איסור צילום חיילי צה"ל: לא חכם, לא דמוקרטי ופוגע בישראל
הצעת חוק איסור תיעוד וצילום חיילי צה"ל עברה בקריאה טרומית, אלא שתמיכת הממשלה מותנית בשינוי מהותי בו. בכל מקרה הוא יגרום נזק, שכן המצלמות מביאות עמן איפוק, מודעות והבנת מגבלות הכוח
הצעת חוק איסור תיעוד וצילום חיילי צה"ל עברה היום (ד') במליאת הכנסת בקריאה טרומית ברוב של 45 נגד 42. הנוסח שעבר, אותו הגה ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) נתמך אמנם בידי הממשלה, אבל בתנאי שיעבור שינוי משמעותי לפני שיגיע לקריאה ראשונה.
אילטוב הסכים לשינוי שיסיט את המוקד מאיסור צילום לאיסור הפרעה לחיילי צה"ל במילוי תפקידם. בינתיים הנוסח שעבר היום הוא תקלה מכל כיוון אפשרי: לא חכם, לא דמוקרטי, פוגע בישראל במישור הבינלאומי וגם קשה לאכיפה משפטית. איך ניתן להוכיח כוונה "לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה"? וחוץ מזה, גם היועץ המשפטי לממשלה מתנגד.
הנוסח המתוקן טרם בא לעולם, ובפנינו, בינתיים, רק עמדת הממשלה שהוצגה בידי השר צחי הנגבי: "הנוסח מעורר קשיים רבים. הוא פוגע פגיעה לא מידתית בחופש הביטוי. אין למדינת ישראל מה להסתיר ויש כאן מראית עין של ניסיון להסתרה. כבר היום יש לחיילי צהל אפשרות למנוע הפרעה לפעילות כולל צילום. כמו כן יש עבירות שמטפלות באחזקת חומרים. וגם, העונשים 5 ו-10 שנות מאסר הם בלתי פרופורציונליים. ועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת לנוסח המקורי. הממשלה תתמוך בקריאה הטרומית במידה שהמציע מתחייב לתאם הגרסה הסופית עם משרד המשפטים".
והשאלה היא האם הגרסה הסופית תשלב בתוכה את איסור הצילום והתיעוד. למשל על ידי קביעת חזקה שצילום חיילי צה"ל כמוהו כהפרעה לחייל במילוי תפקידו. ולכן, יש להתייחס לשתי אפשרויות - הנוסח הסופי מתרכז בהפרעה בלבד, או שההפרעה שכוללת צילום.
לכאורה יש היגיון באיסור על הפרעה לחיילי צה"ל במילוי תפקידם. עובדה, החוק בישראל מכיר באיסור על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הגיוני ליישר קו שמשווה בין שוטר לחייל. אבל, בשטחים אין בכך צורך כי שם איסור ההפרעה לחיילים כבר קיים, ואז החוק פשוט ירחיב את ההפרעה גם לשטח מדינת ישראל וזה ממש לא מה שיוזמי החוק התכוונו.
בעולם, לא כולם מאמינים לנו
אבל אם כוונתו המקורית של אילטוב תושתל אל תוך הנוסח הסופי, הנזקים יהיו פגיעה בחופש הביטוי, ובדימוי של צה"ל ומדינת ישראל ובמעמדם במישור הבינלאומי.
תיעוד וצילום הם המקורות הראייתיים הקרובים ביותר לבירור האמת. בלעדיהם יתבצר כל צד בגרסתו. ההנחה שדימוי הצבא ישתפר במצב של "מלה מול מלה", הוא טעות. בעולם, לא כולם מאמינים לנו.
מניעת צילום היא מניעת דיווח, וזו פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. בנוסף, יש כאן מסר של הסתרה וטיוח למעשים נוראיים לכאורה, מסר שעלול לשמש נגד ישראל בטריבונלים בינלאומיים ובתעמולה השוטפת של ארגונים בינלאומיים. אכן, ניתן לרקוח מסרטים אלה תעמולה, אבל זהו אחד מחולשותיו של חופש הביטוי. תמיד ניתן לנצל לרעה את חופש הביטוי, הניצול הזה אינו יכול לשמש עילה לדריסתו.
והנזק הגדול ביותר של החוק בנוסחו הנוכחי הוא בהסרת מנגנון הפיקוח האפקטיבי ביותר ששומר איכשהו על צלם הצבא שמרוכז בפעולות של שיטור אזרחי. המצלמות מביאות עמן איפוק, מודעות והבנת מגבלות הכוח. לצבא יש כלים להתמודד עם הפרעה אמיתית, בפעילות מבצעית, בהכרזת שטח צבאי סגור, ועליו לברך על שפעילותו השוטפת מפוקחת ציבורית ואולי אף חוסכת ההרוגים, שבלעדי הפיקוח הזה, צריך היה להסביר איך ולמה מצאו את מותם.