודשים האחרונים הם עלו ב־0.4%. בין המוצרים שהתייקרו בעד 3% ביוני ניתן למנות מוצרים בסיסיים רבים כמו קמח, לחם וחלב. מוצרי בצק וגבינה עלו בשיעור חד יותר של 3.2% ו־4.2% בהתאמה ביוני. כתוצאה מכך, גם מחירי הארוחות במקומות העבודה ובמסעדות ובבתי קפה עלו בשיעור של עד 3%.

אך מזון אינו חזות הכל. גם הסעיף המרכזי במדד — סעיף הדיור, שמשפיע בצורה עמוקה על הכיס של כל אחד במדינה ושמהווה 25% מהמדד כולו — עלה, חרף מאמציו של כחלון ותוכנית הדגל שלו, מחיר למשתכן. ביוני עלה סעיף הדיור ב־0.5%, ובשנה האחרונה הוא עלה בכמעט 3%. חשוב לומר שסעיף הדיור במדד אינו כולל את מחירי הנכסים עצמם, אך הוא כן כולל את עלות שכר הדירה שמשקף במידת קורלציה גבוהה למדי את רמת מחירי הדיור. בנוסף, בתוך הסעיף הזה מסתתרות עליות מחירים של שירותים נוספים הקשורים לדיור, כמו ביטוח דירה ותשלום לעורכי דין שעורכים חוזים לשכירת דירות.

על כך יש להוסיף את סעיף תחזוקת הדירה, שמהווה 10% מהדד, שעלה ביוני ב־0.1% וב־0.9% בשנה האחרונה. בתוך הסעיף הזה כלולות עליות מחירים של הגז הביתי, הנפט והסולר לחימום הבית, וכן מחירי השיפוצים והתיקונים בבית.

גם ההוצאות של הציבור על תחבורה ותקשורת הפכו לגבוהות יותר. סעיף זה, שמהווה 20% מהמדד ושמשקלו שני רק לסעיף הדיור, עלה ב־0.6% ביוני וב־2.5% בשנה האחרונה. כשבוחנים את כלל המרכיבים של סעיף זה, ניתן לראות כי המרכיבים הקשורים לתקשורת, כמו טלפון, אינטרנט וכבלים, דווקא ירדו בעד 3% בעוד המרכיבים הקשורים לתחבורה, כמו נסיעות לחו"ל ואחזקת רכב פרטי, התייקרו בשיעור דומה.

הסעיף שבו כלולים חינוך, תרבות ופנאי אמנם ירד ביוני ב־0.3%, אך בהשוואה ליוני 2017 הוא דווקא עלה ב־0.2%. כשבוחנים את מרכיבי סעיף זה ניתן לראות כי מחיריהם של חינוך אקדמי, עיתונים ועריכת מסיבות עלו בשיעור של עד 3%.

הסעיפים שירדו ביוני — ריהוט וציוד לבית (0.5%), הלבשה והנעלה (6.4%) ושונות (0.8%) — ירדו גם במהלך השנה האחרונה. סעיף ההלבשה וההנעלה מהווה אמנם רק 4% מהמדד, אך הוא מסתמן כבעל פוטנציאל להיות בלם האינפלציה. ייתכן שזו הסיבה לכך שכחלון מתנגד לביטול הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מיובאים מחו"ל בהיקף של עד 75 דולר, חרף דרישת הקמעונאים — מהלך שעלול להזניק את המחירים גם בסעיף הזה.

מימין: שר האוצר משה כחלון ורה"מ בנימין נתניהו. יוקר המחיה שב לעלות? צילום: אלכס קולמויסקי

במשרד האוצר עוקבים בדאגה אחר המדד

שר האוצר עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות האלו. רק לפני חודש, בשעת ערב מאוחרת של יום חמישי, שיגר כחלון הודעה שלפיה "שר האוצר ובכירי משרדו קיימו ישיבה בנושא יוקר המחיה בישראל. בתום הישיבה הוחלט כי במטרה למנוע את שינוי מגמת ירידת המחירים שחלה בשנים האחרונות, משרד האוצר יבחן כל מוצר ומוצר שלגביו קיים חשש לעליית מחירים ויפעל בכל הכלים שעומדים לרשותו".

עדויות שהגיעו לאחר הישיבה, כמו גם זהות המשתתפים בה, העידו על כך שבמידה רבה דובר בפגישת סרק שנועדה לספק מענה תקשורתי בעיקר לכותרות השליליות שבישרו על עליות מחירים שצפויות במוצרי מזון בסיסיים ובסל הצריכה של הישראלי הממוצע.