"הממונה על ההגבלים 'החזיק' נגדנו טענה על אישור שלא ביקשנו כדי להוציא מאתנו הסכמה למכירת מאגרי כריש ותנין"

"הממונה על ההגבלים 'החזיק' נגדנו טענה על איזה אישור שלא ביקשנו ב-2007 כדי להוציא מאתנו הסכמה למכירת מאגרי כריש ותנין, משהו שאין לו תקדים בכל העולם. הסכמנו כדי ליצור ודאות רגולטורית", את הסיפור הזה שמתאר כביכול "סחיטה" מצדו של הממונה דיוויד גילה, סיפר הבוקר יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים ויו"ר תמר פטרוליום בעדותו בתביעה הייצוגית נגד מחיר הגז שמתנהלת בבית משפט מחוזי מרכז בפני השופטת אסתר שטמר.

אבו, בפתיחת עדותו, הכחיש שקיבל הלוואה מדלק אנרגיה לפריעת חוב אישי שלו לבנק. מדובר בהלוואה לרכישת מניות דלק אנרגיה שערכן ירד. כדי להחזיר את ההלוואה מכרתי את המניות לדלק במחיר השוק והשלמתי את היתר מכיסי", השיב אבו לעו"ד גלעד ברנע ב"כ התובעת הייצוגית מיכל נזרי. ברנע הגיש לבית המשפט את תנאי ההעסקה של אבו "חבילת התגמול שמושפעת מהתוצאות העסקיות של התאגידים", כהגדרת ברנע.

יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים צילום: עמית שעל

אבו: "חתמנו על הסכם עם חח"י במרץ 2012. בהמשך עברנו עם ההסכם הזה אצל כל הרגולטורים. שאישרו אותו לאחר אינספור דיונים ולאחר התערבות במחיר. אחרי שאושר ההסכם בידי כולם - רשות ההגבלים, רשות החשמל, האוצר ושאר הגורמים המדינתיים - לא האמנו שההסכם ייפתח. זו הייתה גם ההבנה של כולם מול הבנקים המממנים שלא היו מוכנים לזוז בלי הוודאות לגבי ההסכם".

ואז, הזכיר עו"ד ברנע, הופיע הממונה על ההגבלים דויויד גילה בוועדת הכלכלה. "הממונה אמר שם שאם התחרות לא תעבוד צריך לעשות פיקוח על המחיר, אבל יש לתת צ'אנס לתחרות. אם התחרות שאנחנו מארגנים לא תעבוד נתעקש על פיקוח, לא נהסס".

אבו: "הועמדנו בפני שתי אפשרויות – פיקוח או תחרות. פיקוח מחירים אינו אפשרי בעולם הגז. הממונה 'החזיק' נגדנו טענה על איזה אישור שלא ביקשנו ב-2007 כדי להוציא מאתנו הסכמה למכירת מאגרי כריש ותנין, משהו שאין לו תקדים בכל העולם. הסכמנו כדי ליצור ודאות רגולטורית. אם הייתי מוכר, לא תחת השוט של המתווה, הייתי מקבל יותר על כריש ותנין שערכם היום למעלה ממיליארד דולר ואני קיבלתי עליהם כ-300 מיליון דולר".

הקרב המשפטי הוא על הוכחת המחיר המופרז - המחיר שגובה המונופול מחברת החשמל - כשישה דולר ליחידת חום. אלא שהחוק מקנה חסינות למונופול, אם פעל במסגרת הרשאה רגולטורית. לכן האסטרטגיה של התובעים, עורכי הדין ברנע ויצחק יערי, היא להוכיח שתהליך ההתקשרות עם המונופול לא הבשיל לאישור שנדרש להגנת שמקנה החוק. בחקירה הנגדית ביקש ברנע להוכיח כי שותפויות תמר נמצאות עדיין תחת איום של פיקוח מחירים ולכן לא ניתן לבסס טענת הסתמכות. אבו מצדו טרח להדגיש שוב ושוב את הליווי הרגולטורי הצמוד ואף העודף ואת בניית התחרות שמייתרת פיקוח.

אבו: "כשבאנו לדיוני מתווה הגז הכריחו אותנו למכור נכסים, ועד שזה יקרה, צריך היה לבחור בין נוסחאות שונות של מחירים. נותנים ללקוח לבחור כדי שאנחנו לא נגבה יותר. בתקופת הביניים יש מחיר מירבי. המתווה יצר ודאות מלאה על ההסכמים הקיימים. זו הייתה ההסכמה. לא מתערבים במחירים שנקבעו ואילו אחרי שנוצרה התחרות, המדינה שומרת לעצמה את הזכות להטיל פיקוח. אולם כל תקופת הביניים, לא ניתן להתערב".

ברנע: "אני חולק עליך. במתווה היו שלושה נושאים שזכו להגנה: ההסדר המבני, היבטי המיסוי, הייצוא. רק על אלה התכוונה הממשלה להגן עליכם. אז למה אתה טוען שיש לכם חסינות מפיקוח כבר מחר?

אבו: "המתווה קובע במפורש שלא נוגעים במחירים הקיימים. זה יעד מרכזי של המדינה ליצור ודאות רגולטורית כדי להביא משקיעים. זה היה ברור לאורך כל המשא ומתן ובמתווה עצמו. באותה עת המחירים בישראל היו נמוכים משמעותית מכל שוק תחרותי באירופה. גם היום, בכל מערב אירופה המחירים נעים בין 7 ל-8.5 דולר".