השופט עודד מאור הכריע: משרד מטרי לא יהיה הנאמן של החייב שהוא מייצג

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב עודד מאור הורה אתמול כי עו"ד יניב אינסל ימונה כנאמן לביצוע הסדר נושים לחייב יואב אליהו. בכך נדחתה הבקשה התמוהה שנתמכה בהסכמת כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי, למנות כנאמן לחייב את עו"ד רמי אהרון ממשרד מטרי-מאירי שמייצג אותו.

"תראה לי מקרה אחד שמינינו בא כוח חייב לבדוק תביעות חוב", אמר השופט מאור לעו"ד יוסי בן נפתלי, השותף במשרד מטרי מאירי שהגן על מינויו של אהרון. "אתה שואל מה הקושי?", המשיך השופט מאור ואמר: "למעט שכר טרחה, שאני מבקש שתשים את זה בצד, זהות בעל התפקיד היא חשובה ואם יש ספק – אסור להתעלם ממנו".

מימין עו”ד רונן מטרי והכנ”רית סיגל יעקבי צילום: דנה קופל, אוהד צויגנברג

הפרשה נחשפה בכלכליסט לפני כשבועיים, כשבחור בן 31 ששמו יואב אליהו פנה באמצעות משרד מטרי-מאירי וביקש למנות לו נאמן לצורך הסדר שברצונו להציע לנושיו, לפי סעיף 19 לפקודת פשיטת הרגל. במקביל פנו כמה נושים של אליהו וביקשו למנות מטעמם כונס נכסים ולנהל נגדו הליך פשיטת רגל.

הכונס הרשמי הגיש עמדה והכשיר למעשה את מינויו של בא כוח החייב כנאמן. לטענתם, לא מדובר במהלך יוצא דופן, אלא ברשותם חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנ"ר לשעבר, עו"ד איתי הס (שהצטרף בינתיים למשרד אגמון) בכלכליסט פורסם כי מפרקים בכירים הביעו תדהמה מהמהלך ואף טענו כי דובר ב"פשיטת רגל של הכונס הרשמי".

אלא שבדיון אתמול חשף השופט מאור שבניגוד לטענות אנשי הכנ"רית כלל לא מדובר במקרה רגיל אלא ביוצא דופן שאין שני לו. השופט מאור ציין שיש לחדד הבדל גדול בין מצב בו חייב מציע שם של פרקליט כנאמן מוצע לבין מצב בו מי שמוצע הוא זה שמייצג את החייב בעצמו.

ממשרד מטרי התייצבו 4 פרקליטים בניסיון להגן להם על המינוי, אך הם כשלו בכך. בפרוטוקול צוין כי נוכחים ממשרד מטרי: עו"ד יוסי בן נפתלי, עו"ד רמי אהרון ועו"ד יעל כספי. כמו כן נלווה אליהם איש צוות נוסף ששמו לא נרשם בפרוטוקול.

השופט מאור אף התייחס בדבריו לשיקולי שכר הטרחה בתיק. בתיק זה צפוי שכר טרחה שמן מאחר שמדובר בתיק שיש בו הרבה נכסים. במהלך הדיון אף אמר מאור שהוא מתרשם שהחייב יוכל לפרוע כמעט את כל חובותיו. במצב כזה בעל תפקיד יוכל בקלות לדרוש 2 מיליון שקל שכר טרחה, לפני מע"מ ואולי אף למעלה מכך.

במהלך הדיון טען עו"ד בן נפתלי שיש מקרה נוסף בו ב"כ של חייב מתמנה כנאמן והפנה לתיק הקפאת ההליכים של רשת מגה. בתיק זה מונה עו"ד אמיר ברטוב כאחד משלושה נאמנים, למרות שהוא ייצג קודם לכן את מגה. גורם המקורב לנאמני מגה אמר במענה לטענה הזו שבן נפתלי "צריך להתבייש" בטיעון שהעלה וכי אין כל דימיון בין תיק ההקפאה של רשת מגה לבין הליך פשיטת רגל של חייב.

יחד עם זאת, לאחר ששמע את דברי השופט אמר בן נפתלי: "לאור דברי בית המשפט, אנו משאירים את זהות בעל התפקיד לשיקול דעת בית המשפט".

במהלך הדיון ניסה השופט מאור לשכנע את עורכי הדין ממשרד מטרי-מאירי להסיר את הבקשה להסדר לפי סעיף 19 לפקודת פשיטת הרגל. במצב כזה ההליך היה ממשיך להתברר בתיק פשיטת הרגל שפתחו נושים. עו"ד בן נפתלי בשמו של החייב התנגד לכך בתוקף. השופט מאור אמר שאם יצטרך להכריע, הוא ידרש לשמוע טיעונים בשאלת תום הלב של החייב ועו"ד אהרון אמר שזה מקובל עליהם ודחה את כל הצעות השופט להותיר העניין לשיקול דעתו או להסיר את הבקשה.

מאור כתב בהחלטתו כי הישיבה נקבעה אך ורק לדיון בשאלת זהותו של הנאמן וכתב כי "ב"כ החייב הגינותו כי רבה – לא עמד על בקשתו למנות את עו"ד אהרון, ב"כ החייב כנאמן". השופט מאור מינה את עו"ד אינסל שהיה אחד מ-3 שמות שהציע לו הכונס הרשמי. הוא קבע שהחייב יציע בתוך 7 ימים הצעת הסדר שתוגש לנאמן והנאמן יקבע מועד לכינוס אסיפות נושים.

ממשרד מטרי מאירי נמסר בתגובה: "המדובר בפרסום כחלק מקמפיין המנוהל כנגד המשרד. כבר בפתח הדיון השאיר עו״ד בן נפתלי את הנושא לשיקול דעת בית המשפט אשר שיבח אותו על כך בהחלטה בזאת הלשון: "כבר בראשית הדיון בא כח החייב בהגינותו כי רבה - לא עמד על בקשתו למנות את עורך דין החייב כנאמן".

לא נכחו ארבעה עורכי דין מטעם המשרד בדיון והדיון הארוך התנהל בכלל בשאלה האם להתיר לחייב לכנס אסיפות לשם הצעת הסדר לנושיו לפי תקנה 19א".