$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

הענקית הצרפתית תאלס תשקיע 200 מיליון שקל בתעשייה הישראלית

מדובר בתוכנית רכש גומלין עליה הוסכם בעקבות זכייתה במכרז להתקנת מערכת ETCS של רכבת ישראל שהיקפו נאמד בכמה מיליארדי שקלים. התוכנית מתפרסת על פני 20 שנה, וכוללת רכש מערכות מספקים ישראליים, אך גם העברת ידע וטכנולוגיות לתעשייה בישראל

אדריאן פילוט 08:2213.06.18

הענקית הצרפתית Thales Group תשקיע בתעשייה הישראלית 200 מיליון שקלים על פני שני עשורים - כך סוכם בין הקבוצה הצרפתית לרשפ''ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי) במשרד הכלכלה והתעשייה. הסכם רכש הגומלין עליו הוסכם מגיע בעקבות זכייתה במכרז להתקנת מערכת ETCS של רכבת ישראל שהיקפו נאמד בכמה מיליארדי שקלים.

 

קבוצת "תאלס", השייכת לרשימת עשר קבלניות האבטחה הגדולות בעולם, היא חברה רב לאומית המתכננת ובונה מערכות חשמל ומספקת שירותים לתחום התעופה והחלל, הביטחון, התחבורה והבטיחות. הקבוצה נמצאת בבעלות חלקית של ממשלת צרפת, והיא בעלת פעילות ביותר מ-56 מדינות, עם 64,000 עובדים ומחזור של כ-15 מיליארד יורו בשנה (2016).

 

קרונות של רכבת ישראל קרונות של רכבת ישראל צילום: אוראל כהן

 

 

תוכנית רכש הגומלין המתפרסת על פני 20 שנה, כוללת רכש מערכות מספקים ישראליים, אך גם העברת ידע וטכנולוגיות לתעשייה בישראל. יתכן כי הסעיף החשוב ביותר בהסכם הוא זה שקובע כי החברה, תכשיר עובדים ומתחייבת לקלוט לשורותיה 35 טכנאים ישראליים תוך הפיכתם לטכנאים מוסמכים של תאלס העולמית, כך שיוכלו לתמוך בתעשייה הישראלית שתתפתח ותמכור מערכות ושירותי תחזוקה לאורך חיי הפרויקט.

 

במרץ האחרון נחשף ב"כלכליסט" דו''ח סיכום הפעילות של הרשפ''ת ממנו עולה כי בשנת 2017 היו כ-228 חברות זרות שביצעו רכש גומלין במשק הישראלי בסך כ-2.45 מיליארד דולר (כ-8.6 מיליארד שקל), גידול של 17% לעומת אשתקד. אלא שהדוח חושף כי ביצוע רכש הגומלין בטל בשישים לעומת ההתחייבויות העתידיות לרכש גומלין המגיעות לסכום העתק של כ-12 מיליארד דולר הצפויים להגיע במהלך השנים הקרובות לחברות ישראליות ומכאן החשיבות לעמדה ממשית איתנה ומגובשת בנושא.

 

חברת תאלס חברת תאלס צילום: בלומברג

 

הנתונים מראים כי חלק ניכר מהחברות הזרות המחויבות ברכש גומלין, בוחרות להשקיע בישראל מעל ומעבר להתחייבויות שלהן על פי החוק. סך המימושים של החברות הזרות בתעשייה הישראלית לאורך השנים עומד על 26 מיליארד דולר, יותר מפי 2 מגובה המחויבויות המצטברת, כאשר "עודפי" המימושים (מימושים שלא מחויבים לפי חוק מסתכמים בלמעלה מ-14 מיליארד דולר. "נתון זה מצביע על כך שהמחויבות לרכש גומלין משמשת כדלת כניסה של החברות הזרות לשוק הישראלי, שרבות מתוכן בוחרות להישאר ולפעול בו גם לאחר תום המחויבות החוקית", מסבירים גורמים במשרד הכלכלה שמנסים לקדם וליישם את הכלי. עם זאת, כאמור, על אף שהאחראיות לקידום התעשייה נמצאת במשרד הכלכלה והתעשייה, הסמכות נתונה למשרד האוצר ולחשב הכללי. כללי רכש הגומלין מעוגנים ומוסדרים בחוק חובת המכרזים – תחת סמכותו הבלעדית של החשב הכללי באוצר על פי חוק.

 

"רכש גומלין הינו כלי משמעותי להגדלת היצוא, להכנסת ידע וטכנולוגיות מתקדמות לישראל ומשיכת השקעות זרות, להגדלת הצמיחה והתעסוקה ולשיפור תדמית ישראל בעולם" מסר שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן תגובה שמנסה, יחד עם מנכ"לית הרשפ''ת זיוה איגר, לקדם את הכלי הזה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x