מועצת מטה בנימין הקימה במיליונים מבנים ותשתיות במאחזים בלתי חוקיים

המבקר קובע כי "יש לראות בחומרה את העובדה שהמועצה האזורית האמונה על שמירת החוק נוהגת שלא כדין". חמור מכך, "המועצה, במימון משרדי ממשלה, ממשיכה לבנות מבנים לא מורשים ופותחת תב"רים (תב"ר – תקציב בלתי רגיל, הכינוי לתקציבי פיתוח ברשויות המקומיות) חדשים גם אחרי שהמנהל האזרחי הוציא כנגדם צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה.

המבקר מצטט מסמך של משרד הפנים הקובע כי "עבירות הבנייה המבוצעות ע"י רשות מקומית מהוות זלזול ורמיסה של החוק ועלולות להתפרש ע"י התושב כמתן היתר לביצוע עבירות בנייה. כיצד תוכל רשות מקומית המבצעת בעצמה עבירות בנייה לדרוש מתושביה להקפיד על קיום הוראות החוק ולנקוט צעדים לאכיפתן"?

מאחז "אש קודש" ביו"ש צילום: סבסטיאן שיינר

לצורך הקמת יישוב חדש ביו"ש יש צורך בצו המפקד הצבאי, אישור הממשלה או שר הביטחון ואישור תוכנית מתאר. בלי אישורים אלה היישוב והבנייה בו אינם חוקיים. המבקר גילה כי המועצה הקימה מוסדות חינוך רבים ביישובים הבלתי מורשים בשנים 2012-2008.

במאחזים "עדי עד", קידה, "אש קודש" ו"אחיה" שבגוש שילה וביישוב טלמון הוציאה יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי בשנים 2015-1999 צווי הריסה ל-24 מבני ציבור. מסיור שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה במאחזים עולה שלמרות זאת המועצה מובילה בנייה ביישובים הבלתי מורשים ומממנת אותה. המבקר כותב כי "במעשיהָ אלה מכתיבה המועצה התנהגות שלילית, מתירה בנייה בלתי חוקית באיו"ש ואף מקדמת אותה".

פרשיות חמורות במיוחד הן אלה שעוסקות בהקמת טיילת ושביל אופניים במאחז טלמון בשווי משותף של קרוב לחמישה מיליון שקל בחלק מהמקרים על שטחים פרטיים. ביולי 2015 החלה המועצה בפרויקט הקמתטיילת בין הישובים טלמון ונריה בעלות של 1.25 מיליון שקל. הפרויקט כולל עמודי תאורה, שולחנות פיקניק ומתקני כושר. בספטמבר אותה שנה כבר הוציא המנהל האזרחי לפרויקט צו הריסה.זה לא הפריע למועצה ולמשרד החקלאות להחליט על הקצאת מיליון שקל בדצמבר אותה שנה ולמשרד הפנים להוסיף עוד רבע מיליון במרץ 2016. המועצה טוענת שמדובר במדרכה בטיחותית חיונית. אך המבקר קובע: "עמדתה אינה מתיישבת עם הממצאים", כיוון בפועל מדובר בטיילת תיירותית.

מאחז טלמון צילום: wikimedia

בפברואר 2016 החליטה מהמועצה להקצות 3.5 מיליון לסלילת שביל אופניים בטלמון, מתוכם 1.7 מיליון על ידי משרד התחבורה, 1.6 מיליון מקק"ל ו-200 אלף מהמועצה. משרד התחבורה העביר 1.4 מיליוןשלושה חודשים לפרויקט אחרי שהמנהל האזרחי הורה על עצירת העבודות. הקרן הקיימת החליטה להקציב את הכסף על סמך מצג שיקרי בחוזה שחתמה אתה מועצת מטה בנימיו לפיו המועצה היא בעלת הזכויות בקרקע שעליה יותקן שביל האופניים.

בשנת 2015 החליטה המועצה להקציב סכום של 2.25 מיליון שקל למגרשי ספורט ביניהם במאחז קידה, למרות שהוא מחוץ לתחום השיפוט של המועצה. כן, בנתה בקידה מעון וגני ילדים. משרד החינוך היה שותף במימון הבנייה הבלתי חוקית של המוסדות. כל זאת,למרות שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה בעבר צווי הריסה כנגד חמישה מבני ציבור בתחום המאחז קידה - ארבעה גני ילדים ומקווה.המבקר קובע ש"משרדי הממשלה ממשיכים להשקיע באופן ישיר בבנייה לא חוקית. עליהם להימנע מכך ולוודא טרם העברת כספים כי הבנייה נעשית כדין".

המועצה האזורית הקצתה מיליון שקל לשיפוץ כבישים במאחזים "אש קודש" ו"הראל". זאת, למרות שמאחז אש קודש נמצא בתחום המועצה האזורית שומרון. המבקר "רואה בחומרה פעולה זו". לדבריו, "כאשר הרשות הציבורית עצמה, שאמורה לאכוף את הדין, היא זו המפירה אותו ובונה במקומות שאין בעבורם תכנית בנייה, חמור הדבר שבעתיים".

המועצה האזורית מטה בנימין ענתה למבקר כי היא "עושה כל אשר לאֵל ידה כדי לקדם את ההתיישבות באיו"ש, אשר מבוססת על התפיסה של חזרה לשטחי מולדתו ההיסטוריים של העם היהודי". לטענת המועצה היא אינה יכולה להפקרי את תושביהויש פרויקטים שהיא "חייבת לבצע מכוח חובתה לספק שירותים מוניציפליים בסיסיים ומינימליים, כגון שירותי חינוך, ביטחון, רווחה, תרבות וניקיון". לטענתה היא מממנת רק מבנים ניידים שניתן לפנות, רק שירותים מוניציפליים מינימליים ורק על אדמות מבינה.

מהמועצה האזורית מטה בנימין נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר כולל ממצאי ביקורת שבהם לא מעט טעויות עובדתיות ומשפטיות מהותיות, הנובעות מאי היכרות או מתן פרשנות מוטעית להוראות הדין, או לחילופין, מוצגים באופן מגמתי שאינו תואם את העובדות בפועל. לא בכדי זוכה המועצה בפרס ניהול תקין מידי שנה".

לטענת המועצה, "בסוגיית היישובים הצעירים, בחר המבקר להתעלם מהעובדה שממשלת ישראל החלה הליך הסדרה של אותם יישובים המוזכרים בדו"ח. התקציבים שהעבירה המועצה לתושביה, היו על מנת לספק שירותים מוניציפליים אלמנטריים, אותם הם זכאים לקבל ככל אזרח".

סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין. ישראל גנץ, המתמודד על ראשות המועצה, מסר בתגובה ש״תפקידנו לדאוג לתושבי ויישובי בנימין, פיתוחם ושגשוגם ואני מתחייב שכך נמשיך לעשות ללא מורא ופחד". לדבריו, "תפקידה של הממשלה הוא להסדיר סוף סוף את ההתיישבות בבנימין ובכל יישובי יהודה ושומרון". הוא תוקף את מבקר המדינה באמירה ש"תפקידו של המבקר אינו לחרוג מסמכותו ולפגוע באמצעות ביקורת לא לגיטימית בזכותם של אלפי מתיישבים לחיות חיים נורמליים".

מתנועת שלום עכשיו נמסר בתגובה: "הגיע הזמן שמשרד הפנים ומשרדי הממשלה הרלבנטיים יפעילו את סמכותם ויעצרו את מפעל הבניה הבלתי חוקית בהתנחלויות. הגיע הזמן שהאחראים לשיטה הזאת יעמדו לדין ויידרשו לשלם את חובם לציבור. דומה שרק אם יידרשו העבריינים לשלם על מעשיהם ניתן יהיה לעצור את התופעה". בשלום עכשיו טוענים ש״מדובר בשיטה מאורגנת וארוכת שנים של מימון פרויקטים בלתי חוקיים בכספי ציבור, וקביעת עובדות בשטח עם השלכות מרחיקות לכת על מדינת ישראל בניגוד לחוק ולמינהל תקין".

עיריית פ"ת: הקצאת נכסים לעמותות וגורמים שונים בניגדו לפסיקה

תפקוד לקוי, הימנעות מנקיטת צעדים אפקטיביים, אוזלת יד ואף העלמת עין מכוונת והסכמה שבשתיקה, כך הגדיר מבקר המדינה, יוסף שפירא את התנהלותה של עיריית פתח תקווה בכל הנוגע להקצאת נכסי העירייה לשימוש של עמותות וגורמים שונים.

בדו"ח על הרשויות המקומיות מצא המבקר, כי התנהלות העירייה בכל הקשור להקצאות קרקע אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות שנקבעו בנוהל הקצאות ובפסיקה, "בהתנהלות העירייה יש משום זלזול במשאבי הציבור והזנחתם, עידוד להמשך הפרת החוק מצד העמותות, פגיעה בשוויון בין התושבים ברשות והנצחה אפשרית של מצבים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם צורכי התושבים", לשון הדוח.

הדו"ח הנוכחי של המבקר הוא למעשה דו"ח חוזר אשר נועד לבדוק כיצד תיקנה העירייה את הליקויים השונים שעלו בדו"ח הקודם לפני 6 שנים (בשנת 2010). ממצאי הבדיקה מלמדים, כי העירייה לא תיקנה את הליקויים שמבקר המדינה העיר עליהם בדו"ח הקודם. על פי הדו"ח הקודם, מתוך 266 נכסים ציבוריים שהיו בשימוש עמותות, הוסדרה הקצאתם של 32 (כ-12%) מהנכסים בלבד, 139 (כ-52%) נמצאו בהליך הסדרת הקצאה, ו-95 (כ-36%) לא החלו כל עיקר בהליך הקצאה. על פי נתוני אגף הנכסים במועד סיום ביקורת המעקב (נובמבר 2017), מתוך 283 נכסים עירוניים (מבנים או קרקעות) שהיו בשימוש עמותות והיו אמורים לעבור הליך הקצאה, רק 75 (כ-27%) הוסדרו במסגרת הליך הקצאה, 137 (כ-48%) נמצאו בהליך הסדרת הקצאה, ו-71 (כ-25%) לא החלו כל עיקר בהליך הקצאה. המשמעות היא שהעיריה כמעט ולא פעלה כדי לתקן את הליקויים שהתגלו, ואפשרה לעמותות להמשיך ולהשתמש בנכסים עירוניים לאורך שנים רבות ללא הסדרת השימוש על פי נוהל הקצאות.

איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה צילום: שאול גולן

החוק מאפשר לרשות מקומית להשכיר מקרקעין בפטור ממכרז לטובת: חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט. ואולם תקופת השכרה או תקופת שימוש העולה על חמש שנים טעונה החלטת המועצה ואישור שר הפנים. בספטמבר 2001 פרסם מנכ"ל משרד הפנים נוהל "הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית", הנוהל נועד לקדם מינהל תקין, שמירת עקרון השוויון, חיסכון, יעילות, שקיפות וטוהר המידות בתחום הקצאת קרקע ונקבעה בו למשל, הנחיה לרשות המקומית להכין תכנית אב לשטחי ציבור, למנות ועדה מיוחדת לענייני הקצאות, לאשר קריטריונים להקצאת קרקעות בתחומה ועוד. ההקצאה מוגבלת לתקופה של 25 שנים, ואפשר להאריכה בשתי תקופות נוספות - אורכה של כל אחת עד עשר שנים.

אלא שבפועל כאמור, העיריה לא התנהלה לפי הקריטריונים שנקבעו, כך למשל בוחן המבקר את הקצאות העיריה לטובת מוסדות דת. על פי טבלת סטטוס הקצאה, במועד סיום הביקורת רק 41 (31%) עמותות המפעילות מוסדות דת, לרבות בתי כנסת, בנכסים עירוניים סיימו את הליך ההקצאה כדין, ו-91 (69%) עמותות לא סיימו את הליך ההקצאה - מהן 56 עמותות אפילו לא החלו בהליך ההקצאה - כל זאת בזמן שהן עושות שימוש בנכס עירוני שלא כדין.

דוגמא לכך היא עמותה שבשנת 2007 ביקשה לקיים בית כנסת נייד בשבתות בלבד במבנה עירוני שנבנה מתקציבי משרד החינוך ושימש בעבר את החינוך הפורמלי בעיר. העירייה אפשרה לעמותה להשתמש בכיתה אחת במבנה אבל הורתה שבית הכנסת יגביל את השימוש בנכס לשבתות בלבד ולא יפריע לשימוש בכיתה בימי חול. במרץ 2011 דרש אגף הנכסים מן העמותה לפנות את הנכס בתוך שלושה חודשים. ולאחר שלא פינתה את הנכס, הגישה העירייה לבית המשפט תביעת פינוי נגד העמותה, אך ביוני 2015 הורה בית המשפט לסגור את התיק "מחוסר מעש". במאי 2017 חזרה ודרשה העירייה מן העמותה להסדיר את השימוש בנכס על פי נוהל הקצאות, אך נכון למועד הביקורת לא נקטה העירייה אמצעים נוספים להשבת הנכס לחזקתה. בתשובת העירייה נמסר כי רב מרכז העיר משתמש באותו חדר לשם קבלת קהל, אך מבירור שעשה משרד מבקר המדינה במועצה הדתית פתח תקווה עולה כי לרב מרכז העיר יש לשכה במבנה המועצה הדתית ושם הוא מחויב לקבל קהל, ופעילותו בנכס העירוני קשורה לעמותה בלבד, ולא למועצה הדתית.

מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה, "כל ההקצאות המוזכרות בדו"ח מבקר המדינה, הוקצו לפני שנים רבות, חלקן גם לפני חמישים שנה. במהלך הקדנציה הנוכחית הוחל בתהליך מורכב להסדרת ההקצאות, על פי הנוהל התקין ו - 75 אחוז מההקצאות כבר נכנסו לתהליך אישור כחוק. אדגיש כי גם מבקר המדינה עצמו מציין כי שיעור הנכסים שהקצאתם הוסדרה, הוכפל מאז הדוח הקודם, מדובר בנתון משמעותי מאוד. ועדת ההקצאות מתכנסת בתדירות גבוהה. קיים נוהל הקצאות מסודר ובכל ישיבת מועצת עיר מוגשות ההקצאות לאישור חברי המועצה. עיריית פתח תקוה פועלת על פי חוק ובנוהל מסודר וכך הן גם ההנחיות המפורשות והברורות של ראש העיר איציק ברוורמן, ששמירת החוק והסדר הן נר לרגליו מאז נכנס לתפקידו".

46% מערביי ישראל ו-38% ממוסדות החינוך שלהם ללא מיגון 

המבקר גם חושף מחדל חמור בתחום המיגון והמקלוט במגזר הלא יהודי בדרום הארץ ובצפונה כלומר באזורים החשופים יותר לירי טילים ורקטות. ל-46% מאוכלוסיית המיעוטים בצפון הארץ ודרומה, כמעט חצי מהתושבים, המהווים כ-550,000 איש אין מיגון תקני. באום אל-פחם אין מיגון לשעת חירום לכ-50,000 תושבים ובנצרת לכ-73,000 תושבים.

המבקר מגלה ש"גם המחסור במיגון במוסדות החינוך במגזר הלא יהודי גדול במיוחד". אין מיגון לשעת חירום לכ-38% מהתלמידים במגזר זה שהם 127 אלף תלמידים. שפירא קובע ש"מצב זה חושף תושבים רבים, תלמידים ואנשי צוות, לרבות הסגל החינוכי במוסדות חינוך, לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף".

המבקר מציין ש"קיומם של אמצעֵי מיגון פיזי בכמות שתספק את צורכי האוכלוסייה הוא תנאי הכרחי להתמודדות מוצלחת עם איום טילים ורקטות". נכון למרץ 2018, מנתוני פקוד העורף עולה כי 39% מהאוכלוסייה (הכללית) הם בעלי מיגון צמוד (ממ"ד או מקלט פרטי) ו-35% מהאוכלוסייה הם בעלי מיגון לא צמוד (מקלט משותף או ציבורי). 26% מהאוכלוסייה (למעלה מ-2 מיליון תושבים) הם ללא מיגון תקני, כלומר ללא מיגון כלל.לעומת זאת, לכ-46% מהתושבים במגזר הלא יהודי (כ-550,000 תושבים) אין מיגון תקני.

אום אל-פחם צילום: ערן יופי כהן

ל-11 רשויות של מיעוטים (מבין 71 הרשויות שמופו) לא היה אפילו המידע הבסיסי כמה תושבים חסרי מיגון יש בתחומן. שבע רשויות מקומיות נוספות (אום אל-פחם, אל-קסום, בוסתאן אל-מרג', מג'ד אל-כרום, נווה מדבר, נצרת, עספייא) מסרו כי לכל התושבים בתחומיהן או לרובם המוחלט אין מענה בתחום המקלוט.לדוגמה, באום אל-פחם אין מיגון לשעת חירום לכ-50,000 תושבים ובנצרת לכ-73,000 תושבים. בכל אחת משאר הרשויות המקומיות ישנם מאות עד אלפים שהם חסרי מיגון.

מתברר שאחת הסיבות העיקריות לפערי המיגון היא שהמדינה לא טרחה לבנות מקלטים ברשויות ערביות. רק ב-11 מ-71 הרשויות המקומיות שמופו קיימים מקלטים ציבוריים; וקיימים בהן בסך הכול 29 מקלטים ציבוריים. עד כמה נושא המקלוט במגזר הערבי אינו נתפס כעסקה של המדינה אפשר ללמוד כמך שחלק מהמקלטים הקיימים אינם מופיעים במסד הנתונים של פיקוד העורף, כולל ביישוב הקרוב לגבול כמו מג'דל שמס. גם במקלטים הציבוריים הקיימים חסר ציוד בסיסי והם אינם כשירים לשהייה ממושכת.

המבקר קובע: "ממצאי הדוח מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן במחסור החמור בתשתיות מיגון והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם".

מועצת חבל מודיעין חגגה באילת בחצי מיליון שקל בשנה

המועצה האזורית חבל מודיעין הוציאה בשנים 2009-2016 סכום של כ-4 מיליון שקלים על התכנסויות מחוץ למועצה, כך קובע מבקר המדינה.

המבקר גילה כי בנובמבר 2016 התקבלה במשרד מבקר המדינה תלונה, ולפיה בדצמבר אותה השנה תוכננה להתקיים באילת התכנסות בהשתתפות בכירי המועצה ונבחריה, יושבי ראש הוועדים המקומיים, וכן נציגי התאגידים הרשותיים, כדי לאשר את תקציב המועצה לשנת 2017. על פי תלונה זו, למשתתפים הותר לצרף את בני זוגם ואת ילדיהם, ואלה חויבו בהשתתפות עצמית של כ-1,400 שקלים לבן זוג ושל כ-1,650 שקלים לילד. מהבדיקה עלה כי המועצה מקיימת התכנסות כזו מדי שנה מאז שנת 2009.

שמעון סוסן ראש המועצה חבל מודיעין

המבקר קבע כי עלות ההתכנסות מכספי המועצה הייתה כ-500 אלף שקל מדי שנה, ומכאן ניתן להסיק אפוא כי בשנים 2009 עד 2016 הוציאה בגין התכנסויות דומות סכום הנאמד בכ-4 מיליון שקלים.

המבקר הדגיש כי "קיום ישיבות המועצה במקומות המרוחקים משטח שיפוטה - המצריכים הגעה בטיסה או נסיעה ארוכה, והוצאות בהתאם - לא איפשר את פומביותן, כדרישת צו המועצות המקומיות. כמו כן, המועצה לא יידעה את תושביה על קיום הישיבות, כנדרש בצו. זאת ועוד, הקלטות של הישיבות שקיימה המועצה באילת בשנת 2016 אבדו".

המבקר גילה כי "התכנסות, שהתקיימה במלון יוקרה, השתתפו 87 נבחרים ועובדים של המועצה ושל התאגידים שלה: 80 בני זוג ו-12 ילדים. העלויות בגין ההתכנסות שהיה על המועצה והחברה הכלכלית לשאת בהן הסתכמו בכ-513,000 שקלים. בגיןן התכנסויות דומות שהתקיימו באילת בשנים 2009 - 2016 הוציאו המועצה והחברה הכלכלית סכום הנאמד בכ-4 מיליון שקלים (כחצי מיליון שקלים לשנה). כדי לקיים את התכנסות המועצה באילת הוציאו המועצה והחברה הכלכלית הוצאות כספיות בהיקף ניכר, שאינו מתיישב עם עקרונות החיסכון והיעילות ואף עולה כדי בזבוז כספי ציבור".

אשר להשתתפות בני זוג וילדים קבע כי "מימון זה מהווה מעין הטבה פסולה"

עוד גילה כי 50 מבין 87 המשתתפים בהתכנסות לא נכחו באף ישיבה שנוהלה בה רשימת נוכחות וכי המועצה, החברה הכלכלילת/תאגיד החינוך ועוד נתנו לחברי המועצה ולדירקטורים את הזכות להשתתף בהתכנסויות אלה במשך שנים ודבר זה משמעותו מתן הטבה בעין האסורה בדין.

ועדה מקומית הראל: ראש המועצה ואשתו בנו מבנים בשטח של 246 מ"ר ללא היתר

ראש מועצת אבו גוש, עיסא ג'בר המכהן בתפקידו מאז נובמבר 2013 ושימש קודם לכן כראש מחלקת חינוך במועצה במשך כ-20 שנה בנה ביחד עם אשתו מבנים לא חוקיים בשטח כולל של 246 מ"ר, כך עולה מדוח מבקר המדינה שבדק את תפקודה של הועדה המקומית הראל. לפי הדו"ח, כשגילתה הוועדה את הקמת מבנה המגורים והתוספת הוצא לו צו להפסקת העבודות, אולם גם לאחריו, נמשכו העבודות במבנה.

בדצמבר 2012 הגישה הוועדה כתבי אישום לבית משפט, בגין עבירות הבנייה ואי-קיום הצו המינהלי להפסקת העבודות, אך גם לאחר ההליך המשפטי מ-2012 שננקט נגדו, מצאה הוועדה באוגוסט 2013, כי ג'בר המשיך בהקמת מבנה נוסף באותו מגרש תוך כדי בנייה בחריגות ניכרות מן ההיתר שניתן לו בשטח כולל של כ-430 מ"ר, אשר נועד למגורים. מתוך בנייה זו 175 מ"ר הם שטח עיקרי, והיתר מרפסות ופרגולות. גם בגין עבודות אלו, הוגש נגדו כתב אישום, והוא הורשע על פי הודאתו בשלושת כתבי האישום.

בינואר 2016 גזר עליו בית המשפט קנס של 160 אלף שקל ועל אשתו קנס של 140 אלף שקל, שניהם לתשלום עד מאי 2016, וכן התחייבות על סכום של 140 אלף שקל להימנע מעבירה על חוק התכנון והבנייה למשך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין. כן הורה בית המשפט להרוס את המבנים או להסדיר את חוקיותם עד אוגוסט 2016. בית המשפט קבע עוד כי אם לא יבוצע צו ההריסה עד המועד שנקבע, תהיה רשאית הוועדה לבצע את ההריסה בעצמה, והנאשמים יישאו בהוצאותיה.

המקרה של ראש המועצה הוא דוגמה אחת בולטת לחוסר אכיפה מצד הועדה המקומית לתכנון ובניה אשר אחראית על שלוש מועצות מקומיות: המועצה המקומית מבשרת ציון, המועצה המקומית אבו גוש והמועצה המקומית קריית יערים. המבקר מצא ליקויים רבים בפיקוח על הבנייה ואכיפת הדין, כאשר בין היתר נמצא כי מאז 2014 לא מונה מנהל למחלקת הפיקוח בוועדה, וכי היא עובדת ללא נהלים המסדירים את מכלול תהליכי העבודה. כך למשל לא נקבע נוהל להנחיית המפקחים בדבר תדירות הביקורים באזורי מרחב התכנון, ולא נקבעו מועדים קבועים לבדיקות מפקחים במהלך ביצוע עבודות של בנייה חדשה. הוועדה לא קבעה למפקחים תכניות עבודה שוטפות, והפיקוח על הבנייה בתחום הוועדה אינו יזום אלא מתבסס בעיקר על תלונות תושבים.

הדו"ח מצא, כי הוועדה המקומית אינה מנהלת מעקב סדור אחר ביצוע צווי הריסה שהוציא בית המשפט, וכי מתוך 152 מבנים רק 13 נהרסו על ידי הנאשמים בעקבות גזר דין, ועוד 5 בלבד נהרסו על ידי הוועדה עצמה. כך, בעשרות רבות של מקרים, שבהם הורה בית המשפט על הריסה, נותרו חריגות הבנייה על כנן, והוועדה המקומית לא עמדה על ביצוע גזרי הדין.