ועדה פרלמנטרית מציעה לבטל את האפשרות לכפות פרישה בגיל 67

ועדת מטעם הכנסת, שהוקמה על מנת לבנות תוכנית-על לאומית לאזרחים ותיקים, ממליצה, בין היתר, לבטל את האפשרות לכפות פרישה על עובדים בגיל 67, לשנות את הגדרת קו העוני לקשישים, להנהיג ביטוח סיעודי ממלכתי, ולהקים משרד ממשלתי לאזרחים ותיקים.

הוועדה בראשות ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) תציג מחר את דו"ח הביניים שלה, שבין השורות שלו ניתן למצוא הצעות מעניינות מאוד.

הדו"ח מזהיר ממשבר חמור שצפוי בתחום הטיפול בקשישים ונמתחת בו ביקורת קשה על המצב הנוכחי. בין היתר, קובעים מחברי הדו"ח כי "קצבאות המוסד לביטוח לאומי אינן מאפשרות לקשישים קיום בכבוד" וכי הכפילויות וחוסר התיאום בין משרדי הממשלה וגורמי הטיפול בקשישים "גורמים למשק בזבוז משאבים ונזקים".

כיוון שלכנסת אין בעצם סמכויות, וגם ההשפעה שלה על חלוקת התקציבים מוגבלת, ספק אם הדו"ח יצליח לגרום לשינויים מיידיים כלשהם. יתרונו העיקרי עשוי להיות בפתיחת דיון ציבורי. בשנים האחרונות נטה הדיון הציבורי בנושאי רווחה לעיסוק בנכים - במידה רבה על חשבון הקשישים. ייתכן שדו"ח הוועדה יסייע להחזיר איזון מסוים.

בספטמבר 2017 החליטה מליאת הכנסת על הקמת ועדה בראשות פלוסקוב לבניית תוכנית אב לאומית לטיפול באזרחים ותיקים. הדו"ח פותח בכך ש"מדינת ישראל עומדת בפתחו של אחד המשברים החברתיים הגדולים שידעה". זאת כיוון שהאוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת במהירות. שכבת בני ה-65 פלוס צפויה לגדול עד 2035 ל-1.66 מיליון שהם 15% מהאוכלוסייה וב-2040 לשני מיליון. במספר מדינות בעולם כבר קיימת תוכנית אב לאומית אך בישראל כרגיל אין תכנון לטווח ארוך.

קשישה סיעודית צילום: גיל נחושתן

"שכבה גדולה של קשישים שרק למראית עין חיים מעל קו העוני"

למרות שקצבת השלמת הכנסה לקשישים עלתה בשנתיים האחרונות, שיעור המשפחות הקשישות העניות עמד ב-2016 על 22% ושיעור היחידים הקשישים העניים עמד על 17%.

מספר הגמלאים בשנת 2016 היה 980,000 - כאשר מתוכם 166,900 מוגדרים "עניים". הוועדה מציינת שקיימת שכבה גדולה נוספת של קשישים בעלי פנסיה קטנה שמבחינה פורמלית חיה מעל קו העוני, אך בפועל היא חיה בעוני ובמחסור וגודלה כ-100,000 נפשות. הדו"ח קובע ש"אפשר לראות בבירור שקצבאות המוסד לביטוח לאומי אינן מאפשרות קיום בכבוד, בעיקר למי שבעבורם הן מקור ההכנסה הבלעדי".

הוועדה ממליצה על מהפכה בקביעת קו העוני שלא יחושב לפי 50% מההכנסה החציונית אלא על פי סל צרכים של האזרח הוותיק. כל קשיש יהיה זכאי להשלמת הכנסה עד לגובה סל הצרכים הזה. קצבת הזקנה הכללית נשחקת היום כיוון שהיא צמודה למדד ואילו השכר הממוצע למשק עולה בקצב גבוה יותר. הדו"ח ממליץ שהקצבה תוצמד לשכר הממוצע או המדד, זה מביניהם שעלה יותר. זאת, כדי למנוע שחיקה שלה.

"חשש שמערכת האשפוז הסיעודי תקרוס"

"חוק הסיעוד" קובעת עוד הוועדה, "אינו מספק מענה הולם לצרכים האמיתיים בביטוח סיעודי. כ-3.5 מיליון אזרחים אינם מובטחים בביטוח סיעודי מעבר לזה של הביטוח הלאומי".

שיעור המימון הפרטי לסיעוד בישראל גבוה כמעט פי שלושה מהשיעור במדינות ה-OECD. לפי הערכת בנק ישראל, בשנת 2015 ההוצאה על שירותי סיעוד בישראל עמדה על 9.7 מיליארד שקל, מזה 4.3 מיליארד שקל הוצאה פרטית של משקי הבית. כן קובע הדו"ח ש"יש חשש שמערכת האשפוז הסיעודי תקרוס" - זאת בשל מחסור במיטות וכוח אדם.

בין ההמלצות בתחום הסיעוד: לחוקק חוק ביטוח סיעוד ממלכתי שיחיל את הביטוחים הסיעודיים - בקופות החולים על כלל האוכלוסייה; להעניק סיוע כלכלי למשפחות שמטפלות בקשישים בביתם; ולהגדיר את הטיפול בקשישים סיעודיים כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים.

הדו"ח קובע כי הכפילויות וחוסר התיאום בין משרדי הממשלה וגורמי הטיפול הנוספים בקשישים "גורמים למשק בזבוז משאבים ונזקים". הוא מציע "להקים משרד ממשלתי מאוחד לענייני האזרחים הוותיקים שיאגד את כל הפונקציות הנוגעות לאזרחים הוותיקים בכל משרדי הממשלה", כלומר גוף בעל סמכות ביצועית ולא רק גוף תיאום.

נכון להיום, ניתן לחייב עובדים להפסיק לעבוד בגיל 67, כלומר יש חובת פרישה. הדו"ח טוען ש"חובת הפרישה מעבודה בגין גיל עומדת בסתירה למציאות. אם יאפשרו לאנשים להמשיך לעבוד, הן החברה והכלכלה והן הם עצמם יפיקו מכך תועלת רבה". זאת, בטענה השנויה במחלוקת ש"העלאת גיל הפרישה תתרום לצמיחה במשק" ולכן לא תגרום לבלימת קידומם של צעירים.

על רקע זה ממליץ הדו"ח "לבטל את חובת הפרישה מחמת גיל הקבועה היום בחוק ולהמירה בפרישה תפקודית, קרי, יהיה אפשר לפטר עובד רק בשל אי-התאמה תפקודית". כן הוא מציע לתקצב אלף תקנים ייעודיים לקשישים בשירות המדינה במקום ה-60 הנהוגים היום, להגדיר משרות לאזרחים ותיקים גם ברשויות המקומיות ולהעניק הקלות במיסוי והביטוח הלאומי למעסיקי קשישים

בדו"ח אין להמלצות השונות תו מחיר כלומר תחשיב של עלות כלכלית. אבל אין ספק שמדובר במיליארדים רבים. הדבר בולט במיוחד כשמדובר בביטוח סיעוד ממלכתי, מהלך שמחייב העלאת אחוזי התשלום לביטוח הלאומי. כדי שדברים כאלה יקרו יש צורך במפלגה קואליציונית שתדחוף אותם.

כבר הרבה זמן ענייני קשישים לא היוו נושא מרכזי במערכת הבחירות. מעניין יהיה לראות אם חלק מהמפלגות יהפכו את יישום ההמלצות לחלק מקמפיין הבחירות שלהן. מועמדות רלבנטיות הן כולנו של פלוסקוב, המפלגה החדשה של אורלי לוי אבקסיס וישראל ביתנו. שעור הקשישים בקרב עולי ברית המועצות לשעבר גבוה בהרבה מחלקם בשאר האוכלוסייה.

יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב אמרה בתגובה ש"אנחנו מניעים היום תהליך היסטורי לטובת הקשישים במדינת ישראל". לדבריה, התוכנית חיונית כיוון ש"חלקה של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בחברה הישראלית צפוי לגדול באופן דרמטי. אני רוצה שכל אדם בגיל מבוגר ידע שיש מישהו שחושב עליו ודואג לו".

כיוון שלכנסת אין בעצם סמכויות וגם ההשפעה שלה על חלוקת התקציבים מוגבלת, ספק אם הדו"ח יצליח לגרום לשינויים מידיים כלשהם. יתרונו העיקרי יכול להיות בפתיחת דיון ציבורי. בשנים האחרונות נטה הדיון הציבורי בנושאי רווחה לעיסוק בנכים במידה רבה על חשבון הקשישים. יתכן שדו"ח הועדה יסייע להחזיר איזון מסוים.

הממצאים:

קצבאות המוסד לביטוח לאומי אינן מאפשרות קיום בכבוד

כ-3.5 מיליון אזרחים אינם מובטחים בביטול סיעודי מעבר לזה של הביטוח הלאומי

חשש שמערכת האשפוז הסיעודי תקרוס בשל מחסור במיטות וכוח אדם.

הכפילויות וחוסר התיאום בין משרדי הממשלה בטיפול בקשישים גורמים למשק בזבוז נשאבים ונזקים

המלצות:

קו העוני לקשיש יחושב לפי פי סל צרכים של האזרח הוותיק

כל קשיש יהיה זכאי להשלמת הכנסה עד לגובה סל הצרכים

הקצבה תוצמד לשכר הממוצע או המדד, זה מבינהם שעלה יותר

להעניק סיוע כלכלי למשפחות שמטפלות בקשישים בביתם

להגדיר את הטיפול בקשישים סיעודיים כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים.

להקים משרד ממשלתי לענייני האזרחים הוותיקים

לבטל את חובת הפרישה בגיל 67 ולהנהיג חובת פרישה על בסיס תפקודי