העובדים בתע"א לא בהכרח בניגוד עניינים

הדרתם של נציגי העובדים בתעשייה האווירית מבחירת המנכ"ל מסתמכת על חוזר של רשות החברות הממשלתיות שקובע כי בשל חשש לניגוד עניינים, דירקטורים מקרב עובדי החברה אינם רשאים להשתתף בדיון או בהצבעה בדירקטוריון בעניין מינוי מנכ"ל.

הוראה מפורשת אומנם, אבל האם היא סותרת את הדין שתכליתו להגשים תפיסה מתקדמת של "דמוקרטיה תעשייתית" המשתפת עובדים בניהול המפעל. ישנן תפיסות רדיקליות יותר של בית הדין הארצי לעבודה לפיהן יש לעובדים זכות "מעין קניינית" במפעל. אבל, גם ללא התפיסה הקניינית וגם אם מדובר בעובדים "בלבד" - ספק רב אם השתתפות נציגיהם בהליך בחירת המנכ"ל יוצרת את ניגוד העניינים שמחייב את הדרתם מההליך.

התעשייה האווירית צילום: אבי מועלם

ראשית, לא מדובר בניגוד עניינים אישי (קרוב משפחה, נגיעה אישית) שפוסל דירקטור. ניגוד העניינים הוא בעצם הכפיפות. שנית, כשמדובר במפעל גדול כמו התעשייה האווירית "הכפיפות" הזו רחוקה וחלשה. שלישית, כמעט כל החלטה של הדירקטוריון נוגעת לעובדים: פתיחת או סגירת מפעל חדש, השקעות ומניעתן, החלטות תקציב. האם יש למנוע את השתתפות נציגי העובדים בכל הישיבות וההחלטות האלה בגלל ניגוד העניינים הפוטנציאלי.

דירקטורים נציגי עובדים אינם משתתפים בקבלת החלטות שקשורות אליהם ישירות ברמה הארגונית: למשל באישור הסכם קיבוצי. האם בחירת מנכ"ל היא קירבה דומה שיוצרת מניעות? ושאלה נוספת היא עד כמה מחייבת עמדת הרגולטור. בתי המשפט נוהגים לכבד רגולטורים, אך תפקידם הוא גם לבקר עמדות אלה ולהחליט אם הן סבירות.