האם פג תוקפה של הגנת הפטנטים בארה"ב?

פטנט הוא כלי המעניק הגנה משפטית על המצאות חדשות על מנת לעודד חדשנות וטכנולוגיה. חברות טכנולוגיה רבות מחזיקות בפטנטים כדי להגן על הטכנולוגיה שלהן, אך הפטנטים משמשים עבורן גם כנכסים מסחריים לייצור הכנסות של ממש.

מספר תביעות הפרת הפטנטים המוגשות בארה"ב בכל שנה נמצא בעלייה מתמדת מראשית שנות התשעים. לנסיקה המרשימה בתביעות הפטנטים ולהצטננות היחסית בשנים האחרונות אחראים מספר גורמים, בהם עסקיים, משפטיים ופוליטיים. גורמים אלו הביאו למספר שינויים בנוף המשפטי והעסקי בארה"ב אשר מציבים סימן שאלה סביב האפקטיביות של הפטנטים ככלי מסחרי.

מקובל לציין את פסק-הדין בעניין קודאק, אשר ניתן בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20, כזה אשר שם את תביעות הפרת הפטנטים על המפה. במהלך שנות השמונים חברת פולארויד תבעה את קודאק, מתחרתה בשוק מצלמות האינסטנט, בגין הפרת פטנטים, ובשנת 1990 הורה בית המשפט לקודאק לשלם פיצויים אסטרונומיים של כ-900 מיליון דולר. מאז פסק-דין זה נפסקו במשפטי פטנטים פיצויים גבוהים יותר, אולם בראשית התפתחותן של ענקיות הטכנולוגיה היה פסק-הדין בעניין קודאק התפתחות חשובה אשר הבהירה כי זכויות הקניין הרוחני, ובמיוחד פטנטים, הינן כלי אפקטיבי לייצור תזרים מזומנים.

הטרולים באים

זהות השחקנים הנוטלים חלק בתביעות פטנטים בארה"ב עברה שינויים רבים בשנים האחרונות. השחקנים המרכזיים בתביעות הפטנטים בשנים האחרונות הן פירמות למסחור פטנטים וחברות אד-הוק אשר כל תכליתן הוא ניהול משפטי פטנטים לשם הפקת רווחים. חברות אלו זכו לכינוי הגנאי "טרול פטנטים" בשל כך שהן מנצלות את העובדה כי ניהול ליטיגציה בארה"ב על הפרת פטנטים הוא עסק מורכב ויקר בניסיון לסחוט דמי פשרה בשלב מוקדם ככל האפשר בתהליך.

צילום: shutterstock

למרות ניסיונות מצד גורמי ממשל, אקדמיה והשוק הפרטי להילחם בתופעה זו, נראה כי בינתיים הטרולים אינם הולכים לשום מקוםוהם עדיין אחראים לרוב תביעות הפטנטים המוגשות כיום בארה"ב.

בדומה, גם המגרש בו מתנהלות תביעות הפטנטים בארה"ב עבר שינוי. העלייה במספר תביעות הפטנטים בארה"ב הביאה לעלייתם של בתי משפט אשר קנו לעצמם שם כ"ידידותיים" עבור בעלי הפטנטים. הללו מכונים באופן לא רשמי "רוקט דוקטס" (Rocket Dockets) בגלל המהירות היחסית בה ניתן לנהל בהם תביעות פטנטים. בתי משפט אלה, הממוקמים לעיתים בעיירות מנומנמות בפריפריה (כמו לשמל בדלוואר וורג'יניה) הפכו את תביעות הפטנטים לתעשייה של ממש המכניסה לבעלי העסקים בעיירות אלה כסף רב מ"תיירות" עורכי דין.

האם הפטנטים איבדו את כוחם?

אחד הגורמים המקשים על צמצום כוחם של בעלי הפטנטים הוא העובדה כי פטנטים, כמו גם זכויות יוצרים, זוכים להגנה קניינית חזקה מכוח החוקה האמריקאית . לכן, שינויי חקיקה שנועדו לצמצם את כוחם של בעלי הפטנטים נתקלים לרוב בהתנגדות עזה מצד גורמים פוליטיים התומכים במתן זכויות קניין חזקות.

מי שנותן את הטון בנושא הגנת הפטנטים בארה"ב הוא בית המשפט העליון שמדי פעם מנפק פסק-דין אשר קובע לאן ינשבו הרוחות. אחד האחרונים והחשובים הוא פסק הדין בעניין

Alice Corp נגד CLS Bank (שניתן ב-2014), בו נקבע שלא תינתן הגנת פטנט על אלגוריתם או רעיון אבסטרקטי רק מפני שההמצאה נוסחה כך שהיא מיושמת בעזרת מחשב. פסק-דין זה הביא לשורת החלטות של בתי משפט פדראליים בערכאות נמוכות יותר אשר פסקו כי פטנטים רבים על תוכנות מחשב אינם תקפים. התפתחות זו הצרה את כוחם של טרולי הפטנטים.

חוסר הודאות שיצרו השינויים האחרונים בתביעות הפטנטים בארה"ב הביא לעלייתם של אפיקים נוספים להגנה על טכנולוגיה. תביעות על גניבה של סודות מסחריים, למשל, הפכו לכלי אפקטיבי נוסף בהגנה על המצאות טכנולוגיות, לצד תביעות הפטנטים. להגנת סוד מסחרי מספר יתרונות לעומת הגנת פטנט, כמו למשל הגנה בלתי מוגבלת בזמן או החיסכון בהליך רישום מסובך ויקר לצורך רישום הפטנט.

לאחרונה נכנס לתוקפו בארה"ב חוק סודות מסחריים פדרלי (DTSA), אשר נחתם עוד בתקופת הנשיא אובאמה, המעניק הגנה על סודות מסחריים במישור הפדרלי, בנוסף להגנה מכוח חוקים מדינתיים להם זכו עד עתה. יותר ויותר תביעות על גניבה של סודות מסחריים מצטרפים לאחרונה לתביעות הפטנטים, בעיקר במצב בו עובדים לשעבר של החברה התובעת עברו לחברה מתחרה ולקחו עימם טכנולוגיה סודית. אולם על אף השינויים בשנים האחרונות, נראה כי הפטנטים עדיין נותרו כלי חשוב בהגנה על טכנולוגיה. מעניין לאן תנוע המטוטלת בעידן ממשלו של טראמפ.