בלעדי לכלכליסט
ברוש: ויתור של לפיד עלה לציבור 384 מיליון שקל
יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים לשר הפנים: שנה נוסחת העלאת הארנונה, שעולה למשק ולציבור מאות מיליונים
יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש טוען שוויתור של יאיר לפיד מ־2014 כשהיה שר אוצר עלה עד עכשיו לציבור ולמשק 384 מיליון שקל. במכתב ששיגר בשבוע שעבר לשר הפנים אריה דרעי, מפציר ברוש בשר לשנות את הנוסחה שמעלה אוטומטית את תשלומי הארנונה בכל שנה ולהחזיר לאלתר את מנגנון ההתייעלות ברשויות המקומיות. הנוסחה המכונה "הטייס האוטומטי" קובעת ששיעור העלייה בארנונה כל שנה ייקבע לפי שני גורמים בחלוקה שווה: השינוי במדד המחירים לצרכן והשינוי במדד השכר במגזר הציבורי. עד 2014 כללה הנוסחה מנגנון הקובע כי יופחתו מהמדד המשוקלל 20% כדי לדרבן את הרשויות להתייעל. כך שאם מדד המחירים עלה ב־1% ומדד השכר במגזר הציבורי עלה ב־3%, יש להעלות את הארנונה ב־1.6% במקום ב־2%.
- לפיד ביקש כשר האוצר ב-2013 מאגף תקציבים לבחון את "חוק מילצ'ן"
- לפיד נגד נתניהו ומקורביו: "ככה מדברים עבריינים"
- יאיר לפיד מציג: קצת עובדות, וכמה הפרזות
אולם באותה שנה נפער בתקציב המדינה חוסר של 400 מיליון שקל ולפיד החליט לגבות את הסכום מרשויות חזקות, ובתמורה ויתר על מנגנון ההתייעלות לכל הרשויות המקומיות בארץ. כלומר, לפיד החליט שכל שנה הארנונה תעלה בשיעור גבוה יותר.
לפי הארגונים העסקיים, בשל כך נגבו ב־2017-2014 תשלומי ארנונה עודפים בהיקף של 384 מיליון שקל. את המנגנון שלפיד ביטל, דורשים הארגונים העסקיים להחזיר כעת. אולם הם גם דורשים לשנות את נוסחת "הטייס האוטומטי" דרמטית, כך ששיעור עליית הארנונה ייקבע בחלוקה שונה: 65% לפי השינוי במדד המחירים לצרכן ו־35% בלבד לפי השינוי במדד השכר במגזר הציבורי. לטענתם, שינוי כזה ישקף באופן הולם יותר את הוצאות השכר ברשויות ויפתור חלק מהעיוות שקיים במנגנון, וזאת לפי עבודה פנימית של משרד הפנים עצמו. לפי הארגונים העסקיים, העיוות שמקבל ביטוי בחלוקה שווה בין המדדים בנוסחה הקיימת, גרר תשלומים עודפים בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ב־2017-2014.
טענת הארגונים העסקיים בנוגע לעיוות היא למעשה רק קצה הקרחון. לפי קביעה של הלמ"ס, שנחשפה ב"כלכליסט", מדד השכר במגזר הציבורי מיושן וזו טעות להשתמש בו. בנוסף, משרד הפנים משתמש באומדנים בלבד כדי לקבוע את השינוי במדד. לעתים האומדנים מוטים כלפי מעלה, מה שמייקר את הארנונה ללא הצדקה. לדברי מנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל, "נטל הארנונה הנו אחד המעמסות הכבדים על כתפי המגזר העסקי והציבור הישראלי. משנה לשנה הנטל גדל, ללא קשר לאיכות השירות המוניציפלי. המגזר העסקי והמגזר הציבורי עוברים תהליכי התייעלות, ורק הרשויות המקומיות לא נדרשות להתייעל, ואף זוכות לעדכון אוטומטי בארנונה. אנו מצפים ממשרד הפנים לתקן מיד עיוות זה".