השקיפות צריכה להתחיל בהסתדרות

רוב ועדי העובדים הפעילים בישראל ובראשם ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול והחזק בישראל, התאגדו במסגרת אגודה עותמנית, וחלק מהם מגלגלים עשרות מיליוני שקלים בשנה. בקרב האגודות העותמניות ניתן למצוא גם את ארגון הקבלנים והבונים ברמת גן, ארגון קבלני הבניין בנתניה, ארגון סוחרי העופות וארגון הקצבים בירושלים, לשכת עורכי הדין בחיפה ועוד ועוד.

כופים תשלום ולא מדווחים

בחלק מהגופים האלה לא ברור מה השימושים שנעשים עם אותם כספים. לא פעם, ובפרט במקרה של ההסתדרות ושל ועדי עובדים אחרים - הגבייה של הכספים שלהם מאותו ציבור היא מנדטורית. כלומר ברגע שהושג הרוב הדרוש (בוועדי עובדים, לפי חוק הדרישה היא להסכמה של שליש מהקבוצה), הקבוצה כולה נדרשת להפקיד את התשלום החודשי בלי אפשרות להתנגד. במילים אחרות, לא מדובר בהכרח בכסף שאנשים בחרו לתת לארגון כזה או אחר כי סמכו על העומדים בראשו שישתמשו בו כראוי. מדובר באנשים שנכפה עליהם לשלם את הסכומים האלה ובמקביל הם לא יכולים לברר מה עלה בגורלו.

אבי ניסנקורן יור ההסתדרות צילום: יובל חן

לא פעם העומדים בראש גופים אלה לא פועלים לשם שמים אלא מקבלים משכורת, לעתים גבוהה מאוד, ואף מעסיקים שלל עובדים בשכר גבוה, בלי בקרה על אופן בחירת העובדים, קשריהם האישיים עם מי שעומד בראש הארגון, ודאגה להליך ראוי ללא העדפת מקורבים.

המידע היוצא לעתים מהאגודות העותמניות מגיע מגורמים אופוזיציוניים שנחשפים לתקציב ומדליפים אותו החוצה. כך מתברר למשל שתקציב ההסתדרות השנתי ל־2018 כולל תשלום משכורות בהיקף של לא פחות מ־280 מיליון שקל (מתוך תקציב של 660 מיליון שקל), שמקורו בתשלומים חודשיים של לא פחות מ־650 אלף עובדים במשק. עלות השכר הממוצעת בהסתדרות עומדת על 21 אלף שקל בחודש ועד 15 אלף שקל בחודש — יותר מ־50% מעל השכר הממוצע במשק.

גם אנשים שמוכנים למען המטרה הנעלה לכאורה להקצות את הסכום החודשי הנדרש ראויים לדעת מה השימוש שנעשה בו ולוודא שהארגון יתנהל באופן תקין.

עושים בכספי הציבור כבשלהם

כפי שלא יעלה על הדעת שחברה ציבורית שמגייסת כספי ציבור (שהופך לשותף מיעוט בה) תפעל במחשכים, אלא היא כפופה לדרישות גילוי מחמירות של רשות ניירות ערך, לא ייתכן שארגונים המגלגלים תקציבי ענק יעשו ככל העולה על רוחם. כפי שבעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית יכולים לפסול מינוי, לא יעלה על הדעת שארגון, ערכי, חשוב בעל מטרה נעלה ככל שתהיה, יעשה בכספי החברים ככל העולה על רוחו.

כפי שבחברה ציבורית יש דירקטוריון הכולל נציגי ציבור ומבקר פנים הדואג להתנהלות כספית תקינה, מצופה שארגונים שגובים כספי ציבור יחזיקו מערך בקרה להבטחת טוהר המידות שלהם.

המבחן של השרה שקד יהיה להוציא את התקנות לדרך חרף ההתנגדויות שצפויות להגיע, בעיקר מצד ההסתדרות וגופים נוספים על שלוחותיהם הפוליטיות החזקות.