חקר ביצועים: השבוע של פלוג, מיי וחוק הלאום

הנגידה מתחילה לסכם

פלוג - הבא כבר ישתוק

קרנית פלוג היתה הנגידה האשה הראשונה, ויכול בהחלט להיות שהיא תהיה הלא־יסמנית האחרונה. לפלוג היתה אג'נדה ברורה, מבוססת ניסיון, מחקרים וידע מעמיק, והיא השמיעה אותה שוב ושוב, באוזני הקברניטים ומעל כל במה אפשרית. הם לא הקשיבו, גם לא שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון, שהתהדרו בפאסון "חברתי". להבא נראה שבממשלה לא יסתכנו עם נגיד שיש לו מה להגיד. ראינו את המגמה הזאת במינויים הכלכליים האחרונים, הפוליטיים, של מיישרי קו — רוני חזקיהו, ערן יעקב, ינקי קווינט, ענת גואטה — ומתעורר חשש שנראה אותה תכף גם בבנק ישראל. וכשהשלטון מסלק כל אדם בעל דעה עצמאית ומעקר כל אפשרות לדיון ציבורי פורה, מורכב, עשיר, לגמרי ברור מי מפסיד.

גלית חמי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג צילום: בלומברג

האיום קרוב מתמיד

רעידות אדמה - אזעקה לבילסקי

שלושה חודשים אחרי שנכנס לתפקידו כיו"ר מטה הדיור ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, זאב בילסקי קיבל השבוע את המשימה החשובה ביותר שלו, עם בוא סדרה של רעידות אדמה. כבר לפחות עשור שהמערכת כולה יודעת ש"תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה" (תמ"א 38) אולי מעשירה את בעלי הדירות במרכז, אבל חסרת כדאיות כלכלית בערי הפריפריה, אלה ששוכנות לאורך השבר הסורי־אפריקאי. כולם יודעים, וכלום לא נעשה. וזו המטלה הגדולה של בילסקי: להתחיל להתמודד עם האיום הממשי הזה, ליזום עם משרדי השיכון והאוצר תוכנית מסיבית לחיזוק המבנים באזורים שבהם הסיכון גדול יותר, ולהתפלל שלא איחר את המועד. כי כשרעידות האדמה יתחילו לגבות חיי אדם, בקריית שמונה או בטבריה או בבית שאן, הכישלון יהיה רשום גם על שמו.

נמרוד בוסו

מנכ"ל חדש לכלל ביטוח

נוה - התנאים לא השתנו

השבוע חשפנו ב"כלכליסט" את המכתב ששלח איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח היוצא, להנהלת ודירקטוריון החברה, ובו הוא מתאר תנאים בלתי אפשריים לעבודה — כלל עומדת למכירה כבר שנים, נמצאת תחת נאמן, בעלת "מבנה בעלות מורכב וייחודי". בחודשים האחרונים התנאים האלה הובילו להתפטרות המנכ"ל בעקבות ביקורת של הדירקטוריון, התנגחויות בין היו"ר לנאמן ופיאסקו מתמשך סביב מינוי מחליף, ואפילו משנה למנכ"ל שהתפטר כבר לפני תשעה חודשים אבל המשיך להגיע לעבודה. יורם נוה, המנכ"ל החדש שנכנס השבוע למשרד, צריך לעשות סוף לכל הבלגן הזה, אבל התנאים שתיאר קודמו נותרו בעינם, מה שיקשה על שינוי של ממש. וכשמביאים בחשבון שחצי מבעלי המניות של כלל הם הציבור ושהיא מנהלת עשרות מיליארדי שקלים שלנו, הביזיון הזה מקומם במיוחד.

רחלי בינדמן

יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח צילום: כלל ביטוח

סעיף של אפליה ישירה

חוק הלאום - כבר לא מלבינים

הסעיף הבעייתי ביותר בחוק הלאום, זה שמשך אליו השבוע את כל האש, הוא זה שמאפשר ליישוב קהילתי לדחות מועמדים כדי לקיים את צביונו הנפרד ("המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת"). בחוק ועדות קבלה שקדם לו, הדחייה נארזה תחת הכסות המנומסת של "פגיעה במרקם היישוב". בחוק הנוכחי הגזענות עוד פחות מולבנת, מה שחושף את האפליה לעיני כל, מנשיא המדינה עד היועצים המשפטיים המתריעים מפני הסעיף הזה. כי אם כבר גזענות, אז לפחות שתהיה חכמה: "חוסר התאמה", "פגיעה בצביון", "הפרעה למרקם". כמו פעם.

משה גורלי

החוק נגד סיגריות הוקפא

לוין - במערה

ועדת השרים לחקיקה היא החור השחור של הדמוקרטיה הישראלית. מערה שאליה נכנס, פעם בשבוע, הכוהן הגדול של החקיקה — ראשי הוועדה איילת שקד או יריב לוין — ובידו מטוטלת שמשרה עלינו את השדה של האפשרי. השר נכנס אליה לשעה קצרה, את סוד מחשבתו אינו חולק עם איש ואת פסיקותיו מוסר בקצרנות: עבר. נפל. נדחה. ואמרו אמן. רק יחידי סגולה יודעים להניע את המטוטלת שביד השר, אלה בני שבט לוביסט. השבוע, במכתב אחד, עצר משרד הרצוג פוקס נאמן, כנראה בסיוע חברת השדלנות פוליסי, את החוק שמגביל שיווק של סיגריות. הכנסת אמנם דנה בחוק במשך ארבע שעות, אך המכתב הזהיר שהוא יגביל הקרנת סרטים שבהם אנשים מעשנים, ולוין אשר על המטוטלת מיהר לעצור אותו, ולעזאזל הבריאות. ככה זה, החלטות שמתקבלות במערה נדונות להיות עטורות צללים אפלים.

אורי תובל

מימין יריב לוין ואיילת שקד צילום: נמרוד גליקמן, יאיר שגיא

עוד אפליקציה פרוצה

פרטיות ברשת - אחריות אישית

פעם בכמה זמן נחשפת פרצת פרטיות גדולה — למשל פרשת קיימברידג' אנליטיקה — והעולם סוער. אבל מרבית פרצות הפרטיות כמעט לא זוכות לתשומת לב, ורובן עלולות להיות חמורות יותר מאלה שמגיעות לכותרות. השבוע, למשל, פורסם שכשל אבטחתי באפליקציית הכושר Polar חשף את הזהות והכתובת של אנשי צבא ועובדים במתקנים ביטחוניים רגישים בכל העולם. להאשים את החברה שאחראית למוצר הפרוץ, זה לא מספיק; המשתמשים לא יכולים להמשיך להתנער מהחלק שלהם בעניין. אנחנו עושים שימוש באינספור שירותים שמופעלים בידי גורמים שונים, והציפייה שכולם יגנו על הפרטיות שלנו, ויצליחו בכך תמיד, היא לא ריאלית, ולכן היא לא רק תמימה, היא חסרת אחריות. זה המידע שלנו, וזה התפקיד שלנו להחליט אם אנחנו משתפים אותו, ועם מי.

עומר כביר

שרי בריטניה מתפטרים

מיי - מחיר המנהיגות

שלושה שרים בריטים התפטרו השבוע במחאה על העמדה הפשרנית לדעתם של הממשלה במשא ומתן על הברקזיט. הבכיר שבהם, שר החוץ בוריס ג'ונסון, טען שהאסטרטגיה של ראש הממשלה תרזה מיי תקנה לבריטניה "מעמד של קולוניה אירופית", להבדיל מהגישה של "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", שאותה ניסח מיד אחרי משאל העם. שנתיים חלפו מאז, שבהן מיי גררה רגליים עד שנאלצה כעת להכיר במציאות ולהסביר לאזרחים שהם יצטרכו לאכול את העוגה שהם אפו, ושום דבר לא יישאר שלם; הבחירה היא רק בין גרוע לגרוע יותר. היא משלמת על זה, ועוד תמשיך לשלם, מחיר פוליטי כבד. ככה זה עם מנהיגות אמיצה, כזאת שמכירה במציאות קשה — היא הרבה פחות פופולרית מססמאות ונרטיבים חלופיים.

רן אברמסון

תרזה מיי ראש ממשלת בריטניה צילום: רויטרס

יש מועמד לעליון האמריקאי

קוואנו - תקדים?

ברט קוואנו, המועמד של נשיא ארצות הברית לבית המשפט העליון, עשוי להביא למוסד רוח חדשה: בית המשפט נוטה להסתמך על החוקה, החוק ותקדימים, כלומר ללכת בתלם, כשמדי פעם נרשמות החלטות פורצות דרך, משנות סדרי עולם בכל הנוגע לזכויות אדם — בידי שופטים ליברלים. קוואנו, לעומת זאת, הוא שופט שמרן, והימין האמריקאי מצפה ממנו להראות שגם הצד הזה של המפה יכול להשתמש בעליון כדי לבצע שינוי מדיניות גורף. קוואנו נשלח לזירה עם משימות משמעותיות: להפוך שתי פסיקות קודמות, זו שהתירה הפלות (רו נגד ווייד) וזו שהתירה נישואים בין בני אותו מין. אם קוואנו יתברר כרק עוד שופט שמרן שמסתמך על הקיים, החרדה הדמוקרטית הנוכחית כנראה מוגזמת; אבל אם יתברר שהוא רוצה לפרוץ דרך כמי שמוחק פריצות דרך של אחרים, זה בהחלט יהיה תקדים.

הגר רבט