איסור מכירת רכבי בנזין: ויסמן ותשובה לא צריכים להילחץ

משק האנרגיה רשם השבוע שיא שלילי חדש. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הארכה בשלוש שנים של תיקון חוק משק הדלק, הוא החוק שאמור להעביר את המדינה לתחרות מלאה בין החברות השונות.

התיקון קובע שתחנת דלק דומיננטית - כלומר של אחת מ־4 החברות שמחזיקות ביחד כ־85% מהמשק: פז, דלק, סונול ודור אלון - לא תוקם בתוך מתאר עירוני במרחק של פחות מקקילומטר מתחנה דומה, והוא תקף עד לשנת 2021.

מייד אחרי האישור אמר יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל שהוא מצפה מהממשלה לקדם טוב יותר את התחרות במשק הדלק. אבל כולם הבינו שמדובר באמירה שנכנסה לפקידות באוזן אחת ויוצאת מהאוזן השנייה.

שר האנרגיה יובל שטייניץ. מי מאמין שבשנת 2030 לא יימכרו בישראל מכוניות בעלות מנוע בנזין או דיזל צילום: שלומי אמסלם

ככה זה כשחוק משק הדלק שיצא לדרכו לפני כ־20 שנה, עבר מאז גלגולים שונים ומשונים עד שהיום לא ניתן לזהות את המקור.

אם פעם רצו לפתוח עשרות תחנות זעירות - רק משאבה, ללא חנות נוחות או כוח אדם - כדי להוזיל מחיר לצרכן, להפריד את פז־גז מפז, או לעודד הנעה חשמלית, היום מסתפקים בהארכות של תיקונים לחוק.

חוסר יכולת של הממשלה

הבעיה עם התיקון שאושר היא לא במהות שלו, אלא בחוסר היכולת של הממשלה לפתוח את הענף לתחרות. דו"ח מבקר המדינה מ־2016 מתח ביקורת קשה על חוסר היכולת של הממשלה לקדם את התחום, ואפילו דו"ח רשות ההגבלים מלפני כשנה לא הצליח לעורר יותר מדי מהלכים ממשלתיים. המדינה נתקעה עם אותן 4 חברות ששולטות במשק, ועם אותן הבטחות שיום יבוא ומחיר הבנזין פה ירד. המדינה מצידה לא מוותרת על 62% מס שהיא גובה מכל ליטר בנזין, ועל מחיר המוצר בחו"ל (30% מהמחיר) אין לאף אחד השפעה, כך שבתכל'ס נשארים עם הפירורים וההבטחות.

עבור חברות הדלק הגדולות, כמו גם עבור שני בתי הזיקוק מדובר בבשורות מצוינות. שוב הוכח שהממשלה לא מסוגלת להרים יוזמה לטובת הצרכן. ההצלה הגדולה של משק הדלק עתידה להגיע כבר אחרי החגים - במשרד האנרגיה עובדים בשקט בשקט על חקיקה ראשית, לפיה כבר בשנת 2030 לא יימכרו בישראל מכוניות בעלות מנוע בנזין או דיזל. במונחים של משק האנרגיה מדובר בעוד כעשור. אם מישהו ממנהלי חברות הדלק או בתי הזיקוק ייקח את המדינה ברצינות, כבר אתמול הוא צריך להכין תוכניות איך הוא מתמודד עם הצניחה הצפויה במכירות בנזין או סולר.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. "רמת התחבורה הציבורית בישראל נמוכה מזו שבמרבית המדינות המפותחות" צילום: עמית שאבי

השאלה הגדולה היא האם מישהו באמת ייקח את משרד האנרגיה ברצינות עם החזון הזה. אם מתבססים על ניסיון העבר ורצף אי־ההצלחות הממשלתי, סונול של דודי ויסמן יכולה לנוח על זרי הדפנה, יצחק תשובה לא חייב להיות לחוץ למכור את דלק ישראל ובתי הזיקוק של עידן עופר יכולים להמשיך בהרחבת 43 הדונמים החדשים שאושרו להם בלי שום דאגה. סביר להניח שתוכניות משרד האנרגיה יסוכלו ולא יהפכו לחקיקה ראשית.

אולי אגרות גודש יעזרו

כנסת ישראל חגגה ביום שלישי השבוע את יום התחבורה הציבורית בשורת דיונים והרצאות. חגגה זה מונח קצת מוגזם, וניתוחי בנק ישראל שפורסמו ב"כלכליסט" כבר בשני בבוקר מעידים עד כמה גדולה הקטסטרופה. "על פי כל פרמטר, רמת התחבורה הציבורית בישראל נמוכה מזו שבמרבית המדינות המפותחות, וההשקעה בתחבורה, למרות הגידול בה אינה מספקת כדי לסגור, או אפילו לצמצם את הפער באופן משמעותי", אמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג.

לפי הנתונים שהציגה "הפער בין הצפי ב־2012 להוצאה התקציבית על תשתיות התחבורה לעומת הצפי בתחילת 2015 הגיע ל־10 מיליארד שקל. כלומר ההוצאה בפועל נמוכה מהמתוכנן ב־45%, וזאת אף על פי שהממשלה לא ביטלה תכניות משמעותיות לפיתוח התחבורה אלא מפני שהתוכניות מתבצעות בקצב אטי מהמתוכנן". והנזק השנתי? כ־35 מיליארד שקל כיום, וכפול מזה בשנת 2040 אם לא יעשה שינוי משמעותי.

אז מה מציע בנק ישראל כדי לשפר את המצב? אחת ההמלצות היא "תמרוץ הפחתת השימוש ברכב פרטי באמצעות התאמות במערכת המס, מרכיבי שכר, תמרוץ מעסיקים, אגרות גודש, ועוד". במילים אחרות בבנק ישראל ערים לפריחה בענף הרכב וחושבים שריסון ממשלתי יסייע לגודש. אם נקרא לילד בשמו - העלאת המס על מכוניות חדשות ששיעורו היום הוא כבר בין הגבוהים באירופה: 83%.

עוד ממליצים בבנק ישראל לתמרץ עובדים או מעסיקים כדי שיאפשרו עבודה מהבית, משימה שהמדינה מעולם לא רצתה לבצע. וגם שימוש באגרות גודש - כלומר לקנוס את מי שבוחר להיכנס עם רכב למרכז העיר דווקא בשעות השיא.

נושא אגרות הגודש קיים באירופה והוא מכשיר טוב להקטנת תנועה אל העיר בשעות השיא. הבעיה היא שבמדינת ישראל אין ממש אלטרנטיבה ראויה לשימוש ברכב פרטי.

אם לוקחים בחשבון את המכרז הממשלתי שכבר יצא לדרכו להקפת מטרופולין דן בעוד שלושה נתיבים מהירים, יוצא שכניסה נוחה לבירת העסקים של תל אביב בהכרח תחייב את בעל הרכב בתשלום - או בנתיב המהיר או בקנס של אגרת גודש.

תחבורה ציבורית? הצחקתם. הרכבת ברצף תקלות בלתי סביר, הרכבת הקלה תפתח רק עוד 3.5 שנים ומספר האוטובוסים הקיימים לא מסוגלים להכיל את אותם מאות אלפי עובדים שינטשו את הרכב.

ומעבר לכל זה, עוד לא נולד הפוליטיקאי שיתעמר בציבור בוחריו, או שיטיל על הציבור גזרה שהוא לא יוכל לעמוד בה.