שובו של הארמון הלבן

"הארמון הלבן", כך כינו תושבי רחובות את בית ויצמן, שנבנה ב־1936 ומאז ניצב במלוא הודו על גבעה מוריקה בקצה מכון ויצמן ברחובות. "אז היו פה חולות, רחובות היתה מושבה", מסבירה את ההתפעלות גילה הילל, אחראית האירוח והכנסים של מכון ויצמן. "חיים ויצמן היה אז מדען מוכר, עם יותר מ־220 פטנטים שרשומים על שמו. היה לו כסף.

הוא כבר היה יו"ר ההסתדרות הציונית, המנהיג הבלתי רשמי של העולם היהודי". שנתיים קודם הוא הקים את מכון המחקר על שם דניאל זיו (שממנו התפתח לימים מכון ויצמן) ורצה לגור ליד המכון שאהב. הוא ואשתו ורה, רופאת ילדים במקצועה, רכשו שטח של 44 דונם מכספם הפרטי והקימו עליו את ביתם.

ביתו של הנשיא חיים ויצמן ברחובות צילום: רוני כנעני

למשימה גויס אדריכל העל אריך מנדלסון, יהודי־גרמני שזו היתה עבודתו הראשונה בישראל. "ויצמן רצה בית קטן וצנוע, אך מנדלסון התעקש על בית שראוי למעמדו, ושהוא יוכל לארח בו", אומרת הילל. הוא תכנן וילה מרווחת, מופת אדריכלי עם מוטיבים ים־תיכוניים כמו חצר פנימית וגוון חול, והקפיד על התאמה לצורכי בני הזוג, למקום, לתרבות ולאקלים.

המבנה תוכנן בצורה סימטרית, כשבמרכזו גרם מדרגות המעוצב כמגדל הצופה למרחוק. בקומת הקרקע נבנו ספרייה וחדר אירוח מהודר, וחצר פנימית שסוגרת על בריכת שחייה מלבנית אלגנטית. מנדלסון תכנן בניין ירוק: בחזית הדרומית הקירות עבים במיוחד ובנויים ממספר שכבות לצורך בידוד, החלונות עגולים וגבוהים כמו צוהרי ספינה, והחדרים שמסביב לבריכה כוללים פתחים גדולים שאמורים להכניס דרכם בריזה ים־תיכונית היישר מהמים הצוננים.

לעיצוב הפנים היתה אחראית לרוב ורה ויצמן. בניגוד למנדלסון, שהעדיף ריהוט מינימליסטי נקי התואם לתכנון שלו, הביאה גברת ויצמן פריטים רבים בסגנון אנגלי כפרי, שתאם לחייהם הקודמים של בני הזוג באנגליה. כשויצמן התמנה לנשיא המדינה הפך הבית למשכן רשמי, ורק עם מותו עבר משכן הנשיא לירושלים. בני הזוג תרמו את הבית והאחוזה למדינה.

גרם המדרגות בבית ויצמן. השחזור נעזר בתיעוד הקפדני של אשת הנשיא ורדה צילום: רוני כנעני

ברבות הימים נהפך הבית למוזיאון ועבר כמה סבבי שיפוצים ושימור מדוקדקים. הפריטים הם מהמאות ה־18 וה־19, וחלק מהם נזקקו לשיפוץ: בדים וריפודים מקוריים שהתפוררו שוחזרו במדויק בזכות התיעוד הקפדני של ורה, שערכה רישום של כל הפריטים בבית. השיפוץ האחרון הסתיים לפני שנה ובמסגרתו שוחזרו הטיח של המבנה והריצופים המקוריים, הבריכה שבחצר הפאטיו מולאה במים לראשונה מאז נהפך הבית למוזיאון, והמגדל וגרם המדרגות הלולייניות שבמרכזו חזרו להשתקף במימיה - בהתאם לחזון המקורי של מנדלסון.

במקביל לפתיחתו המחודשת לקהל החליט הארגון הבינלאומי Iconic Houses ("בתים איקוניים") לצרף את בית ויצמן לשורותיו. זהו המבנה הראשון בארץ שנכלל ברשימה היוקרתית, לצד בתים איקוניים בתכנונם של פרנק לויד רייט ולודוויג מיס ון דר רוהה.

למידע ושעות ביקור: chaimweizmann.org.il