הכנסת ה-20: שיאנית הצעות החוק הפרטיות

הכנסת ה־20 שוברת שיאים לא רק בחקיקת חוקים הפוגעים בבית המשפט, בחקיקת חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ כמו החוק למיסוי הדירה השלישית, ובהתכתשויות אישיות בין חברי הכנסת משני צידי המתרס הפוליטי - אלא גם בכמות הצעות החוק הפרטיות.

מתחילת הכהונה של הכנסת ה־20 ב־31 במרץ 2015 ועד ל־1 ביוני 2018 הונחו על שולחן הכנסת 5,426 הצעות חוק פרטיות. מדובר בשיא כל הזמנים לעומת הקדנציות הקודמות.

ניתוח הנתונים שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ומתפרסם כאן לראשונה מגלה שבין שלל הצעות החוק שהוגשו, 4,336 הצעות חוק לא הועלו כלל להצבעה. משמעות הנתון הזה היא שכ־80% מהצעות החוק הפרטיות שהוגשו מתחילת הקדנציה "קבורות" ולא הועלו להצבעה.

4.6 הצעות ביום

בין הצעות החוק הפרטיות הללו אפשר למצוא את ההצעה שאריזות תחליפי חלב יכילו כף מדידה בעלת מידות של ח"כ חיליק בר; ההצעה של ח"כ דב חנין שבתי עסק לא יוכלו להפעיל מזגן עם דלת פתוחה; הצעתו של ח"כ זוהיר בהלול לציין יום חג אזרחי לחגיגת הרב־תרבותיות הישראלית; זו של ח"כ ישראל אייכלר להקים מאגר יוחסין ליהודים מכל העולם; וגם זו של ח"כ יעקב מרגי שלפיה הכנסת תקבע איך ייראו שטרות בנק ישראל.

שיאני ההצעות: איציק שמולי, מרב מיכאלי ודב חנין

לפי הניתוח, מספר הצעות החוק הפרטיות שהועלו להצבעה ולא התקבלו הגיע ל־436. כלומר, כ־8% מהצעות החוק הפרטיות שהוגשו מאז תחילת הקדנציה לא התקבלו.

ואילו מספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו מתחילת הקדנציה ונמצאות בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה עומד על 217, כלומר 4% בלבד. מספרן של אלה שנמצאות בהכנה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית הוא 43 - 0.07%.

פול גז בניוטרל הגשת הצעות חוק: הספורט הלאומי של חברי הכנסת לא פעם חותמים ח"כים על הצעות חוק בזמן הליכה במסדרון או במזנון באמצע האוכל, בלי לשים לב במה מדובר. העיקר לחתום על כמה שיותר צבי זרחיה לכתבה המלאה 

מספר החוקים הפרטיים שהושלמה חקיקתם בקריאה השנייה והשלישית עומד על 175 - כ־3.2% בלבד. מספר הצעות החוק הפרטיות שהחקיקה שלהן נעצרה הוא 219, כלומר כ־4%.

בהשוואת הצעות החוק הפרטיות בכנסת ה־20 לעומת הכנסת ה־16 שכיהנה במשך שלוש שנים (2003־2006) עולה כי בכנסת ה־16 הונחו על שולחן הכנסת 4,753 הצעות חוק פרטיות. כלומר: בכנסת ה־20 נרשמה עלייה של כ־14% עד כה בהגשת הצעות חוק פרטיות לעומת הכנסת ה־16.

ואילו, בכנסת ה־19, שכיהנה כשנתיים וחודשיים (אבל התפזרה קודם לכן לאחר כשנה ושמונה חודשים), הונחו על שולחן הכנסת רק 2,923 הצעות חוק פרטיות.

תקופת כהונה של כל כנסת היא שונה כמובן, ולכן בדקו במכון הישראלי לדמוקרטיה על סמך אתר הכנסת את מספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו בכל יום. לפי הנתונים, הכנסת ה־20 נמצאת במקום הראשון במספר הנחת הצעות חוק פרטיות. בכל יום מוגשות בממוצע 4.63 הצעות חוק פרטיות.

לצורך השוואה, בכנסת ה־16 הוגשו בממוצע 4.1 הצעות חוק ליום, ואילו בכנסת ה־19 (שכיהנה כשנתיים וחודשיים) הונחו בכל יום רק 3.7 הצעות חוק פרטיות.

ומיהם שיאני הצעות החוק הפרטיות? לפי מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת, עולה כי הח"כים שיזמו הכי הרבה הצעות חוק מאז תחילת הקדנציה (כלומר היו היוזמים הראשונים של הצעת חוק ואליה צירפו ח"כים נוספים) הם דב חנין (הרשימה המשותפת) עם 444, מרב מיכאלי (המחנה הציוני) עם 230, איציק שמולי (המחנה הציוני) עם 168 ויו"ר מרצ תמר זנדברג עם 143 הצעות חוק.

"להקצות יועצי חקיקה"

בקואליציה השיאן הוא ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) שיזם מאז תחילת הקדנציה 124 הצעות חוק פרטיות ואחריו ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) עם 104 הצעות חוק פרטיות. במקום השלישי יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שיזם 98 הצעות חוק פרטיות.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר אמר ל"כלכליסט" בתגובה לנתונים כי "הגיע הזמן להגביל את היקפי החקיקה הפרטית באמצעות קביעת מכסה של ארבע הצעות חוק פרטיות לשנה לכל חבר כנסת, ולחזק את כלי הפיקוח העומדים לרשותם של חברי הכנסת".

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר צילום: נמרוד גליקמן

הוא מציע להקצות יועצי חקיקה מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי שיסייעו בניסוח הצעות החוק הפרטיות ובטיובן.

פלסנר גם סבור שיש לחייב כל כותב הצעת חוק בהליך הכולל את בחינת השלכותיה הכלכליות והנוספות, לתת אפשרות לחברי כנסת להופיע בפני ועדת שרים לחקיקה, אם זו דחתה את הצעת החוק שלהם, וכן לצמצם את מספר ועדות הכנסת ומספר החברים בהן והצמדתן למשרדים הממשלתיים הגדולים - ועדה אחת לכל משרד.

"להרחיב הפיקוח"

במקביל מציע פלסנר להרחיב את הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה. "לצערי, הכנסת מזניחה את אחד מתפקידיה העיקריים שהוא דומה לזה של פרלמנטים אחרים ברחבי העולם - פיקוח על עבודת הממשלה. דווקא בימים אלה שבהם מבקשים בכנסת לעקר את סמכויות של בית המשפט העליון, חובה לאסדר את הפרדת הסמכויות בין הרשויות ולהפוך את הכנסת לגוף אפקטיבי המבצע פיקוח יעיל על עבודת הממשלה".

לפי הצעתו, יש להגביר את התדירות של שעת השאלות השבועיות במליאה לשרים ולראש הממשלה כך ש"לפחות אחת לשבוע יגיע שר למליאה ולהוסיף יום דיונים לוועדת הכנסת". הוא גם מציע לתת אפשרות לכל ועדה בכנסת לקיים שני שימועים בנושאים ציבוריים שבתחום טיפולה, האחד ביוזמת האופוזיציה והאחד ביוזמת הקואליציה.

פלסנר גם סבור שיש לגבש דו"ח פעילות שנתי המסכם את עבודתה של כל ועדה, באמצעות צוות מקצועי שיוקצה לכך, וחיוב פרסומו לציבור, וכן לנסח "מדריך הפעלה" לוועדות שיעגן באופן רשמי ומפורט את כללי עבודתן ואת סמכויות בעלי התפקידים בהן, זאת בשל שחיקת כללי המשחק שהיו מקובלים מאז ומתמיד בכנסת.

בתוך כך, לפי מרכז המחקר של הכנסת עולה שבישראל שיעור הצעות החוק הפרטיות שמתקבלות מתוך כלל הצעות החוק הפרטיות הוא נמוך בהשוואה עולמית. בכנסת ה־18 (2013-2009) שיעור הצעות החוק הפרטיות שהתקבלו מכלל הצעות החוק הפרטיות שהוגשו הגיע ל־6%, ובכנסת ה־19 (2015-2013) שיעור הצעות החוק הפרטיות שהתקבלו עמד על 4% בלבד. כך עולה ממסמך שכתבה שרה צוובנר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

המסמך, שנכתב בנובמבר 2016, בדק חקיקה פרטית וממשלתית ב־12 מדינות אירופה בתקופות שונות בשנים 2013-2005. עולה ממנו כי בישראל, שבדיה ואיטליה המחוקקים מגישים מספר גבוה של הצעות חוק פרטיות. ואילו בספרד, צ'כיה ובריטניה מספר הצעות החוק הפרטיות נמוך.

עוד עולה כי ברוב המדינות מרבית החקיקה היא חקיקה ממשלתית. כך, בפינלנד ובספרד החקיקה היא ממשלתית כמעט באופן מובהק. בחלק מהמדינות החקיקה שמקורה מהצעת חוק פרטית היא תדירה, כמו ישראל, שבדיה, הונגריה ופורטוגל.