הכסף יועד לנוער גאה, משרד החינוך בחר לחלק לכולם

שנה וחצי אחרי חתימת ההסכם התקציבי עם קהילת הלהט"ב, מתברר שהממשלה לא עומדת בחלק נכבד ממנו. כך עולה מבדיקה שערך המרכז להעצמת האזרח. ההסכם נחתם בספטמבר 2016 בין שר האוצר משה כחלון לבין נציגי הקהילה הגאה עם התחייבויות תקציביות לשיפור מעמדם.

ההסכם נחתם לאחר מחאה שאיימה לבטל את מצעד הגאווה בתל אביב, כשנודע השימוש הציני של משרד התיירות במצעד, שהשקיע בשיווק שלו ובעידוד התיירות אליו 11 מיליון שקל, ואילו הסכום שמושקע בסיוע לקשיים הייחודיים של קהילת הלהט"ב עומד על לא יותר מ־2 מיליון שקל.

שר האוצר משה כחלון צילום: מוטי קמחי

ההסכם נחתם עם כחלון אך הבטיח תקציב של כ־10 מיליון שקל מהמשרדים השונים. עתה מתברר כי סעיפים רבים בו לא מומשו או לא מומשו במלואם. כך, למשל, ניתנה התחייבות לתוספת של 5 מיליון שקל למשרד החינוך. באופן טכני הכסף עבר אבל מימושו בפועל היה רחוק מלהשביע רצון. חצי מיליון שקל היו אמורים לעבור לתקנה תקציבית ייעודית חדשה עבור נוער גאה, כך שכל תנועות הנוער יוכלו לקבל ממנה מימון עבור פעילויות לנוער גאה כשבאופן טבעי ארגון הנוער הגאה ("איגי") היה מקבל את מרבית התקציב. בפועל משרד החינוך לא יישם את אותה תקנה ייעודית, וסירב להשיב מדוע לא עמד בהתחייבות. הכסף אם כן התפזר בין כל תנועות הנוער באופן פרופורציונלי מבלי לשים דגש על המטרה לשמה ניתן.

לא אוספים מידע

עוד 1.5 מיליון שקל הועברו להסברה והרצאות בבתי ספר, בעיקר של ארגון חוש"ן, (חינוך ושינוי, מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב). בגלל הביורוקרטיה של משרד החינוך, רק לקראת כל סוף שנת לימודים ניתן לעשות שימוש בכסף, מה שמקשה על הארגונים לנצל את התקציב במלואו. תקציב שכן עבר יועד לפרויקטים לקהילה, באמצעות החברה למתנ"סים. בהתאם לסיכום, החברה קיבלה 2 מיליון שקל לשנה לנוער גאה ומיליון שקל לשנה לקהילה הבוגרת. התוכנית אושרה בסוף 2017, ולאחר תהליכי אישור החלה לעבוד במרץ 2018.

החלטה נוספת שנשארה בעיקר על הדף היא יצירת קמפיין הסברה למניעת אפליה ולהט"בפוביה. לפי הסיכום, לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) תפיק קמפיין בהיקף של 2.5 מיליון שקל. בפועל הועברו למשרד לשוויון חברתי 2 מיליון שקל בלבד, והקמפיין לא יצא לדרך.

עוד נקבע בסיכום כי שאלות המפקד השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישונו כך שיכללו את הקהילה הגאה. אף שאין פה סעיף תקציבי זה לא קרה ולא צפוי לקרות. כיום יש מעט מידע על היקף "המשפחות החדשות", בדגש על משפחות חד־מיניות, מה שלא מאפשר לנתח את הקשיים שלהן, ולקדם מדיניות בהתאם.

סוגיה מורכבת אחרת היא המחסור בתקנים של הוועדה לשינוי מין. על פי הסיכום נוסף תקן אחד (חצי משרת מזכירה וחצי משרת פסיכולוגית). הדבר אמנם שיפר את ההליך שנדרשים טרנסג'נדרים לעבור, אולם הם עדיין נאבקים עבור חדרי ניתוח, שעות צוות וכו'. התור לניתוח כזה עבור נשים עומד על שנתיים בממוצע (עבור גברים כלל אין אפשרות כזו היום בארץ). ואין כל משאבים לתמיכה למנותחות אחרי הניתוח.

"בלי מנגנוני בקרה"

מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, עינת פישר־לאלו, אמרה ל"כלכליסט" כי "אף שמדובר בהסכם תקדימי וחשוב בין האוצר לבין ארגוני הקהילה הלהט"בית, לא נקבעו מנגנוני מעקב ובקרה על יישום ההסכמות וההתחייבויות. לא נקבעו צעדים עתידיים שיבטיחו שינוי לאורך זמן ולא שיפור קצר טווח וחד־פעמי. בעוד הסעיפים הנוגעים להעברות תקציביות שהיו תחת אחריות משרד האוצר, יושמו ברובם, גורמים אחרים כמו הלמ"ס או המשרד לשוויון חברתי, לא מכירים לעומק את המחויבות שלהם או שהתעכבו בביצוע".

מהלמ"ס נמסר: "שאלון הסקר המפקדי הבא ב־2020, יכלול, כמו בעבר, מיפוי של משקי הבית הנדגמים וזיהוי יחסי הקרבה בין בני משק הבית, שיאפשר לזהות זוגות חד מיניים. מעבר לכך לא ניתן לכלול שאלות הקשורות לזהות מינית בעיקר בשל רגישות השאלה".

ממשרד האוצר נמסר: "דו"ח המעקב מצא שמרבית מההסכם קוים. בנוגע לארגוני הנוער יש תקנה בעניין. התקציב של ההסברה באחריות המשרד לשוויון חברתי, הכסף כבר הועבר אליהם והתקן שהתווסף לוועדה לשינוי מין דווקא סייע".

ממשרד החינוך נמסר: "ב־2017 הקצה המשרד לסדנאות 1.5 מיליון שקל. המשרד יעביר את אותו סכום גם לשנת לימודים זו. ב־2017 הקצה המשרד לאיגי 1.2 מיליון שקל וב־2018 המשרד יתמוך בארגון בהתאם לקריטריונים".

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מממן חלק מהתקנים בוועדה הציבורית לשינוי מין. אין אורכי תורים לוועדה לשינוי מין ואין צורך בהוספת תקנים כעת".