אשראי מסוכן: המתיחות בין החברות עולה מדרגה
על רקע הפרידה המתקרבת, המתיחות בין הבנקים לאומי והפועלים לחברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט מתעצמת
המתיחות בין הנהלות חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים — לאומי קארד וישראכרט — מול בעליהן, בנק לאומי ובנק הפועלים בהתאמה, מתחממת. בזמן ששורה של גופים מתחילים להביע עניין ברכישת חברות כרטיסי האשראי, ההנהלות שלהן נמצאות בפלונטר מורכב.
- ישראכרט לרוכשים: או אנחנו או לאומי קארד
- ישראכרט ולאומי קארד יורשו ללוות סכום כפול בבורסה
- נקמתה של סלינגר: תובעת לפקח על ישראכרט ולאומי קארד
מנכ"ל לאומי קארד רון פאינרו ומנכ"ל ישראכרט רון וקסלר נדרשים להציג את "הכלה" למתעניינים, ובתוך כך גם את התוכנית האסטרטגית שלהם ליום שאחרי הפרידה מהבנקים, תוך שהבנקים עדיין שולטים בחברות שלפרידה מהן הם כבר נערכים בשלל מישורים. הסיטואציה הזו מייצרת כמה קונפליקטים ומתיחויות.
פרצות רבות בחומות
כך, למשל, השבוע חשף "כלכליסט" כי הבנקים מתכננים להשתמש באפליקציות התשלום שלהם (פפר פיי של לאומי וביט של הפועלים) כדי להתחרות בחברות כרטיסי האשראי בתחום הסליקה לאחר שימכרו אותן, וזאת באמצעות החלפת כרטיס החיוב הפלסטיקי בתשלום באמצעות אפליקציות.
למעשה, הבנקים מנצלים פרצה בחוק להגברת התחרות בבנקים שאוסר עליהם להתחרות בחברות כרטיסי האשראי בתחום הסליקה אך ורק דרך שימוש בכרטיסי חיוב.
על פניו, חברות כרטיסי האשראי יכלו להילחם בפרצה, לשכור לוביסטים וללחוץ על פוליטיקאים, אך הן ממלאות את פיהן מים משום שבעלי הבית הם עדיין הבנקים. למעשה, בסביבת חברות כרטיסי האשראי חוששים מכל התבטאות כנגד הבנקים, או מקידום אג'נדות שעשויות להיתפס ככאלו שמזיקות לבנקים, כדי לא לספוג נזיפה מצד הנהלות הבנקים.
בנוסף, חברות כרטיסי האשראי לא יכולות לגבש תוכנית פעולה אופרטיבית נוכח תוכנית הבנקים שנחשפה, משום שבעלי הבית הנוכחיים — הבנקים — יכולים למנוע מהן להשקיע בפיתוח אפליקציות מתחרות. חברות כרטיסי האשראי יוכלו להתחיל בפיתוח אפליקציות שיתחרו בפפר פיי וביט כשיהיו להן בעלי בית חדשים, אך ייתכן שאז זה יהיה מאוחר מדי והשוק יישלט כבר על ידי לאומי והפועלים.
קונפליקט נוסף נוגע למבנה ההנהלה הנוכחי של חברות כרטיסי האשראי ולמידת השליטה והמידע שהבנקים מקבלים. בנובמבר 2016 דרש הפיקוח על הבנקים שלאומי והפועלים יחליפו את כל הדירקטוריון של לאומי קארד וישראכרט בדירקטורים שאינם קשורים אליהם, וזאת לקראת הפרידה. הבנקים טענו שמדובר בצעד חריף מדי, ובסופו של דבר בנק ישראל הגדיר דרישות מעט שונות — החל ממרץ אשתקד יו"ר חברת כרטיסי אשראי לא יהיה עובד בנק או נושא משרה בו, והדירקטורים מטעם הבנק לא יהיו חברי הנהלה או נושאי משרה בכירים בבנק. בנוסף, רוב הדירקטוריון יורכב מדירקטורים שאינם קשורים לבנק. אך בפועל, מדובר בהפרדה מלאכותית בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי שמאפשרת לבנק להמשיך לקבל גישה מלאה למתרחש במסדרונות חברת כרטיסי האשראי.
כך, למשל, בינואר 2017 מונה ירון בלוך ליו"ר לאומי קארד. בלוך מכהן גם כמנכ"ל החברה־הבת של לאומי, לאומי פרטנרס, שמובילה את הליך המכירה של לאומי קארד. בנוסף, בדירקטוריון יושבים שני מנהלי אגפים בלאומי — מוטי בן־מוחה ותומר כהן־שמאי. באותה התקופה מנהל הכספים של טבע לשעבר, איל דשא, מונה ליו"ר ישראכרט. דשא אמנם אינו עובד של הפועלים, אך הבנק הוא מי שמינה אותו ולכן בפועל אין הפרדה אמיתית בין ההנהלות.
הליך מכירת החברות במצב הנוכחי מייצר גם הוא סיטואציה מורכבת. מן הסתם, הבנקים הם שמובילים את מכירת החברות שעתידות להתחרות בהם לאחר המכירה. משום כך, לבנקים יש השפעה על זהות בעל הבית העתידי, והדבר מעלה את השאלה עד כמה ירצו בבנקים למצוא משקיעים אסטרטגיים בעלי כיסים עמוקים שיוכלו להפוך את חברות כרטיסי האשראי למתחרים משמעותיים, אולי אף לבנקים. ייתכן שבבנקים יעדיפו למצוא דווקא רוכשים חלשים לטובת הבטחת המשך שליטתם בתחום האשראי.
במקביל, ישנו סימן שאלה בנוגע ליכולת של הנהלות החברות לחשוף בפני הרוכשים הפוטנציאליים את התוכניות העתידיות שלהם, משום שכרגע הבנקים חשופים לכל המידע. הסיטואציה הזו מייצרת מצב שבו כל תוכניות ההתרחבות של חברות כרטיסי האשראי מושהות הלכה למעשה, משום שהחברות לא מעוניינות להשיק מוצרים חדשים, להניע מהלכים משמעותיים או להיכנס לתחומי פעילות נוספים כל זמן שנציגי הבנקים יושבים בדירקטוריונים וחשופים לכל הפרטים.
עד למכירה, לבנקים יש אפשרות לפגוע בחברות כרטיסי האשראי. מכיוון שהחברות הן עדיין חלק מהבנקים, אם האחרונים יחליטו להתייעל, למשל, הם יוכלו להתחיל את תהליך ההתייעלות — כלומר, פיטורי עובדים וצמצומי תקציבים — בראשונות, כך שרוכשי חברות כרטיסי האשראי יקבלו חברות מוחלשות.
עוד שנתיים וחצי מתוחות
לאומי והפועלים נדרשים להיפרד מלאומי קארד וישראכרט מכוח החוק להגברת התחרות בבנקים שנחקק בינואר 2017. לפי החוק, על הבנקים למכור את החברות עד תחילת 2020, אך עם עד לאותו מועד הם ינפיקו לפחות 25% מהמניות ויירדו לאחזקה של 40%, הם יוכלו להמשיך להחזיק בנתח שלהם בחברות עד תחילת 2021. במילים אחרות, הסיטואציה המתוחה שמתקיימת בין הנהלות הבנקים להנהלות חברות כרטיסי האשראי, עשויה להימשך עוד כשנתיים וחצי.