האירוויזיון ייתקע בפקק ענק בדרכו לירושלים

השבוע התקיים דיון חירום בוועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ איתן כבל, שבו ניסו המשתתפים לקבל הבהרות מתי יופעל קו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב.

הדיון נולד לאחר שורת דיווחים סותרים על מועד ההפעלה של אחד ממיזמי התשתית הגדולים בישראל. מנכ"ל הרכבת שחר איילון הפתיע את הנוכחים בדיון ואמר שמשרד התחבורה הטיל על הרכבת לבצע בשבע שנים מה שבאירופה עשו במשך 40־50 שנה. אבל הוא גם נקב ב־23 בספטמבר כמועד ההשקה.

לדבריו, הקו לירושלים מוקם בקצב מהיר ביותר שאינו דומה לשום קו אחר, והוא כולל מערכות משוכללות שלרכבת אין ניסיון בהתמודדות איתן, אך היא עובדת ולומדת.

הבעיה היא שבקצב שהפרויקט מתקדם עד עכשיו, הרכבת אולי עובדת ולומדת אבל לא ירחק היום שאולי היא תמצא עצמה אובדת עצות ולומדת לקח. כזכור, קו הרכבת בין תל אביב לירושלים - 60 ק"מ אורכו, זמן הנסיעה בו 30 דקות בין בנייני האומה לדרום תל אביב, ארבע רכבות מתוכננות מדי שעה - היה אמור להיפתח בפסח השנה, אולם העבודות על הקו טרם הסתיימו והפתיחה נדחתה למועד לא ידוע. העלות המקורית של הפרויקט האמירה עם הזמן מ־3 מיליארד שקל ל־7 מיליארד שקל. שר התחבורה ישראל כץ לוחץ על פתיחה בסוכות והוא יתקשה לקבל דחייה נוספת לט"ו בשבט, כלומר לתוך 2019.

שר התחבורה ישראל כץ. בונה על השקת הקו לירושלים בסוכות צילום: אוהד צויגנברג

כדי לעמוד בדרישות השר, ניסו ברכבת בשבועות האחרונים למצוא דרך אפשרית להפעיל את הקו המהיר בין תל אביב לירושלים עם פיצול הפעלה, כך שחלק מהקו יפעל בעזרת ציוד חשמלי וחלקו עם הציוד הישן והקיים שפועל על דיזל, שכידוע מזהם הרבה יותר. הקו לירושלים היה אמור להיות הקו החשמלי הראשון במדינה.

הרעיון התבסס על אפשרות להפעלת הרכבת בחשמל רק בעליות, כשבירידות לתל אביב הרכבת תחליף לקטר דיזל אשר יעשה את הדרך לשפלה. נכון לעכשיו, לא ברור אם התוכנית עדיין על השולחן. אבל כבר עכשיו ידועה המגבלה של תקני האש בישראל שהם מהמחמירים בעולם. לכן, מכל שיש בו כמה אלפי טונות סולר לא יכול להיכנס למנהרות הקו ללא אמצעי מילוט וכיבוי אש מהמתקדמים בעולם שאינם בנמצא.

מגבלה נוספת שקיימת כיום היא הכשרת המוסך בלוד, שם תתבצע התחזוקה של הציוד החשמלי. מדיון שנערך אתמול בהשתתפות חלק מהחברות שעובדות במוסך התברר שהכנתו לא תסתיים לפני תחילת 2019. לכן הפעלת הקו לפני מועד זה עלולה לייצר קשיים לוגיסטיים.

נטע ברזילי. האם ישראל ערוכה תחבורתית לאירוח האירווויזיון הבא? צילום: אוראל כהן

איך הקו יעמוד בעומס

גם אם נצא מנקודת הנחה שלא יהיה איחור בהפעלת הקו לירושלים, לפחות לא כזה שאורך חודשים ארוכים, מתעוררת שאלה יותר כבדת משקל.

במסגרת הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת איילון נקב בסוף ספטמבר כמועד ההשקה מתחנת ההגנה, כאשר כשבעה חודשים לאחר מכן יגיע הקו עד הרצליה, בכפוף לכל האישורים. הבעיה הגדולה עם המועד הזה היא השאלה האם הרכבת תעמוד בעומס.

בשבוע שעבר ישראל זכתה באירוח האירוויזיון בשנה הבאה, ומועד התחרות הוא כחצי שנה עד שמונה חודשים לאחר ההשקה המתוכננת של הקו. מאחר שתיירים רבים צפויים לפקוד את ישראל בתקופת האירוע, חלקם יבחר ללון בתל אביב. ומה יקרה אם החיבור לתחנות המרכז - אוניברסיטה, השלום, ארלוזורוב - יסתיים רק ביוני 2019? כיצד יגיעו עשרות אלפי התיירים והישראלים לעיר הבירה? כנראה באוטובוסים או במוניות ובמכוניות.

לכן קיימת אפשרות שבחלק מימי חודש מאי 2019 מדינת ישראל תצטרך לעמוד בעומס כבד ביותר של הסעת תיירים מתל אביב לירושלים ובחזרה, מה שאומר שהקו החדש הזה אמור לעמוד בעומס גבוה, ויהיה חייב לפעול בצורה חלקה ובטיחותית.

ומה לגבי שאר אמצעי התחבורה? כבר היום הפקקים במרכז תל אביב, בכניסות אליה וביציאות ממנה הם בלתי נסבלים. תארו לעצמכם את התוספת של אלפי או עשרות אלפי תיירים שייפקדו את המדינה בעוד כשנה. לא מדובר רק בבעיית האוטובוסים החסרים ובמוניות השירות שעוד לא יצאו למכרזים.

הרכבת הקלה בתל אביב תפעל רק בסוף 2021, והרכבת הכבדה תצטרך לשנע גם את תוספת התיירים וגם את הציבור הרחב ואת החיילים בימי ראשון וחמישי.

תייר בפקק בארץ הקודש

ככל הידוע, במשרד התחבורה עוד לא בנו צוות ייעודי להתמודד עם בעיות התחבורה שעתידות לפקוד את המדינה לקראת האירווויזיון. תכנון לקוי או חוסר יכולת לשנע תיירים יגרמו נזק אדיר למדינה. כי כל תייר שיעמוד שעה או שעתיים בפקקים יחזור עם תובנות מאוד עצובות על ארץ הקודש, ולא משנה כמה נציגי המדינה שלו ישירו נפלא.

השורה התחתונה מבחינת משרד התחבורה יכולה להיות נזק תדמיתי ברמה שלא התכוננו לה. ואז, חודשים ספורים לפני שישראל כץ יסיים את הקדנציה השלישית הרצופה שלו, מה שיזכרו לו זה איך האירוויזיון של 2019 הפך לסיוט תחבורתי עבור מי שמבקר וגם עבור מי שגר כאן.