סופית: רשות ההגבלים פסלה את המיזוג בין אגוד למזרחי טפחות
החלטת הרשות היתה צפויה לאחר שזו הודיעה בשבוע שעבר על התנגדותה למהלך בשל חשש לפגיעה בתחרותיות. בעלי השליטה בבנק צפויים לערער על ההחלטה בפני בית הדין להגבלים עסקיים
רשות ההגבלים רשמית על פסילת המיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי טפחות, כצפוי. ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ, הודיע היום (ד') על התנגדותו למיזוג בין בנק מזרחי - טפחות לבנק אגוד. ברשות מסבירים כי מיזוגו של בנק אגוד עלול לפגוע בתחרות המועטה ממילא על לקוחות פרטיים במערכת הבנקאית.
- בעלי אגוד יוצאים לקרב מאסף: "אי־נוחות אינה סיבה לפסילת מיזוג הבנקים"
- מיזוג מזרחי טפחות ואגוד: כשהרגולטורים נלחמים על כלום
- אמיר ברנע: "אגוד בנק נכה. בלי מיזוג הבעלים יפרקו אותו בתוך שנתיים"
"המערכת הבנקאית בישראל היא מערכת ריכוזית עם בעיות תחרותיות רבות, אחת מהן באה לידי ביטוי בחסמי כניסה גבוהים מאוד. מזה עשרות שנים לא קם אף בנק חדש במדינת ישראל, ומספר הבנקים רק הלך והצטמצם. כיום נותרו בישראל שש קבוצות בנקאיות שמספקות ללקוחות פרטיים שירותי עובר ושב ושירותים בנקאיים נלווים. בנק אגוד הוא הבנק הקטן היחיד מבין שש הקבוצות האמורות. בדיקת הרשות העלתה שהתמריצים של בנק איגוד והפעולות התחרותיות שלו שונים מאלו של חמש הקבוצות הבנקאיות האחרות", מסבירים בהודעה הרשמית שפרסמה הרשות בנושא.
עוד מציינים כי עלויות המעבר בין בנקים ללקוחות הפרטיים הן גבוהות מאוד, ונתפסות על ידי הלקוח כחסם משמעותי למעבר בין בנקים. לקוחות ממעטים לעבור בין בנקים; על פי בדיקת הרשות, שיעור המעבר הממוצע השנתי של לקוחות פעילים אינו עולה על 2%. הבנקים מודעים לכוח שיש בידיהם ולכן נוכח עלויות המעבר הגבוהות, הם עושים שימוש ביכולתם להפלות בין לקוחותיהם השונים ולגבות מהם את המחירים המקסימאליים שהם יכולים. מעט הלקוחות שמוכנים להשקיע בניסיון לשפר את תנאיהם, על ידי מיקוח או על ידי איום במעבר לבנק אחר, מצליחים להשיג תנאים טובים יותר מהבנק שלהם, לעומת יתר הלקוחות. הבנקים אף מנסים לאתר באופן יזום את הלקוחות שעלולים לעזוב לבנק אחר, על מנת לבצע מולם פעולות שימור.
בעלי השליטה באגוד צפויים לערער על ההחלטה בפני בית הדין להגבלים עסקיים. בית הדין הוא ערכאת הביקורת השיפוטית על ההחלטות העיקריות של הרשות. בראש בית הדין עומדת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים נאווה בן־אור והמשנה שלה היא שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים תמר בזק־רפפורט.
בנובמבר האחרון נחתם הסכם התקשרות בין מזרחי טפחות לגרעין השליטה באגוד. במסגרת העסקה האמורה אמור היה בנק מזרחי לרכוש את מניות בעלי השליטה באגוד לפי שווי של כ-1.5- 1.4 מיליארד שקל. בעלי השליטה באגוד הם שלמה אליהו משפחות לנדאו, מנור ויעל אלמוג־זכאי - מחזיקים יחדיו ב-75% ממניות הבנק. העסקה נדרשה לקיומם של כמה וכמה תנאים מתלים, ובכלל זה אישורים רגולטוריים והגעה להסכמות מתווה התייעלות עם עובדי אגוד.
מימין: הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין ויועמ"ש הרשות אורי שוורץ צילום: אלכס קולומויסקי לתפיסת הרשות מאחר שחלק גדול מלקוחות הבנקים כיום הם "לקוחות שבויים", התחרות על לקוחות קיימים המנהלים חשבון פעיל בבנקים מוגבלת ללקוחות הלא שבויים בלבד. בתחרות על הלקוחות הללו, גודל הבנק משפיע באופן ישיר על התמריצים שלו ועל אופי הפעולה שלו. הבנקים הגדולים שואפים לשמר את המצב הקיים ומקרב הבנקים הבינוניים, בנק מזרחי הוא היחיד שמדגיש בפרסומיו את האפשרות לעבור בנק, אך גם הוא נמנע מלספק לציבור הצעת ערך ברורה. בנק אגוד, לעומת זאת, כבנק הקטן היחיד שאינו מצוי בבעלות בנק גדול יותר, מציע ללקוחות השוקלים לעבור בנק הצעת ערך כספית פשוטה ואטרקטיבית ביחס להצעות של יתר הבנקים. האופן הפומבי והמפורש שבו משווק בנק אגוד את הצעת הערך לציבור הרחב חריג ביחס ליתר הבנקים במערכת, ולא סביר כי בנק גדול יותר או בנק קטן הנמצא בבעלות בנק אחר יבחר לנקוט באסטרטגיה דומה.
צילום: אוהד צויגנברג "האסטרטגיות התחרותיות הייחודיות של בנק מזרחי ובנק אגוד השתקפו לאורך כל בדיקת הרשות. הרשות הוסיפה וערכה בדיקה סטטיסטית נרחבת בנושא מעברי לקוחות פעילים בין בנקים, ממנה עלה כי חלקו של אגוד מתוך המעברים בין הבנקים גדול משמעותית ביחס לחלקו במערכת. באזורים בהם אגוד פועל, חלקו במעברים אף גדול מזה של כל אחד משני הבנקים הגדולים. מבדיקה פרטנית של נתוני המעבר ב-26 הערים בהן אגוד פועל, עולה כי ב-20 ערים שיעור המעבר לאגוד הוא 10% או יותר, וב-6 ערים שיעור המעבר לאגוד הוא 30% או יותר", מסבירים ברשות.
כתוצאה מהמיזוג, מסבירים ברשות כי האסטרטגיה הייחודית בה נוקט בנק אגוד, כבנק הקטן האחרון שנותר במערכת, שאינו בבעלות בנק אחר, תיעלם, והמחירים יעלו. לאף בנק אחר, כולל בנק מזרחי לאחר המיזוג, לא יהיה תמריץ להציע באופן כה מפורש ומובלט הצעת ערך כספית אטרקטיבית ללקוחות השוקלים לעבור בנק. ככל שבנק גדול יותר, הוא יהיה פחות מעוניין להציע הצעות דומות בשל חשש לפגיעה ברווחיו (קניבליזציה) ובשל חשש להתפתחות של תחרות מחירים שתחתוך מהרווחים העודפים במערכת. כתוצאה מעליית המחירים יפגעו הן לקוחות אגוד והן הלקוחות ביתר הבנקים, שלא יוכלו לעבור לבנק אגוד או לעשות שימוש בהצעת הערך שלו כדי לשפר את התנאים שלהם בבנק בו הם מנהלים את חשבון העו"ש.
מסקנת הרשות היא כי הגדלת בנק מזרחי, בדרך של מיזוג, לא רק שאינה צפויה לתרום לתחרות, אלא אף עשויה לקרב את מערכת התמריצים שלו לזו של הבנקים הגדולים ולהקטין את התמריץ שלו לנקוט בפעולות הפוגעות בשיווי המשקל בין הבנקים.
הרשות מציינת כי בחנה גם את פעילות הבנקים המתמזגים במגוון שווקים נוספים, ובכלל זה בתחום מתן אשראי לשוק היהלומים. בשוק זה מדובר במיזוג בין שני המתחרים הגדולים ביותר בשוק בו פועלים רק עוד שני מתחרים נוספים. בדיקת הרשות העלתה כי אשראי הניתן בתעשיית היהלומים הוא מוצר מובחן, שהיקפו עומד על מיליארדי שקלים בשנה. פעילות בתחום זה דורשת התמחות, מסבירים ברשות, וכן הפעלת סניף בנק במתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן. גם בתחום זה, המיזוג מעלה חשש מפני הפעלת כוח שוק ועליית מחירי האשראי מצד הבנק הממוזג. חשש זה לא צפוי להיות מופג נוכח חסמי הכניסה הגבוהים לשוק הבנקאות בכלל, ונוכח מאפייניו של תחום האשראי לשוק היהלומים בפרט.
לסיכום מציינים ברשות: "המיזוג בין מזרחי לאגוד הובא בפני הרשות בתקופה בה עומדות על הפרק רפורמות רבות שמטרתן לשפר את המצב התחרותי בתחום הבנקאות. לפיכך, החשיבות בקיומו של בנק בעל תמריצים ייחודיים ודרך פעולה ייחודית לעומת הבנקים האחרים, צפויה רק לגדול, וכך גם הפגיעה הפוטנציאלית בתחרות כתוצאה מהמיזוג".
במזרחי טפחות הגיבו היום להחלטת הרשות: "הבנק מצר על ההחלטה, בהיותה בלתי סבירה בעליל, מבוססת על נימוקים מופרכים ועומדת בסתירה לממצאי בדיקת רשות ההגבלים העסקיים עצמה, ותוך התעלמות גמורה מעמדת הפיקוח על הבנקים, הרגולטור הייעודי היחיד בעל הידע והמומחיות בכל היבטי התחרות במערכת הבנקאית, שתמך במיזוג. החששות התחרותיים הדמיוניים שרשות ההגבלים נאחזה בהם חסרי שחר. בנק מזרחי טפחות הוא מחולל התחרות האמיתי במערכת הבנקאית ומיזוגו עם איגוד לא רק שלא היה פוגע בתחרות, אלא היה עתיד להגבירה באופן דרמטי לטובת הצרכן. מזרחי טפחות ימשיך לדבוק בתכנית האסטרטגית שלו וימשיך לצמוח במסגרת מתווה התכנית, תוך התמקדות בסגמנטים העסקיים".
חדוה בר: "אני לא אומרת שאין לאגוד סיכוי"
במסיבת העיתונאים השנתית של הפיקוח על הבנקים שנערכה היום (ד') התייחסה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לפסילת המיזוג של אגוד-מזרחי טפחות תוך שהיא מציינת שתמיכת הפיקוח שכן למזג מבוססת על הבנה רחבה של הדברים: "מיזוג עם מזרחי טפחות, כל עוד רשות ההגבלים אכן תפסול (כאמור הרשות פסלה) לא יפגע בתחרות אלא להיפך. אגוד הגיע למצב שבו הוא נמצא משום בין היתר הסכמי השכר שיש לו שמוצמדים לבנק לאומי ואתגר מחשובי משום שהוא נמסך היום על מערכת מחשוב של בנק לאומי ואין לו אחת משלו".
אחת השאלות שהופנו למפקחת היתה בהקשר של המיזוג והיא התבקשה להתייחס לטיעון לפיו משום האתגרים אין לבנק אגוד סיכוי לצלוח את עולם הבנקאות העתידי שעובר טרספורמציה לבנקאות דיגיטאלית והפקחת השיבה: "רואים שבעולם רק שחקנים שהם גמישים, דיגטאליים וחדשניים יהיה להם ביטוי לטווח הארוך. אני לא אומרת שאין לאגוד סיכוי, אין לו בעיות של הון ולא בעיות של יציבות, אבל נשאלת השאלה מהו המודל העסקי שמתאים לטווח הארוך".
