עתירה לבג"ץ: תשלומי ההורים לבתי הספר זינקו פי 3.5 בתוך 7 שנים

תשלומי ההורים עלו בשבע השנים האחרונות מ-1.3 מיליארד שקל ל-4.6 מיליארד שקל - פי 3.5, כך עולה מעתירה שהגישה הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה לבג"ץ. לטענת העותרים השינוי הדרמטי במדיניות תקצוב החינוך נעשה בחוסר סמכות ובצורה לא חוקית באמצעות חוזרי מנכ"ל ולא באמצעות חקיקה כנדרש. לדבריהם, הדבר יוצר פגיעה קשה בזכות החוקתית לשוויון.

את העתירה הגישה הקליניקה בשם כ-150 עותרים, לרבות האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד, הלה למען החינוך בשכונות ועיירות פיתוח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ח"כ פרופ' יוסי יונה ופיצי' דובינר בשם מטה המאבק למען חינוך חינם.

אתמול אישרה ועדת החינוך של הכנסת את תשלומי הרשות והחובה של ההורים, על פי בקשת משרד החינוך, והם ינועו בין 269 שקל ל-1,388 שקל. חברי הכנסת ביקרו את התשלומים האלה בחריפות אלא שהעתירה הוגשה כנגד תשלומי הורים אחרים, שמגיעים לסכומים גבוהים בהרבה.

תלמידי בית ספר יסודי (ארכיון) צילום: תומי הרפז

מדובר בתשלום עבור תוכנית לימודים נוספת שיכול לפי העותרים להגיע ל-3,800 שקל בשנה, בתשלום עבור מחשבים אישיים או טאבלטים בשיעור של 700 שקל ועבור רכישת שירותים מרצון - 450 שקל. כלומר ביחד מדובר בכ-5,000 שקל. בנוסף לתשלומים אלה יכולים בתי ספר ייחודיים לקבל אישורים חריגים לגבייה של קרוב לעשרת אלפים שקל בשנה.

בעתירה מציגים העותרים נתונים המראים כי תשלומי ההורים יוצרים בפועל מערכות חינוך נפרדות: בתי הספר שקיבלו אישור מוועדת חריגים לגבות מעל 4,000 שקל בשנה הם כאלה שבהם התלמידים הם משני העשירונים העליונים במדד הטיפוח. מטבלת הגבייה של תשלומי הורים בירושלים, שהוצגה בעתירה עולה כי כל בתי הספר שגבו למעלה מ-6,000 שקל נמצאים גם הם בשני העשירונים העליונים של המדד.

לדברי העותרים, "במשרד החינוך מבטיחים להוריד את גובה התשלום ובפועל, התשלומים רק עולים ועולים. הגדלת תשלומי הרשות מגדילה את הפערים בין תלמידים מאוכלוסיות חזקות ומוחלשות ויוצרות בפועל מערכות חינוך נפרדות של אלה שיש להם כסף לאלה שאין להם כסף. זהו כרסום הולך וגובר בערך של הזכות לחינוך חינם לכל", אמר עו"ד הרן רייכמן, ראש הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.